פרי צדיק, תזריע ג׳Peri Tzadik, Tazria 3
א׳במדר' תנחומא (פ' זו) נראה דמיישב הסמיכות לפ' העברה שמסיימה במאכלות אסורות וכתב כך התינוק הזה עד שלא יצא ממעי אמו הקב"ה מצוה אותו מזה תאכל ומזה לא תאכל כו', וכן היא בגמרא (נדה ל:). אך שם איתא ומלמדין אותו כל התורה כולה כו' ומשביעין אותו תהיה צדיק כו' וכן מסיק בתנחו' ומי שהוא מקבל עליו במעי אמו כל המצות שבתורה ואחר כך נולד, ולמה פרט מכל המצות שבתורה דוקא ענין מאכלות אסורות, אך הענין דקדושת המאכלים כולל כל התורה, ושורש הסתת הנחש היה להכניס תאוה באכילה, ומי שהוא מוגדר באכילה שמאכלו בקדושה ממילא שומר כל המצות שבתורה, שאין יצר הרע שולט אלא מתוך אכילה ושתיה כמש"נ ואכלת ושבעת השמרו לכם וכמ"ש בספרי שם מכמה פסוקים, ובגמרא (ברכות לב.) ובזה"ק (ח"ב קנד ב). ואיתא בתיקונים (תי' כ"ד) ובזוה"ח (בתי' ד"ה ויהי לי שור ק"ז ע"א) בבגין דחב אדם בשבע מינין כו' ובג"ד אמרו רבנן דמתניתין אילן שאכל אדם הראשון חטה היה ואחרנין אמרין גפן הוה כו' תאנה היתה ולא הוו חולקין במילוליהן דכלא קשוט וכו' ואיך יצויר כלא קשוט כשחולקין במציאות, ואמרנו שבאמת כ' ועץ החיים בתוך הגן, והיינו שפנימיות כל עצי הגן היו עץ החיים ועץ הדעת טו"ר, ואם היה אדם הראשון טועם באכילה הראשונה מעץ החיים היה מרגיש בכל האכילות טעם עץ החיים שהוא תורה, כמ"ש (ברכות שם) לכו לחמו בלחמי וגו', וכשאכל מעה"ד אז הרגיש בכל האכילות מכל המינים עה"ד טו"ר (ונת' בראשית מ"ח) וזה שורש הקלקול, וכשמתקן שיהיה האכילה בקדושה אז ממילא שומר כל המצות וניצול מקטרוג יצר הרע. וכן בשבת שאכילות ישראל בקדושה. כ' שומר שבת מחללו ושומר ידו מעשות כל רע. שזוכה להיות משומר מן העבירה כמ"ש במכילתא, ובפרע"ח הלשון שניצול מקטרוג יצר הרע. וכן לחה"פ היה אכילתו בשבת ואיתא בזוהר הקדוש (תרומה שם) שמועיל אכילת לחה"פ דשבת להכניס קדושה לכל אכילות הכהנים אף בחול שיהיו ניצולין מקטרוג יצר הרע, וז"ש כשמצוה אותו את זה תאכל כו' שאכילתו תהיה בקדושה, דבזה נכלל כל המצות שבתורה. וכן שמירת שבת שקילה ככל המצות כמ"ש במדרש (שמות רבה סו"פ כ"ה) דדריש היום אם בקולו תשמעו על שמירת יום השבת וכ"כ בזה"ק (ח"ב פ"ט א צ"ב א) והיינו דביום השבת אכילת הישראל בקדושה ונכללו בזה כל המצות דאכילתו ד"ת לכו לחמו בלחמי:
1