פרי צדיק, תצוה ד׳Peri Tzadik, Tetzaveh 4
א׳ויקחו. אליך שמן זית זך כתית למאור וגו' כבר הוזכר בפרשת תרומה בכלל הנדבות שמן למאור רק כאן נוסף מה שנאמר שמן זית זך כתית למאור. והנה בזוהר הקדוש מדקדק כאן על לשון ואתה דלא כתוב וצוית את בני ישראל ואמרנו כבר שנראה שבמדברי תורה בא ליישב זה במ"ש מלך עשיתיך והיינו שיהיה הוא המצוה מצדו (ונת' למעלה) ויש לומר דענין שמן זית זך מרמז על האור בלא פסולת וכמו שנברא מהשי"ת. ואור הראשון גנזו השי"ת בתורה שכן א' (ב"ר פ' ג) דה' פעמים אורה שבמאמר יהי אור כנגד ה' חומשי תורה ומאמר זה כנגד מדת חכמה דאקרי קודש עלאה וכמ"ש (זח"ב קכא א) אורייתא נפקת מחכמה מאתר דאקרי קדש וכו' וכבר אמרנו דאור וקדושה חלק משה רבינו ע"ה שכשנולד נתמלא הבית אור (כמ"ש סוטה יב.) וכן קדושה אחר שנזכר קדושת שבת בזמן שהיא קביעא וקיימא לא נזכר קדושה עד משה רבינו ע"ה שנאמר כי מקום וגו' אדמת קודש הוא והיינו קדושה במקום. ואחר כך קדש לי כל בכור קדושת הנפש. ובמתן תורה שהוריד משה רבינו ע"ה מן השמים זיכה לכל ישראל שנקראו ממלכת כהנים וגוי קדוש ועל זמן זה נאמר אני אמרתי אלהים אתם דלא הוו מייתי (כמ"ש ע"ז ה.) וזהו שמן זית זך בלא פסולת כמו אדם הראשון קודם הקלקול וכמו בשעת מתן תורה. וכתיב כתיב למאור ולא למנחות אף שדרך לתת היפה בתבשיל (כמ"ש במדברי תורה ו) והמנחות קרבין ע"ג המזבח. רק המנחות קרבין על מזבח הנחשת וידוע דנחשת נגד יעקב אבינו ע"ה ואמרנו שמרמז שאף הפסולת שבישראל עכ"פ הם נחשת ולא חרס ועל מזבח הנחשת קרבו חטאות ואשמות שאף פושעי ישראל יתוקנו ע"י תשובה. מה שאין כן המנורה של זהב מרמז שיתוקן על ידי משה רבינו ע"ה שיהיה זך שרומז להאור בלא פסולת וכמו באדם הראשון קודם הקלקול וכמו שזכו להאור במתן תורה. ואמר כתית למאור שמרמז דכמו שהזית מוציא שמנו על ידי כתישה כך ישראל וכו' (כמ"ש מ"ר ר"פ זו) וזה שנאמר כאן דלזכות לתיקון הקלקול בשלימות כמו שזכו במתן תורה נצרכו הגליות וגלות מצרים היה הכנה למתן תורה כמו שאמרנו כ"פ שזהו היו היסורין שעל ידי זה זכו לתורה (כמ"ש ברכות ה.) וכן כל הגליות הם לתקן עולם שלא ידח ממנו נדח והגליות הם הכנה לזכות לאור תורה שבעל פה להוציא הניצוצות קדושות שיש בגלות ועל ידי זה יתוקנו כל הנפשות ובבעה"ט כ' דלא נזכר שמו של משה בכל פרשה זו מפני שאמר מחני נא מספרך וקללת חכם אפילו על תנאי באה וכבר שאלנו דלמה נתקיים דוקא בפרשה זו. אך הענין ע"פ מה ששמעתי מרבותינו הקדושים זצוקללה"ה עמ"ש (ב"ק סא.) לא אבה דוד דוד לשתותם דלא אמרינהו משמייהו כו' כל המוסר עצמו למות על דברי תורה אין אומרים דבר הלכה משמו כו' ויסך אותם לה' דאמרינהו משמא דגמרא. ויש להבין למה יענש המוסר עצמו למות עלך דברי תורה והלא אמרו (ברכות סג :) שאין דברי תורה מתקיימין אלא במי שממית עצמו עליה והיינו מסירת נפש בפועל מדמייתי להך מימרא בגמרא (גיטין נז סע"ב) על פ' כי עליך הורגנו כל היום ע"ש דמגודל התשוקה לדברי תורה אינו מרגיש כלל במסירת נפשו. ואף שאינו בכלל דברים העומדים בפני פקוח נפש. ואמר שאין זה לעונש רק כיון שמוסר עצמו למיתה על דברי תורה הדברי תורה שלו כלולים במקור העליון ואין להם שייכות לנפשו בפרטות רק הם דבר ה' ממש ועל כן אין אומרים דבר הלכה משמו רק משמא דגמרא כמו שהיא הלכה למשה מסיני. וכן משה רבינו מסר עצמו בשביל כלל ישראל במה שאמר מחני נא מספרך אשר כתבת שנדרש (ר"ה טז :) על ספרן של רשעים ושל צדיקים ושל בינונים וזהו ענין מסירת נפש שמסר עצמו בעד כלל ישראל לתקן פגם ועון העגל. וכ' ובאהרן התאנף ה' ומכל מקום אמר משה לאהרן קרב אל המזבח וכ' רש"י מתו"כ למה אתה בוש לכך נבחרת ופירשו שעל ידי הבושה שהיה לך מענין העגל לכך נבחרת להיות מכפר על ישראל. וזה פעל המסירת נפש של משה רבינו לתקן פגם העגל שנעשה אהרן כהן מכפר. וכן כל ענין כתר כהונה שזכה אהרן ונטלו היה על ידי משה רבינו ע"ה שאמר שלח נא ביד תשלח וכמ"ש (זבחים קב.) אני אמרתי אתה כהן והוא לוי עכשיו הוא כהן ואתה לוי ע"ש והיה גם כן כעין מסירת נפש שלא היה רוצה ליכנס בתחומו של אהרן שהיה נביא קודם (וכמ"ש שמות רבה סו"פ ג) ובאמת משה רבינו בעצמו זכה לכל הג' כתרים דכולם נכללים בכתר תורה ועל כן כתוב ואתה הקרב וגו' ואתה תדבר וגו' שהקדושה לאהרן הכהן באה רק על ידי משה רבינו ע"ה וכן הקדושה דבגדי כהונה שעל ידיהם כהונתם עליהם בא ג"כ על ידי משה רבינו (כמו שנת' מא' ב) אבל מכל מקום כיון שבא על ידי מסירת נפש של משה רבינו ע"ה על כן לא נזכרו בשמו שהם בלתי לה' לבדו כנ"ל ואין להם שייכות לפרט נפשו. רק נזכר בלשון ואתה ו' בריח התיכון אתה. ולא ח"ו לעונש רק להורות גדולתו של משה רבינו ע"ה שהוא נכלל במקורו ולא היה לו כלל הויה בפ"ע. ומשה רבינו היה מרכבה לכל קו האמצעי. כ"ע ת"ת יסוד מלכות. ואכילות שבת שהם בקדושה מועילים לתקן כל אכילות חול שיהיה בקדושה כמו שאמרנו כבר ממ"ש בזוהר הקדוש (תרומה קנד ב) שמועיל אכילת כהנים מלחם הפנים לתקן כל אכילתם דלא לקטרגא בהו יצר הרע ע"ש. ואמרנו דה"ה אכילת שבת דכל ישראל דמועיל לתקן כל אכילות חול שלא יהיה בהם קטרוג היצר (וע' קו' עת האוכל סו' אות ח' דאכילה גוררת אכילה משבת עא. ע"ש) וזהו עיקר קלקול הנחש שהיה להכניס תאות אכילה ועל ידי זה בא להפגם על ידי שהטיל זוהמא בחוה. (ונת' כ"פ) וכיון שזוכין בשבת לתקן הפגם באכילה יכולים בשבת לזכות להאור בלא פסולת כמו שנברא. ועל זה רומז שמן זית זך כנ"ל:
1