פרי צדיק, תזריע ד׳Peri Tzadik, Tazria 4
א׳דא היא סעודתא דחקל תפוחין קדישין. חקל היינו צרור החיים מדת מלכות שממנה פורחין כל הנשמות כמ"ש בס' הבהיר, ונשמות ישראל תפוחין קדושין ומקום המקדש קודם שנבנה נקרא שדה כדאי' (ב"ר פ' כ"ב) ועל מה היו מדיינין אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה כו' שנאמר ויהי בהיותם בשדה ואין שדה אלא בית המקדש כמד"א ציון שדה תחרש, ותחלת הבריאה היתה שיהיה שכינה בתחתונים ואחר הקלקול נשאר מקום המקדש ונקרא שדה, וכן לאחר החורבן בפועל נקרא גם כן שדה, ובזמן שהוא שבת כמו מקדש במקום, דבשבת השראת השכינה בלבות ישראל וזהו חקל תפוחין קדישין, ובזוהר הקדוש (פ' זו מה ע"ב) לד' הארץ ומלואה דא ארעא קדושה כו' הארץ תינח. היינו מ' שנקרא ארץ בזה"ק, ומלואה מאי הוא, אלא אינון נשמתין דצדיקיא כו', וכמ"ש וינפש שמשם פורחים כל הנשמות, ואמר כי הוא על ימים יסדה כו' דכלהו נפקי מהאי נהר עלאה דנגיד ונפיק מעדן כו', עדן עין לא ראתה (כדאי' ברכות לד:) ונזכר בזה ג"ס שבת שהם ר"ת ענג עדן נהר גן (כמ"ש בזוהר הקדוש ח"א כ"ו סע"א) והם קדושת ג' אבות, דשבת ש' בת בת מתעטרא באבהן כמ"ש בזוהר הקדוש (ח"ב רד א), ואמר הכ' מי יעלה בהר ה' נגד ק' אברהם אבינו ע"ה שקראו הר (כמ"ש פסחים פח.). והיינו שצריך לעלות כמו הר וכמ"ש וירא את המקום מרחוק וכתיב מי יעלה וגו' שהיא כנגד עתיקא, ומי יקים במקום קדשו כנגד מדת יעקב אבינו ע"ה שקראו בית ואמר מה נורא המקום הזה אין זה כ"א בית אלקים. ואמר מי יקום שיש בו מנוחה. ואמר מי יוכל לזכות לקדושה זו נקי כפיים, היינו במעשה שכל המעשים נקראו על הידים, והוא כנגד אברהם אבינו ע"ה שהיה זריז במעשה המצות כמ"ש (חולין טז.) זריזיתי' דאברהם קמ"ל, ובר לבב היינו יראה שנקרא לב כמשנ"ד (יומא עב:) ולב אין על מי שאין בו יראת שמים והוא יצחק אבינו ע"ה שמדתו פחד יצחק. והוא גם כן מרכבה למדת בינה וכתיב ולבבו יבין ונאמר אז תבין יראת ה', אשר לא נשא לשוא נפשי נגד מדת יעקב אבינו ע"ה שהיא היפוך מעשו הרשע שהוא שוא וכמ"ש (ב"ר פ' ס"ג) הא שוא שבראתי עולמי, ויעקב מדתו חמת כמש"נ תתן אמת ליעקב. ואמר בזוהר הקדוש נפשו כתיב מהו נפשי ונפשו אלא כלא חד מלה כד"א נשבע ה' בנפשו וכו' ודוד מלכא אתאחיד בההיא לב ובההיא נפש וכו'. דמדת מלכות נקרא נפשי ודוד המלך ע"ה מרכבה למ' מלכות. וכל קדושת השבת היא מדה אחרונה בת מתעטרא באבהן:
1
ב׳ובזה"ק (פ' זו מו ע"ב) עפר מן האדמה דא עפרא דארעא קדישא ומתמן אתברי והוא אתר דבי מקדשא, ויפח באפיו נשמת חיים דא נשמתא קדישא דאתמשכא מאינון חיים דלעילא וכו', וכמו שאמרנו דנשמות ישראל הם מצרור החיים שהוא מדת מלכות ואתמשך מחיים דלעילא, שהוא עדן דחיים במזלא תליא, ובנוסח א' (הנד' בסוהס"פ) איתא ובגין שהאי נפש חי' איהי קדישא עלאה כד ארעא קדישא משכא לה בגוה ואתכלילת בה כדין קרינן לה נשמה. וזה שמצינו בגמרא (ביצה טז.) נשמה יתירה נותן הקב"ה באדם ע"ש וכו' כיון ששבת וי אבדה נפש, וקרי לה בגמרא נשמה אף שנרמז רק נפש, רק כיון דאתכלילת במדת מלכות נקרא נשמה כאמור, וזוכה כל אחד מישראל בשבת לנשמה יתירה, ואמר עוד (שם) ות"ח בכל זמנא דב"נ אזיל באורח קשוט ופומי' ולישני' ממללין מילין קדישין בצלותא באורייתא האי נשמתא אתדבקת בי' כו'. באורח קשוט היא נגד מ' יעקב שמדתו אמת, ופומי' ולשני' ממלין מילין קדישין בצלותא באורייתא, בצלותא היא נגד בר לבב שהוא עבודה שבלב, וגם תפלה הוא ממדת יראה וכמש"ד (ברכות ו:) מי בכם ירא ה' על הרגיל לבא לבית הכנסת וכן (שם ט:) ייראוך עם שמש על תפלה, וכן (שם י:) אל ימנע עצמו מן הרחמים שנאמר כו' כי את האלקים ירא, והוא כנגד יצחק אבינו ע"ה, באורייתא נגד נקי כפיים שכן מצינו (כתובות קד.) שאמר רבינו הקדוש גו"י לפניך שיגעתי בעשר אצבעותי בתורה. ואמר שמי שיזכה לג' מדות אלו האי נשמתא אתדבקת בי'. ובשבת כל ישראל נקראו יראי שמי (כמ"ש תענית ח:) והיא כנגד בר לבב ונקי כפיים כמש"נ שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע ואיתא במכילתא שהשומר שבת משומר מן העבירה, ובשבת איתא (רפ"ד דדמאי) שואלו בשבת ואכלו על פיו ואיתא בירושלמי אימת שבת על ע"ה. והיינו שאינו משקר, והוא כנגד מ' יעקב אבינו ע"ה לא נשא לשוא נפשי ומש"ה בשבת כל ישראל זוכין לנשמה זו, ומש"ה איתא בזוהר הקדוש (ח"ג כ"ט ע"ב) דאינון דמשתדלן באורייתא אינון שבתות ויו"ט, ובתיקו' (ת' כ') ואילין דמתוספאן לעמא קדישא בע"ש ירחין לו ת"ח ביומין דחול כו' והיינו דת"ח כל הימים הם אזלין באורח קשוט ופומי' ולישני' ממללין בצלותא ובאורייתא, ואמר אחר כך בזוהר הקדוש רחימא הוא דמארי' כמה נטורין נטרין לי' מכל סטרין כו' ושכינתא קדישא שריא עלי', רחימא דמארי כמש"נ ואהב את יעקב אהבה בלא טעם והוא מעתיקא כמה נטורין נטרין לי' כמש"א הפורס סוכת שלום עלינו וכו' ואין אומרים שומר עמו ישראל כו' כמ"ש הראשונים ז"ל בשם מדרש המשל כשהמלך בביתו א"צ שמירה (כמשנ"ת במ"א) ושכינתא קדישא שריא עלי' כמש"נ לדרתם ואיתא בתיקו' (תי' מ"ח) שכינתא עלאה ותתאה כו' דעביד לון דירה בשבת בתרין בתי לבא כו':
2