פרי צדיק, ואתחנן ד׳Peri Tzadik, Vaetchanan 4
א׳ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמור מלת בעת ההוא לכאורה מיותר. בספרי אי' משל לבני מדינה וכו' כן משה מבקש וכו' כיון שראה שנפלו סיחון ועוג לפניו אמר הרי השעה שאבקש שאכנס לארץ לכך נאמר בעת ההוא מפרש בעת ההוא על מפלת סיחון ועוג. והנה בפ' דברים כתיב ו' פעמים לשון בעת ההוא במפלת סיחון ועוג. ב' פעמים נא' ונלכוד את כל עריו בעת ההוא וגו' אצל סיחון ואצל עוג. ג) ונקח בעת ההוא את הארץ מיד שני מלכי האמורי. ד) ואת הארץ הזאת ירשנו בעת ההוא. ה) ואצו אתכם בעת ההוא לאמור עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם וירשו גם הם את הארץ. ו) ואת יהושע צויתי בעת ההוא לאמור עינך הרואות וגו כן עשה וגו'. וע"ז קאי ואתחנן אל ה' בעת ההוא היינו בעת כיבוש סיחון ועוג כנ"ל. אך כל זה צריך להבין למה נצטיין כיבוש סיחון ועוג בלשון בעת ההוא דוקא. אך הענין הזאת קאי על מה שנא' ג' פעמים בעת ההוא בתחלת פ' דברים דכתיב ואומר אליכם בעת ההוא לאמור לא אוכל לבדי שאת אתכם וגו'. ואצוה את שופטיכם בעת ההוא וגו' ואצוה אתכם בעת ההוא את כל הדברים אשר תעשון ואמרנו דהפי' בעת ההוא בעת שהיו ישראל במעלה העליונה וכמו"ש במ"ר (ריש איכה) משה ראה אותם בכבודם ובשלותם אמר איכה אשא לבדי וכו'. והוא מה שנא' ה' אלהינו דבר אלינו בחורב רב לכם שבת גו' ופי' רש"י ממדרש הרבה גדולה על ישיבתכם בהר היינו שזכו שם להתורה פנו וסעו וגו' לכנוס לא"י לזכות לאור תושבע"פ. וע"ז קאי ואומר אליכם בעת ההוא כשהייתם במעלה גדולה לא אוכל לבדי שאת אתכם לנשיא אתכם שיוקבע בכם הד"ת והאור לעולמי עד ה' אלהיכם הרבה אתכם וגו' שאתם במעלה עליונה כ"כ מ"מ יכול יצה"ר עוד לכנוס. וכמו שנא' איכה אשא לבדי טרחכם וגו' וכדרשתם ז"ל טרחנים וכו' לכן הבו לכם אנשים שע"י שיהי' להם שייכות יותר כל אחד לאנשיו ע"פ מ"ש ואשימם בראשיכם שאשמותיהן תלוי בראש דייניהם (כמ"ש בספרי) ע"י כן יוכלו הם לשאת אתכם במעלה שיוקבעו בכם הד"ת לעולמי עד. וע"ז נא' ואצוה את שופטיכם בעת ההוא וגו' ג"כ בעת שהייתם במעלה עליונה. וע"י שנתתי מכחי להשופטים עי"ז יוכלו להכניס בלבבם הד"ת שיוקבעו לעולמי עד ואצוה אתכם בעת ההוא את כל וגו' כל הדברים מורה על קביעות ד"ת שהוא כח תושבע"פ. ולפי זה קאי כל הג' פעמים בעת ההוא על שעה שראה אותם בכבודם במעלה עליונה. וכל זה אמר להם אחרי הכותו את סיחון וגו' והיינו אחר שהוציא מהם כל כח החיות שלהם שהם ניצולו מעונש דור המבול כמ"ש (זבחים קי"ג:) שעוג הי' בצדי התיבה ולא הוצרך לתיבה ומש"ה נתיירא משה ממנו שהי' סבור שנקי מחטא דור המבול שהי' בפגם הברית וסיחון נולד בתיבה (כמ"ש ח"א מהרש"א נדה ס"א.) והיו הם בקליפה זלעו"ז נגד מ' צדיק יסו"ע ונגד מ' מלכות תושבע"פ. ואחר שכבש בעצמו סיחון ועוג והוציא מהם כל חיותם אז הי' הזמן להכניס אור תושבע"פ בישראל (כמו שנת' במ"א). וזה שנזכר ט' פעמים בעת ההוא בפ' דברים ופעם הט' שהוא כנגד מ' יסוד כתיב ואת יהושע צויתי בעת ההוא לאמור עיניך הרואות את אשר עשה וגו' שיהושע הי' מזרע יוסף הצדיק והי' נגד מדת צדיק יסו"ע ו' זעירא שהוא ההמשכה מכ"ע עד מ' צדיק. וזה שנא' עיניך הרואות שע"י משה רבינו זכה יהושע בפרט וגם כל ישראל הראוים זכו לראות בחוש ולהרגיש בנפשם הכיבוש של סיחון ועוג שזה מורה שהוציאו כל שורש החיים שלהם. כן יעשה ה' לכל הממלכות וגו' לא תיראום. וכל הששה פעמים בעת ההוא שנאמר על שעת כיבוש סיחון ועוג קאי על ג' פעמים בעת ההוא שנזכרו בראש פ' דברים שהמכוון בעת ההוא שראה אותם בכבודם ובשלותם וכאמור. וע"ז קאי התחלת פרשה זו ואתחנן אל ה' בעת ההוא אחר כיבוש סיחון ועוג שביקש לעבור לא"י ולראות הארץ היינו להכניס בראייתו האור כי טוב בארץ שמורה על מדת מלכות תושבע"פ כדי שיזכו ישראל על ידו לאור תושבע"פ. וכן בעת ההוא זה הוא פעם עשירי שנזכר בעת ההוא מריש פ' דברים עד כאן שהוא כנגד מדת מלכות. והשיבו השי"ת שיראה מעבר הירדן וימסור הדבר ליהושע שהוא ינחילם את הארץ אשר תראה ויועיל ראיית משה מעבר הירדן ג"כ להכניס האור כי טוב. והכובש ומחלק יהי' יהושע ומ"מ ולפני אלעזר הכהן יעמוד שאין הכבוד זז מבית אביך שיצטרך אחר פטירת משה רבינו לראיית אלעזר שעל פיו יצאו ועל פיו יבואו הוא יהושע וכל בני ישראל (וכמו שנת' בפ' מו"מ) ושבת הזמן לזכות לאור כי טוב כמו שכ' בס' הבהיר לקח שביעי ושם להם במקומו והשאר גנזו לצדיקים וכו' והוא האור שנגנז לעמלי תושבע"פ (כמ"ש תנחו' נח) העם ההולכים בחושך ראו אור גדול. והוא מ"ש בזוה"ק (ח"א מ"ז ב') יום השביעי דא תושבע"פ דאיהו יום שביעי והיינו מ"ש מלכות פה תושבע"פ קרינן לה:
1