פרי צדיק, תצוה י׳Peri Tzadik, Tetzaveh 10
א׳וזה הדבר אשר תעשה להם. במ"ר הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים כו' כשם שמתחלה גזר ונעשה שמים אף דבר שדברת לקדש את אהרן ואת בניו קיים לעולם כו' המד' מדייק מתיבת הדבר שמיותר דהוה ליה לומר וזה אשר תעשה. גם לשון וזה שייך על דבר המבורר לעין. וכבר אמרנו עמה שנאמר וזאת התרומה אשר תקחו מאתם שהוא מיותר שכבר אמר ויקחו וגו' תקחו וגו' אבל כונתו בזה שאמר וזאת על דבר מבורר שהוא מרמז כענין זה יתנו שאמרו (מדברי תורה תשא סוסי' ט) כמין מטבע של אש הראה למשה וא"ל כזה יתנו והיינו שהראה לו כח הרוחניות של המטבע בעולמות העליונים (כמו שנת' שקלים מא' א ד"ה ומשה רבינו ע"ה) וכענין זה וזאת התרומה וגו' זהב וכסף ונחשת כח רוחניות החיות שלהם בכל העולמות וכדאיתא בתקו"ז בפתי' אליהו לאשתמודעא בהן עילאין כו' ואיך אשתמודעא עילאי מתתאי שבכל מיני נמצאים שבעולם הזה כח הרוחניות שלהם מבורר בעולמות העליונים והוא החיות שלהם המקיימם וכענין מ"ש (יומא עב.) על עצי שטים שמא תאמר אבד סברם ובטל סיכויין ת"ל עומדים שעומדים לעולם ולעולמים ואם המכוון על גוף הקרשים הלא נגנז כל המשכן עוד בימי שלמה רק המכוון על פנימיות ורוחניות שלהם לכפר על מעשה שטים (כמ"ש מדברי תורה תרומה ט) הכח הזה הוא קיים לעולם וזהו סברן וסיכויים וכמו כן מצינו בקהלת לאחר שפרט מעשיו הגדלתי מעשי וגו' עשיתי לי וגו' כל הענין אמר וזה היה חלקי מכל עמלי היינו כי בודאי שבכל פרטי מעשים של שלמה היה בהם כונות נפלאים ועכ"ז אין בהם השארה וקיום רק זה בעצמו מה שנכתב פרטי מעשיו בין הכתובים. וזה מרמז גם המד' על תיבות וזה הדבר הה"ד לעולם ה' דברך נצב בשמים והיינו כידוע מהבעשט"ט זצוקללה"ה שהדיבור יהי הרקיע זהו הנצב ומקיים השמים בתמידיות לעולם שהדיבור של השו"ת חי וקיים לעד. וכמו כן זה הדיבור בעצמו שאמר לקדש את אהרן קיים לעולם ועל זה מרמז וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם שמזה הדיבור בעצמו שנכתב בתורה לקדש אותם מזה עצמו נעשה השארת קדושת הכהונה לעולם והוא מפורש לעין ברית כהונת עולם ומסיק ולמה כך כן יהיה דברי אשר יצא מפי וגו' והיינו שדברו ית' בתורה הקדושה הוא נצחיות בקיום לעולמי עולמים:
1