פרי צדיק, תולדות ו׳Peri Tzadik, Toldot 6
א׳במאמר יעקב קום נא שבה ואכלה מצידי וגו' לא אמרו שום תירוץ שהרי לא היה צידו רק מטעמים מגדיי עזים. ויותר קשה שהיה כמעט ללא צורך דהול"ל ואכלה ממטעמים שהבאתי. אך הענין הוא עפמ"ש במ"ר (פ' סז) עמש"נ הצד ציד ציידא היך צדוך ע"ש. והיינו שמדת יעקב אמת כש"נ תתן אמת ליעקב ומה שאמר לרחל אחיו אנא ברמאות (כמ"ש מגילה יג:) הוא עדמש"נ ועם עקש תתפל. וכ' בא אחיך במרמה ות"א בחוכמא ובמ"ר בא בחכמת תורתו. והוא עדמש"נ אני חכמה שכנתי ערמה שנדרש בזוה"ק (קמה רע"ב) על יעקב. והיינו דחכמה הוא תורה דכתיב בה אמת (כמ"ש ע"ז ד:) וממנה למד להתנהג בערמה ורמאות עם רמאי. וכמ"ש בזוה"ק (קלח רע"א) בגין דאתמשך עשו אבתרי' דהאי נחש אזיל יעקב עמי' בעקימו כנחש כו' בגין לאמשכא לעשו בתרי' דההוא נחש ויתפרש מיניה כו'. וכן כאן התחכם יעקב לנטלא הני ברכאן מההוא חויא. לשון רמיה דרמי לאדם ולאתתיה כו' כמ"ש בזוה"ק (קמג א). וזה ענין מה שפתח פ' זו בענין שלמים שמביא שלום. ואח"כ גדול השלום כו' וזה י"ל שייכות להפרשה אבל ענין שלמים לכאורה א"ל שייכות לכאן והו"ל לפתוח גדול השלום וכו'. אך הוא על ענין יעקב אע"ה דכל עובדוי הוה לשמא דקוב"ה כמ"ש בזוה"ק. וצדיק אוכל לשובע נפשו הוה אכילתו כקרבנות וכשלמים וכמו שאמרנו. ואמת ושלום קשיר דא בדא (כמ"ש זח"ג יב ב) וגדול השלום שדברה התורה דברי בדאי בשביל השלום. וזה מש"נ אני חכמה שכנתי ערמה וזה פתיחה לפ' זו ששורשה הברכות שקיבל יעקב מיצחק ואם היה ח"ו מתברך עשו היה כמ"ש בזוה"ק. וזה ג"כ מ"ש בזוה"ק דאזל עמי' בעקימו כנחש דאיהו חכים כו' וכל הענין בזוה"ק. וענין שאכילתו שלמים הוא מה שאמר ליצחק אני וכמו שאמרנו. ובזוה"ק (קלז סע"ב) איתא ת"ח דא סטרא דרוכב נחש ודא סטרא דרוכב על כרסיא שלימתא קדישא כו'. והיינו דיעקב ועשו זה לעומת זה עשה אלהים כמש"נ הלא אח עשו ליעקב וגו'. וזה מ"ש פירש"י (פסחים נד:) הרשעה דכ' וקראו להם גבול רשעה עכ"ל ואח"כ כ' יגדל ה' מעל לגבול ישראל. והיינו כנס"י מדת מלכות דקדושה גבול ישראל וכנגדה בקליפה מלכות הרשעה. וכמו בקדושה כ"ע איהו כתר מלכות ויעקב בריח התיכון מבריח מן הקצה וגו' מכ"ע למ' מלכות כנס"י. כן בקליפה להיפך שהוא מדת מלכות ומזרעו ראשית גוים עמלק שהוליד ראשית דקליפה ועשו מדת שקר כמ"ש בב"ר הא שוא שבראתי בעולמי וכנגדו צריך לילך ברמאות. וז"ש יעקב ואכלה מצידי ציד שלי לצוד שפת שקר ולשון רמיה כמש"נ ועם עקש תתפל. וזה בא ע"י מדת אמת שלי. ויעקב ביקש אז הצילה נפשי משפת שקר מלשון רמיה שהוא הנחש ואתא יעקב בחכמה לאייתאה ברכאן על עלמא:
1