פרי צדיק, תצוה ג׳Peri Tzadik, Tetzaveh 3
א׳ואתה תצוה את בנ"י ויקחו אליך שמן וגו'. להבין מה שנאמר כאן ויקחו אליך ובר"פ תרומה בכלל נדבות המשכן כ' ויקחו לי. ופרשת אמור בפ' הנרות גם כן כתוב צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן וגו'. אך במדרש (תנחומא ד') נראה שמיישב זה במ"ש א"ל הקב"ה למשה לא שאני צריך לנר אלא ויקחו אליך בשבילך שאתה רואה להיכן אתה נכנס וכו' ועל כן נאמר בנרות לשון ויקחו אליך. ובזוהר הקדוש ר"פ זו מדקדק על לשון ואתה הכתוב בשמן ואתה תצוה ואחר כך ואתה הקרב וגו' ואתה תדבר וגו' ולא כתב והקרבת את אהרן אחיך וצוית את בני ישראל ודברת אל כל חכמי לב ע"ש. ובמד' (שם ו) נראה שבא ליישב זה במ"ש א"ל הקב"ה למשה מלך עשיתיך כו' אף אתה גוזר עליהם והם עושים והוא שאם היה כ' וצוית את בני ישראל היה הפי' כמו בכל התורה שמשה מצוה בשליחות השי"ת ובכאן א"ל השי"ת שהוא יהיה המצוה מעצמו והם עושים גזירתו. אך להבין למה נתייחדה מצוה זו למשה שיהיה הוא המצוה יש לומר הענין דאיתא (שמות רבה פ' מב) כי שחת עמך העם אין כ' כאן אלא עמך כו' לא אמרתי לך שלא לערב בהם ערב רב אתה שהיית ענין וכשר אמרת לי לעולם מקבלים השבים כו' והם עשו אותו וגרמו לעמי לחטוא כו'. והנה אם לא היה הקלקול היה אז באמת כל מחנה ישראל מיוחד למחנה שכינה (כמו שנת' תרומה מא' א) אבל מכל מקום היה נעשה מקום מקודש להקרבת קרבנות כמו שהיה מוכן מאדם הראשון ומאברהם אבינו ע"ה מקום בית המקדש וכן נזכר המזבח בפרשת יתרו אחר מתן תורה. ועל כן כתוב ויקחו לי תרומה לנדבת המשכן להיות קודש הקדשים וכל מחנה ישראל היה קודש מחנה שכינה. ואז היו כל ישראל ממלכת כהנים וכמו שיהיה לעתיד דכתוב ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו יאמר לכם. ורק לאחר הקלקול נבחר אהרן מתוך בני ישראל וכמ"ש במ"ר פרשה זו (פ' לז) יודע אני היאך היתה כונתך חייך איני משליט על קרבנותיהן של בני אלא אתה כו'. ויש לומר שזה הטעם שלא נזכר בכל פרשה זו שמו של משה רבינו ע"ה ובבעה"ט כ' שבזה נתקיים מה שאמר מחני נא מספרך וקללת חכם אפילו על תנאי באה ועדיין יש להבין למה נתקיים בפרשה זו דייקא. אך כל פרשה זו מדבר מקדושת אהרן ומתחיל משמן שהוא כח וחנוכת אהרן להופיע אור תורה שבעל פה בישראל (וכמו שנת' מא' א וש"מ) וזה נצרך רק אחר קלקול הע"ר וכמ"ש (נדרים כב :) אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא ה' חומשי תורה וכו' כי ברב חכמה רב כעס שלתקן הרב כעס נצרך רוב חכמה. וכן בגדי כהונה לאהרן ובניו שזה נותן בהם קדושה וכמ"ש (סנהדרין פג :) בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם כו' וקדושת אהרן נצרך רק אחר הקלקול דאם לא היה הקלקול היו כל ישראל ראוים לכהונה כנ"ל. וכן כתר כהונה שזכה אהרן ונטלו היה בזיר זהב שעל מזבח הקטרת וזה סיום פרשה זו. ועל כן כתוב ואתה תצוה שזה המצוה מצד משה רבינו ע"ה שקיבל הע"ר ועל ידי זה בא הקלקול ונעשה הרב כעס והוצרכו להשמן והדלקת נרות על ידי אהרן. וכתר כהונה והקטרת וקדושת אהרן ובגדי כהונה. אבל מצד השי"ת לא היה נצרך לכל זה שאמר שלא לערב ע"ר וכנ"ל. ועל כן כתוב ואתה הקרב אליך ואתה תדבר אל חכמי לב שקדושת אהרן ובגדי כהונה המצוה מצד משה רבינו ע"ה שקיבל הע"ר בענוותנותו וצדקתו כאמור. ולכן במעשה השמן והנרות כתוב ויקחו אליך שזה נצרך רק אליך אבל מצד השי"ת לא היה נצרך לאור תורה שבעל פה שבא לתקן הרב כעס ועל זה מרמז הדלקת הנרות שאמרו במ"ר בא והאיר לי (וכמו שנת' כ"פ) שמרמז לאור תורה שבעל פה. ויש לומר שזה גם כן טעם מה שנאמר בפ' שמן המשחה ואתה קח לך בשמים וגו' וכמו שהק' בזוהר הקדוש. ויש לומר דלולי הקלקול אף שהיה נעשה המשכן וכש"נ ויקחו לי תרומה אבל לא היה נצרך שמן המשחה לקדשו וכ"ש שלא היה נצרך לקדש אהרן ובניו ובגדיהם כיון שאז לא היה כלל קדושת אהרן כנ"ל. ולכן כתוב שם ואתה קח לך וגו' שזה גרם ענוותנותו שקיבל הע"ר וכנ"ל. ובזה יש לתת טעם במ"ש בפ' תשא במצות השבת ואתה תדבר אל בני ישראל וגו' ושמרתם את השבת כי קדש היא לכם וגו' ובזוהר הקדוש לא חשבו כשדקדק על לשון ואתה. ויש לומר דאחר הקלקול נתחדש דנצרך לישראל להכניס קדושה ליום השבת והוא תחלה למקראי קודש וכש"נ בדברות שניות וזכרת כי עבד היית וגו' על כן צוך ה' אלהיך את יום השבת. מה שאין כן בדברות ראשונות דכ' ביה רק דהוא זכרון למעשה בראשית על כן ברך ה' את יום השבת ויקדשהו (ונת' בא מא' ט' יוד וש"מ) ולכן נזכר בו גם כן ואתה שזהו גם כן מצד משה רבינו ע"ה שקיבל את הע"ר שגרמו הקלקול. ושבת הוא גם כן בחינת תורה שבעל פה (כמ"ש זח"א מז ב) שהוא מדת מלכות פה תורה שבעל פה כו' ובו הזמן לתקן הרב כעס כמו כתר כהונה:
1