פרי צדיק, תזריע ו׳Peri Tzadik, Tazria 6
א׳בזה"ק פ' זו (מב ב) אשת חיל מי ימצא דא כנסת ישראל דאיהו אשת חיל כמה דאמרן. היינו כמ"ש למעלה אשת חיל דא כנסת ישראל דהיא גבירתה מכמה חיילין וכמה משריין כו' והוא כמ"ש בגמרא (סוף ברכות) ת"ח אין להם מנוחה כו' שנאמר וילכו מחיל אל חיל פירש"י מישובה לישובה וממדרש למדרש, ואיתא (עירובין כא:) לכה דודי נצא השדה בא ואראך ת"ח שעוסקין בתורה מתוך הדחק כו' נשכימה לכרמים אלו בכנסת ישראל ובמ"ד, נראה אם פרחה הגפן אלו בעלי מקרא, פתח הסמדר אלו בעלי משנה, הנצו הרמונים אלו בעלי גמרא, שם אתן את דודי לך אראך שבא גדלי כו', וזהו דהוא גבירתה מכמה חיילין וכמה משריין מחנות בעלי מקרא ובעלי משנה ובעלי תלמוד, וכמה חיילין שהם התלמודים משתדלי באורייתא הנמצאים בשדה בבכנ"ס ובבמ"ד, ובנ"א איתא שם בזוהר הקדוש דהא בזיווגא דמלכא אפקת כמה חיילין כו' היינו זיווג קוב"ה וכנסת ישראל היא על ידי דמשתדלין באורייתא. ונקרא חיילין העוסקים בתורה שבעל פה, מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה, ואמר בזוהר הקדוש מי ימצא כד"א אשר ימצא אתכם באחרית הימים מי ימצא מאן יזכה למיהוי בי' בשלימו ולאשתכחא עמה תדור כד"א מי יעלה בהר ה' וגו', אמר ב' לשונות למיהוי בי' בשלימו, ולאשתכחא עמה תדיר, הענין עפמ"ש בזוהר הקדוש (תשא קפט ב) מאי באחרית הימים דא אמא קדישא דהיא אחרית הימים כו' והיינו שכינתא תתאה שנקרא גם כן אמא קדישא כמ"ש במדר' (ש"ר סו"פ פקודי) לא זז מחבבן עד שקראן אמי שנאמר הקשובי אלי עמי ולאומי כו', ומוכרח לפרש אמא קדישא על שכינתא תתאה ממה שהביא ובפשכם שלחה אמכם והיא אחרית הימים, דז' מדות תחתוניות נקראו ז' ימי בראשית כדדייק בזוהר הקדוש (ח"ג צד ע"ב) מדכתיב כי ששת ימים עשה ה' וגו' ולא כ' בששת. והתורה קדמה אלפים שנה לבריאת עולם כדדייק (במד"ר מצורע פ' י"ט) מדכ' ואהי' אצלו אמון יום יום ויומו של הקב"ה אלף שנה וכו' והיינו חכמה ובינה. וה"פ אורה כ' במאמר יהי אור נגד ה' חומשי תורה (כמ"ש ב"ר פ"ג) ומאמר בראשית נגד כ"ע לא נאמר בו ויאמר שהיא שכל הנעלם מכל רעיון ויום ראשון חכמה מאמר יהי אור כמש"נ ויקרא א' לאור יום. וז"ש בזוהר הקדוש פ' זו (מ"ג סע"ב ברע"מ) יום השמיני דא את קיימא קדישא ואיהי תמינאה לכל דרגין מדת צדיק יסוד עולם יום השמיני מן חכמה שנקרא יום ראשון ומדת מלכות כנסת ישראל אחרית הימים, ואמר אחר כך בזוהר הקדוש (תשא שם) והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים מאן ראש ההרים דא אברהם סבא כהנא רבא ראש דכלא כו' קדמאה לשאר ההרים, והוא עפמ"ש במדרש (ויקרא רבה סו"פ ל"ו) הרים אלו אבות, וא"א קדמאה לשאר ההרים נקרא ראש ההרים, והר בית ה' מפרש על שכינתא ואברהם נקרא כהנא רבא כהן מדת חסד, ונקרא כהנא רבא שזכה למדת זקן כמש"נ ואברהם זקן בא בימים, ובזוהר הקדוש (חיי קכ"ט סע"א) באינון יומין עלאין, וזכה להשיג שיש שכל הנעלם מכ"ר, ונתברר במדתו עד עתיקא וכמו שאמרנו במ"ש (ב"מ פז.) עד אברהם לא היה זקנה כו' היינו עתיקא, ואיתא בגמרא (פסחים פח.) לא כאברהם שכ' בו הר כו' אלא כיעקב שקראו בית והוא בית קבוע לעולמי עד כמש"נ תתן אמת ליעקב וכ' שפת אמת תכון לעד, וז"ש הר בית ה', הר ובית, וזש"נ מי יעלה בהר הוי"ה, הוי"ה כולל כל עשר ספירות י' חכמה ה' בינה ו' ת"ת כליל שית ספיראן ה' מלכות (כמ"ש בזוהר הקדוש ח"ג רנ"ח סע"א) וקוצא דלעילא רמיזא לאין כ"ע (כמ"ש זה"ק שם י' ע"ב) מי יעלה בהר ה' עד עתי"ק, וז"ש מאן יזכה למיהוי בי' בשלימו, היינו אמונה מהימנותא שלימתא, דאיתא בזוהר הקדוש (ח"ב פ"ח ע"א) דהא תליא מהימנותא דלעילא בעתי"ק ובז"א ובחק"ת קדישין, והיינו מהימנותא שלימתא, עדמ"ש (פסחים נו.) כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד, דעל ידי אמונה משיגין ה' אחד עדמ"ש (רע"מ פנחס ר"ל ע"א) איהו אמת ואיהו אמונה (ונת' במ"א). ומי יקום במקום קדשו. בית המקדש נקרא מקום קדשו, שנקרא הדום רגליו כמש"נ ולא זכר הדום רגליו, וכן נקרא (סוף מכות וסוף * כה) הדום רגלי בית אלקינו מקום, הקב"ה מקומו של עולם (כמ"ש שמ"ר פ' מה ות' תשא כ"ז). קדשו קודש תתאה שבית המקדש משם תורה יוצאת לכל ישראל (כמ"ש סנהדרין פו:) ובהיכל המנורה שהוא אור תורה שבעל פה כמ"ש (מ"ר בהעלותך) בא והאיר לי (ונת' כ"פ). וזש"נ ומי יקום במקום קדשו היינו שיהיה שפת אמת תכון לעד כיעקב שקראו בית. וז"ש מאן יזכה כו' ולאשתכחא עמה תדיר וכו':
1
ב׳וזה הענין שהביא בזוהר הקדוש כד"א אשר ימצא אתכם באחרית הימים ואין לו שום שייכות למה דדרש מאן יזכה למיהוי בי' בשלימו, והנה בגליון כ' דפ' זה לא נמצא והמכוון עמש"נ ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים, ועל פסוק זה איתא בזוהר הקדוש (ח"ג ר"ע ע"א) באחרית הימים דייקא כו' ועם אחרית הימים דא קבילו עונשא בגלותא ובדא יעביד קוב"ה נוקמין לישראל תדורא הה"ד אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים, דרש מקודם דאחרית הימים מעניש לישראל בגלותא ואחר כך דעביד נוקמין מאו"ה. ואחר כך מייתי וקב"ה זמין לאתבא לאתראה הה"ד והיה באחרית הימים נכון יהיה כו', והוא עפמ"ש בזוהר הקדוש (יתרו צ"T ע"א) נ' רזא למדאל מקב"ה ולמינדע דאית דין ואית דיין ואית אגר טב לצדיקיא ופורענות לרשיעיא בגין דרזא דילי' ה' תתאה, והוא עפמש"כ (זח"א ה' ע"ב) שבת דמע"ש דאיהו יראה ושריא בה יראה, וזה מ"ש למדחל כו' ולמינדע דאית דין כו' כמ"ש צדק מלכותא קדישא, צדק ידועא דאיהו דין כו' דינא דמלכותא דינא (זח"ב קי"ח ע"א) ובידהא אפקיד כל זיינין דילי' כמ"ש בזוהר הקדוש (פ' זו שם ובזח"ב נא א). וז"ש בהאי אחרית סבלו ישראל גלותא כו' שהוה מעניש לישראל אחרית פי' עם אחרית כו' דכנסת ישראל בגלותא. ויעביד נוקמין לישראל מאו"ה פורעניות לרשיעיא, ואחר כך זמין לאתבא לה לאתראה, היינו אגר טב לצדיקיא וכאמור שהכל על ידי ה' תתאה, ומפרש הזוהר הקדוש (תשא הנז') מקודם באחרית הימים עם אחרית הימים כמש"נ ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים כו' ועמה סבלו כל מה דסבלו בגלותא וכמ"ש ובפשעכם שלחה אמכם הכל כמשמ"פ הזה"ק בפ' ואתחנן (הנז') ואחר כך מפרש באחרית הימים על ידי אחרית הימים דבהאי אחרית הימים יעבוד נסין ונוקמין כו' היינו אגר טב לצדיקיא ופורעניות לרשיעיא, דישראל יהיו מרכבה למדת מלכות כשיבא משיח, ואיהי גופא יהיה דינא לאו"ה, כמו שהביא הזוהר הקדוש (בפ' ואתחנן) הפ' אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים, וזה שהביא בזוהר הקדוש כאן הפסוק כד"א אשר ימצא וכו' להקדמה למ"ש אח"ז ורחוק מפנינים מכרה כו' כל אינון דכל אתדבקין בה בשלימו כו' היא מכרה לון כו' וכדין כלהו רחוקין מאלין פנינין עלאין קדישין כו', פנינים היינו אבני אפוד וכמו שהביא במ"ר (ויקרא רבה פ"א) יש זהב ורב פנינים וגו' רב פנינים זה נדבתן של נשיאים כו', והשבטים הם שורש כנסת ישראל איהו אמונה, שעל ידי אמונה משיגין ה' אחד מהימנותא שלימתא כאמור למעלה, וי"ב שבטים כנגד י"ב חדשים וי"ב מזלות וי"ב שעות ביום וי"ב אבני אפוד (כמ"ש במד"ת ויחי ט"ו) והם קיימין לעד י"ב הקדושות וכמ"ש (ב"ב קטו:) גמירי דלא כלה שבטא, וזהו פנינין עלאין קדישין, וזה רק בבית המקדש דשם כ' ונשא אהרן את שמותם לפני ה' על כתפיו לזכרון. ובגלות לכל אינון דלא אתדבקין בה בשלימו כו' היא מכרה לון כו' רחיקין מאלין פנינים עלאין קדישין, דשלימות כנסת ישראל איהי אמונה שמשיגין כל היחוד ה' אחד על ידי אמונה והפנינים נושא רק הכהן הגדול, דכל מדתו חסד, כמו אברהם אבינו שנאמר בו אתה כהן לעולם, וכהן גדול היינו עד השורש כ"ע, שכן מורה גדול וכמו אברהם שזכה למדת זקן כהנא רבא כמ"ש בזוהר הקדוש (תשא) ובגמרא גם כן דרשו יקרה היא מפנינים מכ"ג שנכנס לפני ולפנים (הוריות יג.) דכהן גדול מאין תמצא והחכמה נפקת מאתר דאיקרי קודש הקדשים, ובחורבן בית המקדש רחוקין מאילין הפנינים כו', וכאן מדבר משבח כנסת ישראל ועל זה מייתי הקדמה מי ימצא כמד"א ומצאוך כו' באחרית הימים, ושם סיום הקרא ושבת עד ה"א ושמעת בקולו שבודאי יעשו תשובה, וזש"ל בטח בה לב בעלה דא קוב"ה כמ"ש בזוהר הקדוש שבדואי יעשו תשובה, כמש"נ ושבת עד ה"א. וזש"נ מ"י ימצא מ"י בינה כמ"ש (בזח"ב קטו ב) מ"י גי' נ' שער הנ' המיוחד לבעלי תשובה, אך מי ימצא מאן יזכה למיהוי בה בשלימו כו' שצריך זכות גדול כד"א מי יעלה בהר ה' וכ' בתרי נקי כפיים ובר לבב, לבב ב' לבבות וכעין מ"ש בת"ז (ת' מח) לדרתם זכאה מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי לבא ואתפני יצר הרע מן תמן שזוכה לשבת עלאה תשובה עלאה, וכ' בתרי' ושלל לא יחסר ופי' רח"ו ז"ל על נ"ק שנאמר ושבית שביו. שתכלית הגלות כדי שיתוספו עליהם גרים (כמ"ש פסחים פז:) ופירשו על נ"ק, והיינו שבתחילה בקלקול הנחש שנעשה ערבוב טו"ר נשארו הנ"ק בין האו"ה ואתה מחי' את כלם וזה תכלית הגליות שיתקנו כל שורש הפגם. וזש"נ בטח בה לב בעלה שיעשה תשובה ויתקנו הכל, ועכ"פ ושלל לא יחסר שבכל דור לא יחסר מי שישלול הנ"ק שיש בין או"ה וכמ"ש (ב"ר פ' נ"ו) אין דור שאין בו כאברהם כו' שאין בו כמשה כ'ו שאין בו כשמואל ובגמרא (סוכה מה:) לא פחות עלמא מתלתין ושתא צדיקא וכו' וזש"נ ושלל לא יחסר, ובשבת תמיד מוציאין החיות והני"ק, ויכולין לזכות בו לגמר התיקון שעל ידי שמירת שבת מיד נגאלין:
2