פרי צדיק, תצוה ט׳Peri Tzadik, Tetzaveh 9

א׳פרשת תצוה הוא גמר תיקון שובבי"ם כמ"ש השל"ה שבשנת העיבור מוסיפין פ' ת"ת. והיינו כאשר אמרנו כבר שבכל השנים נגמר התיקון בפ' משפטים שהוא סוף שבט לעולם כי חדש שבט מסוגל לתיקון קדושת הברית וכמ"ש בס' יצירה המליך אות צדיק בלעיטה כו' ושבט בשנה. וזהו עיקר תיקון פגם הברית על ידי קדושת האכילה וממילא נתקן בחינת צדיק יסוד עולם וכשנשלם חודש שבט בלעיטה שהוא תיקון המאכלים ואות צ' בקדושת מדת צדיק יסוד עולם באים תיכף לחדש אדר שהוא מיוחד למחיית עמלק שהוא מנגד לקדושה זו ומזה באים לחדש ניסן שהוא שלימות היחוד והגאולה. וגמר הפרשה משפטים שהוא השלמת קבלת התורה וכידוע שעיקר תיקון הפגם על ידי התורה. אמנם בשנה מעוברת כאשר רואים שלא נגמר שלימות היחוד דהיינו שיהיה זיווג ימי החמה והתקופה שהוא בחינת משפיע עם חדשי הלבנה שהיא בחינת מקבל ומטעם זה ישראל מונים ללבנה שהוא בחינת מקבל שפע הקדושה מלעילא וכל המועדים דישראל מקדשי להו הם על פי ימי החדש של לבנה כש"נ מועדי ה' אשר תקראו אתם והיינו על ידי קידוש החדש ועכ"ז נתלים גם כן בהשפעה דלעילא של ימי התקופה כש"נ שמור את חדש האביב וגו' וכ' וחג שבועת וגו' בכורי קציר חטים וחג האסיף וגו' דהיינו שלימות היחוד וכאשר הב"ד רואים על פי חשבון שלא יגיע זמן האביב בחג המצות וזה האות שלא נגמר היחוד בשלימות מעברין השנה עם חדש אדר ראשון וחציו הא' נטפל לחדש שבט שבו יהיה נשלם התיקון מהעבר וחציו השניה נטפל לחדש אדר שני שמאז מתחיל בחינת מחיית עמלק ומזה באים אחר כך לשלימות היחוד בניסן בזמן האביב כנ"ל. וחציו של אדר ראשון נשלם בפ' תצוה שכל הפרשה מענין קדושת אהרן הכהן בהעלות הנרות ובגדי כהונה ומילוי ידם לכהן. כי קדושת אהרן הוא לקרב נפשות ישראל מכל מיני ריחוק איך שיהיה להיותם נכללים אל שרש הקדושה. והנה ששת ימי המעשה א' (בב"ר פ' יא) שלכולן יש בן זוג וענין זוג הוא בחינת משפיע ומקבל והענין דידוע דימי בראשית הם נגד המדות שהרועים מרכבה להם ולזה יום הראשון והשני שהם נגד אברהם ויצחק בחינת אהבה ויראה היראה בחינת מקבל אשה יראת ה' ואהבה הוא השפע מלעילאכמו שכ' בשם ר' ר' בער זצוק"ל שהאהבה נשפע מלעילא אחר היראה ע"ד שכן דרכו של איש לחזור כו'. ויום שלישי ויום רביעי גם כן זיווג מקבל ומשפיע שהם נגד קדושת יעקב ומשה אמת ליעקב עם מדת נצח מדת משה רבינו ע"ה. כי כל משפיע הוא בכח הנעלם ובחינת מקבל להוציא מהכח אל הפעל וכמו כן בחינת אמת ליעקב היה בכח הנעלם ביעקב אבינו ע"ה שמטתו שלימה בעצם אשר כל זרעו הנולדים ממנו המה כולו זרע אמת ובשם ישראל יכנו. אבל בחינת משה רבינו ע"ה הוא שיושאר הקדושה בפועל בכל נפשות ישראל לנצח ולעולמי עד על ידי התורה הקדושה דחיי עולם נטע בתוכנו. ויום החמישי עם יום הששי גם כן זיווג בחינת אהרן הכהן עם בחינת יוסף צדיק יוסף עולם כי יוסף הצדיק על ידי הנסיונות שלו השריש בישראל שיהיו נקראים ועמך כולם צדיקים על ידי המעשה שמבטן המה נימולים וכמ"ש בזוהר הקדוש (ח"א צג א) ע"פ וזה יהא כמה חייבין אית בהו כו' זכאין אינון כו' וכד אתגזרו כו' דעאלו בהאי חולקא דצדיק אקרון צדיקים. אמנם בחינת אהרן הכהן הוא לקרב גם מה שנראה למראה עין שחלילה אבד קדושה זו מחמת גודל הפגם בזה עד שנמשכה ערלתו ואף אברהם אבינו ע"ה המעלה כל פושעי ישראל לא מבשקר ליה (כמ"ש עירובין יט.) עכ"ז יש בכח קדושת אהרן להעלות גם את זה ולהעיד עליו שנמצא בו בכח הנעלם בשרש קדושת הברית כידוע שפנחס הוא אליהו מלאך הברית שהוא עד ראיה על כל ישראל שמקיימים האי קיימא כמ"ש בזוהר הקדוש (שם) והוא יעיד גם על המשוך הנ"ל שנימול בזמנו וא"צ למולו שנית רק מדרבנן מפני מראית העין (כמ"ש יבמות עב.) ואליהו יעיד בו שיש בו בעצם קדושת הברית מיום המולו לשמונה. וזש"נ פינחס וגו' השיב את חמתי וגו' בקנאו את קנאתי. שזה היה גם כן עצתו להעלות את זמרי מפגם הגדול של משיכת ערלה על ידי שעשה בו את הדין ונהרג וכל המומתין עפ"י ב"ד באין לחיי עולם הבא. והשיב את החימה מעליו והביאו לעולם הבא. וכמו כן נמצא בכח קדושת אהרן הכהן לקרב כל פרטי נפשות יהיה איך שיהיה להחזירם לשורש הקדושה כי קדושת הכהונה נכלל בה קדושת כלל ישראל וביחוד על תיקון פגם הברית הנמשך מפגם תאות אכילה כנ"ל ועל ידי אכילת הכהנים מקדשי שמים ניתקן פגם תאות אכילה וממילא ניתקן גם פגם הברית שתלוי זה בזה וכמ"ש (ברכות י :) קדוש הוא כו' חד אמר שלא ראתה זבוב עובר על שולחנו וחד אמר סדין כו' ולא ראתה קרי עליו והכל א' שע"י שהיתה אכילתו בקדושה והיינו שלא ראתה זבוב על שלחנו שהוא יצר הרע הדומה לזבוב ויושב בין שני מפתחי הלב (כמ"ש שם סא.) שלא נמצא ענין תאוה באכילתו ועל ידי זה לא ראתה קרי על סדינו שזה תלוי בזה כנ"ל. וגם בקרבנות נאמר כלשון הזה (פ"ה דאבות) ולא נראה זבוב בבית המטבחים והיינו באכילות קדשי שמים של הכהנים לא נמצא מענין תאות היצר הרע. וכמו כן נפעל ביום השבת על ידי אכילת הג' סעודות (כמו שנת' לעיל סו' מא' ד) וכמו שקדושת השבת בשנה הוא כולל כל קדושת המועדים כמו שאמרנו עמ"ש וקדשתו מכל הזמנים (כמו שנת' ויצא מא' ג) כמו כן קדושת אהרן הכהן בנפש כלול מכל קדושת כלל נפשות ישראל. ויש לומר שעל רמז זה נסדר בזוהר הקדוש בפרשה זו ענין המועדים פסח שבועות ר"ה ויום הכיפורים וסוכות מפני שנפש אהרן הכהן נמצא בו בכח כל קדושת המועדים כמו שנמצא בכח בקדושת יום השבת כל קדושת המועדים כנ"ל:
1