פרי צדיק, ואתחנן י״אPeri Tzadik, Vaetchanan 11
א׳איתא בפסיקתא (החדשה) אמרו ישראל רבינו ישעי' תאמר שלא באת לנחם אלא לאותו הדור וכו' אמר להם כל הדורות באתי לנחם אמר אלהיכם לא כתיב כאן אלא יאמר אלהיכם. ויש להבין שהרי הנחמה זו נאמר אז להנביא שבאותו הדור אבל לדורות הא לא יהי' נביא ואיך שייך יאמר אלהיכם ע"י מי יאמר. והול"ל אמר אלהיכם ולכתוב איזה ריבוי לרבות נחמה אף לדורות הבאים. אך הענין ע"פ מה שא' בפסיקתא (הישנה) דדרש שם שלא רצו לקבל תנחומין מהנביאים ואמר הקב"ה באו עמי אני ואתם נלך אצלה ומנחמים לה נחמו נחמו עמי יאמר אלהיכם (כמו עמי בחירק). ויש להבין הא כל הנחמות שאמרו הנביאים ג"כ דבר ה' הוא ומה מוסיף נחמה שאמר אני ואתם. אך הענין כידוע שיש הבדל בין כל הנביאים שנתנבאו בכה אמר ה' והוא אספקלריא שאינה מאירה מוסיף עליהם משה שנתנבא בזה הדבר (כמ"ש ספרי מטות הובא ברש"י) שהוא מפורש דבר ה' וזהו אספקלרי' המאירה (כמ"ש יבמות מ"ט:) ואמרנו שזהו הפי' מה שנאמר בריש ספר דברים אלה הדברים שהוא כמו זה הדבר אך זה לשון יחיד וזה לשון רבים. דאף דספר משנה תורה הוא שורש תושבע"פ שמשה מפי עצמו אמרן. (וכן אי' זח"ג רס"א א' תושב"כ ושבע"פ והוא איקרי תורה ומשנה תורה) מ"מ הי' ג"כ מפורש דבר ה'. והקורא בפרשה במשנה תורה מרגיש בלב מפורש אלה הדברים כמו זה הדבר אשר צוה ה' היינו באספקלריא המאירה. וע"ז כתיב כן יהי' דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם וגו'. והנה כאן בנחמת ציון כתיב דברו על לב ירושלים אבל לא קבלו תנחומין שלא נכנס ללב שבודאי לדור שהיו בשעת החורבן מה הועיל הניחומים והלא הלכו בגולה ברעה רבה. ומה שחזרו לסוף ע' שנה אינו תנחומין לשעת הגלות. אך עיקר התנחומין במה שאמר כי נרצה עונה היינו שזדונות נעשית כזכיות ורצון שבזה יהי' להם נייחא בגלות ע"ד מה שא' (שהש"ר ד' ג') ע"פ כי רבים בני שוממה מבני בעולה הוי הרבה צדיקים העמידה לי בחורבנה יותר מצדיקים שהעמידה לי בבנינה. וכן עיקר התפשטות תושבע"פ הי' בבבל (כמ"ש סוכה כ'.) והב' ישיבות שבבבל לא ראו שמד וכו' (תנחו' פ' נח) ועליהם הכ' אומר העם ההולכים בחשך ראו אור גדול אור הראשון שנגנז לעמלי תושבע"פ. וזה לא נכנס בלבם לקבל תנחומין ע"י הנביאים כנ"ל. ע"ז אמר הקב"ה בואו עמי ויהיה כמו זה הדבר אשר צוה ה' ודברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כי אם עשה אשר חפצתי וגו' ועי"ז יקבלו התנחומין ויכנס ללב. וזה שאמר תאמר שלא באת לנחם אלא אותו הדור שמה יועיל לדורות איך יכנסו התנחומין ללב כיון שכבר נכתב בספר ולא יהי' להם כח יותר מנביאים. וע"ז נא' יאמר אלהיכם שגם לדורות כשיקראו בספרי הנביאים הנחמות אז בעת הקריאה יאמר אלהיכם אלו הנחמות ויהי' מפורש דבר ה' אשר לא ישוב ריקם ויכנוס ללב שיקבלו הנתמות. וכן בכל שנה ושנה כשקורין בהפטורת ז' דנחמתא מתחדש הנחמה מפי ה' ממש ונכנס ללב. והוא הכנה לר"ה שיהיו נגאלין בתשרי ע"י תשובה:
1