פרי צדיק, תולדות ז׳Peri Tzadik, Toldot 7
א׳ויתן לך האלהים וגו' ברכת יצחק אע"ה היה שיהיה האכילה בקדושה. ואמר בשם אלהים שזה היה מדרגתו שהיה מרכבה למדת גבורה. מטל השמים ומשמני הארץ שיהיה האכילה בקדושה. ורב דגן ותירש הוא לחם ויין. וכמו שהוציא מלכי צדק לאברהם. והנודר מהדגן אסור בחמשת המינים (כמ"ש נדרים נה.) וה' המינים קרוי לחם סתם לענין חלה ומצה. ואמר שזה יתן ה' שיהיה בקדושה ולא יזיק רוב דגן ותירש. וזש"נ אח"כ שאמר יצחק לעשו הן גביר שמתיו לך וגו' ודגן ותירש סמכתיו. והנה מה שאמר הן גביר וגו' אי' בב"ר ברכה שביעית ולמה הוא א"ל תחלה אלא כו' וברכותיך שלו הן כו' ע"ש אבל מה שא"ל ודגן ותירש סמכתיו יש להבין מה אמר לו. וכי אי אפשר לתת דגן ותירש לשניהם. אך לפי האמור היה זה תשובה שאם יאמר עשו והא הברכות נתונות ליעקב על תנאי וכמ"ש בפירש"י אם יהיה ראוי להם. וא"כ יש עוד תקוה שאם יקלקל מעשיו ח"ו יתגבר עליו. וע"ז א"ל ודגן ותירש סמכתיו. והיינו שסמכתיו שלא יזיקו לו רב דגן ותירש שיהי' אכילתו בקדושה. ועיקר קטרוג היצה"ר בא ע"י אכילות רשות. כמ"ש בספרי (עקב) שאין אדם מורד בהקב"ה אלא מתוך שביעה וכ"ה בגמ' (ברכות לב.) ועד שאדם מתפלל שיכנסו תורה לתוך גופו יתפלל שלא יכנסו מעדנים לתוך גופו וכמ"ש תוס' (כתובות קד.) בשם מדרש. וכעי"ז אי' בתדב"א (א"ר פ' כו). וכיון שיהיה אכילתו בקדושה אין לך תקנה רק לעבדו וברכותיך שלו הן. ואח"כ כשברכו לא הזכיר לו באמת רב דגן ותירש. וכמ"ש בזוה"ק (קמג ב) ההבדל בין הברכות שאמר ליעקב ובין הברכות של עשו. ביעקב כ' ויתן לך האלהים ובדא כ' יהיה ע"ש. והיינו שיהיה לצורך יעקב וכמ"ש ואת אחיך תעבוד וזה יהיה השלימות שלך. וכמ"ש במ"ר ועל חרבך תחיה עול חרבך ואת חיי. והיינו שהוקשה לו לשון תחיה שבכ"מ בתורה לשון חיים מורה על חיי עולם ואיך אמר ועל חרבך תחיה. וע"כ דרש עול חרבך ואת חיי שזה יהיה החיים שלך ואת אחיך תעבוד בזה משמני ארץ וגו' לצורך יעקב. שלא רצה ליתן לו דגן ותירש שמא יזיק לו האכילה. רק כשיהי' לו מטל השמים לצורך יעקב. ויעקב יתן לו לאכול כמו שנותנים לכל. ולכן לא הזכיר רב דגן ותירש שזה נתן ליעקב שלא יזיק לו וכמ"ש ודגן ותירש סמכתיו. והיה כאשר תריד לשון ירידה. ופרקת וגו' שאם תרצה לפרוק עלו יהיה לך ירידה. שזה החיות שלך ואת אחיך תעבוד:
1
ב׳והזכיר כאן בברכת יעקב אע"ה עשר ברכות. ובכ"מ שיש מספר עשר מרמז על מספר עשרת הדברות שהם עשרה מאמרות למע"ב. ע"ס שהאציל השי"ת לבריאת העולם (כמו שנת' חיי מאמ' ב) והוא מטל השמים היינו מטלא דעתיקא וכמ"ש בזוה"ק והוא כנגד כ"ע. ומשמני הארץ נגד מדת מלכות שנקרא ארץ החיים ארץ דקוב"ה (זח"ג רמג ב) וזכר שניהם יחד כמ"ש כ"ע איהו כתר מלכות ועליה אתמר מגיד מראשית אחרית. ורב דגן ותירש נגד חכמה ובינה. חכמה כ' החכמה תחיה בעליה. וכ' כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' וגו' והיינו הד"ת שבו. והוא תורה שבכתב. וכמ"ש (זח"ג רעא ב) לכו לחמו בלחמי נהמא דאורייתא דבכתב. וזהו מדת חכמה מצד השי"ת כמש"נ כי ה' יתן חכמה וז"ש ורב דגן. ותירש נגד בינה דכ' ויין ישמח לבב אנוש. בינה לבא. בינה שמבין דבר מתוך דבר. והיינו יין מסכתי יינא דאורייתא דבע"פ שמבין מתושב"כ. וכמש"נ מפיו דעת ותבונה. ואח"כ יעבדוך עמים וגו' ו' ברכות כנגד ו' המדות ו' ימי בראשית והם ברכות מעניני עוה"ז. דג' ראשונות מעלמא דאתי. ומדת מלכות מחובר לבראשית כ"ע איהו כתר מלכות. ולכן אמר כנגדן ברכות מעניני עוה"ב. ואח"כ ו' ברכות כנגד ו' ימי המעשה שנברא בהן עוה"ז. וסיים ארריך ארור ומברכיך ברוך והיינו מאו"ה כמ"ש בירושלמי ומ"ר (סו"פ סו) כבר מלתך אמורה וכו' וסיים מברכיך ברוך שזה יהיה ההשארה מהם לעתיד כמש"נ ועמדו זרים וגו' וזהו שלימותם וכמו שאמרנו. ואכילת שבת תמיד בקדושה וכמ"ש האריז"ל שאף אם מכוין באכילות שבת לענג גופו ג"כ בקדושה ואכילה כזו לא יזיק כלל ולא יבא מזה קטרוג היצה"ר. ולכן אומרים במוצאי שבת ויתן לך וגו' שיומשך קדושת השבת לימי המעשה שיהיה ג"כ האכילה בקדושה וכמ"ש (זח"ג קכד סע"ב) חכמים דדמיין לשבתות ויו"ט. שאכילתם בחול ג"כ בקדושה כמו בשבת ויו"ט:
2
ג׳והששה ברכות אחרונות שכנגד ו' ימי בראשית. הם מרמזים נגד ששה רועים הק' שהם מרכבה לו' המדות שהמשיכו קדושת המדות לבטל הקליפות שכנגדם. יעבדוך עמים וישתחוו לך וגו' הם מצד קדושת אברהם ויצחק והם כנגד ע' הקליפות לבד קליפת עשו ועמלק שלא היו עדיין בעולם. יעבדוך מצד הימין דאברהם. וישתחוו שהוא מורה ביטול לגמרי עדמ"ש (ברכות לד:) השתחואה זו פשוט ידים ורגלים והיינו ביטול כל קומת הגוף וזה מצד הגבורות דיצחק. הוה גביר לאחיך נגד קדושת יעקב שהוא בקדושה נגד עשו כמ"ש (למעלה מא' ו). וישתחוו לך בני אמך מרמז על קדושת משה רבינו שהוא מרכבה למדת נצח שהוא מנצח לגמרי קליפת עשו. דיעקב ומשה מסטרא דעמודא דאמצעיתא יעקב מלבר ומשה מלגאו כמ"ש (תקו"ז תיקון יג) ומצד משה דמלגאו הוא וישתחוו לך שמתבטל לגמרי קליפת עשו שכן מורה לשון השתחואה. ארריך ארור נגד קדושת יוסף שהוא מרכבה למדת צדיק יסו"ע והוא כנגד קליפת עמלק שיוסף הוא שטנו. דעמלק ראשית דקליפה וכנגדו יוסף שהשורש שבקדושה מצד המילה דכתיב ועמך כולם צדיקים דכל מאן דאתגזר איקרי צדיק כמ"ש (זח"ב כג א) שע"י המילה הוא קשור בהשורש. ובעמלק אי' (מד"ת תצא) שהיה חותך מילות וזרק כלפי מעלה והוא הארור כידוע דהוא א' עם בלעם ועליו מרמז ארריך ארור. ומברכיך ברוך נגד ק' אהרן הכהן שמדתו אוהב את הבריות ומקרבן לתורה (פ"א דאבות) שמדתו לקרב כל הבריות תחת כנפי השכינה שיהיו כולם מתברכים ומצד קדושתו יומשך הקדושה לעתיד לכל ישראל שיהיו ככהנים כש"נ ואתם כהני ה' תקראו משרתי אלהינו וגו' וכמ"ש במ"ת ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגו' ויקרב גם מאו"ה תחת כנפי השכינה וע"ז מרמז מברכיך ברוך וכמש"נ טוב עין הוא יבורך והוא הנבחר להמשיך הברכה לעולם:
3