פרי צדיק, ויחי ט״וPeri Tzadik, Vayechi 15

א׳ה' רועי לא אחסר מפשט הלשון נראה דקאי על הנהגת הנפש בד"ת וכמו שאומר אח"כ ינחני במעגלי צדק למען שמו וכן יעקב אע"ה שאמר האלהים הרועה אותי מעודי וגו' נראה ג"כ דקאי על הנהגת ומזון הנפש בעבודה וכמו שהקדים האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו והיינו שהם השתדלו ועבדו כל א' את השי"ת עפ"י בחי' מדתו. ועל עצמו אמר שאין לו מהשתדלותו כלל רק האלהים הרועה ומנהיג אותי בדרך הישר והטוב. אבל בב"ר מייתי עלה הקיש גאולה לפרנסה נראה דמפרש האלהים הרועה אותי על פרנסה. וכ"ה מפורש בגמ' (פסחים קיח.) בגאולה כ' המלאך וגו' במזונות כתיב האלהים הרועה אותי הרי דמפרשים הרועה על מזונות ופרנסה. אמנם באמת הכל אחד הוא שהרועה ג"כ מנהיג צאנו בדרך הישר וגם מפרנסם וכמ"ש בזוה"ק (ח"ב כ ב) ופי' ה' רועי הוא ג"כ מפרנסני. והוא היסוד בהקדושה שעיקר שורש הסתת הנחש הי' בהרגש הנאת הגוף באכילה ואין יצה"ר שולט אלא מתוך אכילה ושתיה כמש"נ ואכלת ושבעת השמרו לכם וגו' ובספרי מייתי לה מכמה פסוקים. וכשהש"י הרועה ומפרנס הוא בקדושה וכמו שביקש שהמע"ה הטריפני לחם חוקי שיהיה הש"י הזן לחם הנחקק ונקצב כמה שנצרך לתורה ועבודה. וחוקי מורה שנחקק בלב הד"ת והעבודה ע"י האכילה וממילא בא ההנהגה בדרך הישר על מי מנוחות ינהלני נפשי ישובב שנדרש (שוח"ט תהלים) על ד"ת. ינחני במעגלי צדק וגו' ובשבת שהאכילה בקדושה אכילת מצוה כ' ושומר ידו מעשות כל רע ואי' (מכילתא בשלח) שהמשמר את השבת מרוחק מן העבירה. וגאולה ע"י מלאך הוא עפמ"ש (שבת קיט:) שני מלאכי השרת וכו' א' טוב וא' רע והיינו יצ"ט ויצה"ר וכ"ה מפורש בזוה"ק (ר"פ וישלח) ואמרו (ברכות ה.) לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר. וז"ש שגאולה שהוא הגאולה משעבוד היצה"ר הוא ע"י מלאך שמרגיז ומגביר המלאך הטוב היצ"ט על היצה"ר. וא' נצחו מוטב ואם לאו יעסוק בתורה הוא עפמ"ש (זח"א רב א) דהא לית לך מלה לתברא יצה"ר אלא אורייתא וכן אמרו (סוכה נב:) אם פגע בך מנוול זה משכהו לבהמ"ד. וא' נצחו מוטב ואם לאו יקרא ק"ש. והיינו שע"י שיכניס בלבו יחוד ה' שמבלעדי ה' אין שום דבר בעולם ע"י זה יכנע היצה"ר. ואחר כל העצות אמרו (שם) יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום כו' ואלמלא הקב"ה שעוזר לו אינו יכול לו. אך יעקב אע"ה שהיה כמו אדה"ר קודם הקלקול שלא ידע כלל הרגש הנאת עצמו (כמשנ"ת כ"פ) ולא התחיל לשמוע כלל ליצה"ר רק השליט מתחלה מלאך טוב שהוא היצ"ט על היצה"ר אמר המלאך הגואל אותי מכל רע. מלאך בעלמא דקאי על היצ"ט. ומ"מ אמר הוא יברך את הנערים דמלאך היינו שלוחו של השי"ת וכמו שמצינו (מדר"ת ויגש ו) היו מכבדין את המצות שהן שלוחי ושלוחו של אדם כמותו כו' והיינו שמכל מצוה נברא מלאך כמ"ש פ"ד דאבות ומדרש (רו"ת ס"פ משפטים) ומלאך שלוחו של הש"י. ומצינו שהמלאכים אומרים בשמו של הש"י כמו באאע"ה בעקידה וע"כ יתכן לומר על המלאך הוא יברך. ועל הפרנסה ומזונות שיהיה בקדושה אמר יעקב אע"ה האלהים הרועה אותי וגו' שלזה נצרך שהש"י יתן המזונות שיהיו בקדושה. וע"י כן יסתעף המלאך הגואל שיוכל להגביר המלאך הטוב היצ"ט על היצה"ר. ויעקב אע"ה שהקדים אפרים למנשה שהמכוון שהעיקר היה אצלו הקדושה ששולח הש"י מצדו באתע"דלע שע"ז מורה בחי' אפרים. ובמה נחשב נגדו מה שאדם קונה מיגיעו להנצל מרע ולהגביר על היצה"ר שע"ז מורה בחי' מנשה. וכיון שהכיר שהכל מהש"י לכן הקדים אפרים למנשה (וכמו שנת' חנוכה מא' כה באורך) וע"כ הקדים האלהים הרועה אותי שהוא העזר מהש"י שהוא המפרנס שיהיה המזונות בקדושה ואח"כ המלאך הגואל אותי מכל רע שהמכוון ע"י שהרגיז המלאך הטוב יצ"ט על יצה"ר כאמור שאף שזה מצדו הוא הכיר שאף השתדלותו הוא רק ע"י עזר השי"ת. והנה בדברות נאמר לא יהיה שהוא השורש מכל מל"ת ונא' בלשון ציווי שהוא להרגיז יצ"ט על יצה"ר ולמנוע א"ע מפעולות אסורות. ומאמר אנכי ה"א שהוא להכניס קדושה בלב לא נאמר בלשון ציווי רק בלשון הבטחה שכן הוא. ואי' בסה"ק דכל האיסורים מג' קליפות הטומאה. וקליפת נוגה מזה דברי הרשות שביד האדם להכניסם בקדושה או להיפך ח"ו. ולזה להכניס דברי רשות בקדושה צריך שיהיה מצד עזר הש"י וכמ"ש דבמזונות כ' האלהים הרועה אותי שכשהש"י המפרנס לחם חוקי נחקק ד"ת בלב והכל בקדושה. ויעקב אע"ה שלא קלקל מעולם אמר הסדר האלהים הרועה אותי שהוא כנגר דיבור אנכי שכששמעו ישראל דיבור אנכי נתקע ת"ת בלבם (כמ"ש שהש"ר) ואח"כ המלאך הגואל וגו' שהוא נגד דיבור לא יהיה שהוא להרגיז יצ"ט על יצה"ר. אבל זה הסדר הוא רק במי שלא קלקל כלל כיעקב אע"ה. אבל מי שקלקל ורוצה להתפלל צריך להקדים גאולה לתפלה ותפלה הוא בחי' דוד שאמר ואני תפלה ודוד הוא הגבר שהקים עולה של תשובה שהוא עיקר הגאולה:
1
ב׳ובחזקיהו שהיה צריך לתקן מה אמר והטוב בעיניך עשיתי ואמרו (ברכות י:) שסמך גאולה לתפלה ובזוה"ק פ' זו (רכח ב) ויסב חזקיהו פניו אל הקיר ולבתר ויתפלל כו' מכאן אוליפנא דמאן דאית ביה חובא ובעי למיבעי רחמי עלוי יכוין כו' לאתקנא גרמיה מההוא חובא ולבתר יבעי צלותא עש"ב. והיינו שהיה עליו טענה מענין זה שהוא כעין פגה"ב דלא נסיב. ובאמת הוא אמר דנטר ברית קדישא כדקא יאות וכמ"ש בזוה"ק כתיב הכא התהלכתי לפניך וכ' התם התהלך לפני וגו' וזה שאמר והטוב בעיניך עשיתי היפך ממה שאמר דהמע"ה והרע בעיניך עשיתי שנתכוין על פגם זה שנכתב עליו טענה מענין זה שנקרא רע בעיני ה' כמ"ש בזוה"ק (ריט ב) והוא אמר והטוב בעיניך עשיתי דנטר ברית שזה נקרא טוב כמש"נ אמרו צדיק כי טוב (כמ"ש יומא לח:) ובזוה"ק מסיים והטוב בעיניך עשיתי שסמך גאולה לתפלה. שאף שהתנצל דמה דלא נסיב משום שראה ברוה"ק דנפיק מיני' בנין דלא מעלי. מ"מ א"ל ישעיה בהדי כבשי דרחמנא למה לך כו' כמ"ש (ברכות שם). וכמו יוסף שאף שראה ברוה"ק שיצא ממנו ירבעם ואחאב (כמ"ש במדר"ת) מ"מ מירבעם יהיה משיח בן יוסף שבא מאביה (כמ"ש בזוה"ח סו"פ בלק) וכן מאחאב יצא משיח בן דוד שנתחתן בבית דוד כמ"ש בכתוב. וע"ז כתיב ויסב חזקיהו פניו אל הקיר שעשה תשובה כמ"ש בזוה"ק. ועז"א והטיב בעיניך שסמך גאולה לתפלה ואח"כ התפלל. ודהמע"ה אמר ג"כ ה' רועי וגו' כמו שאמר יעקב האלהים הרועה אותי וגו' ואח"כ אמר גם כי אלך וגו' כי אתה עמדי שהש"י גואל ישראל ואתה עמדי לגאלני. והקדים ג"כ ה' רועי לגאולה וכמו יעקב אע"ה שהקדים הרועה אותי ואח"כ המלאך הגואל. ואף שדהמע"ה הגבר שהקים עולה של תשובה. אכן דוד הזכיר שם הוי"ה שכולל גם ג"ר כידוע והיינו שבעל תשובה יכול להמשיך משער הנ' שהוא לבעל תשובה שמורה אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימ"ב כשלג ילבינו (כמ"ש שבת פט:) ונעשה מזדונות זכיות. וזה רק ע"י הש"י שמופיע זה למי שעושה תשובה מאהבה. וע"ק הקדים ה' רועי וגו' כי אתה עמדי וגו' ועי"ז הש"י גואל אותי שיהיו נהפכות לזכיות והקדים שהכל מהש"י. דאף התעוררות התשובה הוא רק ע"י אתעדל"ע. וע"י כן זוכה לגאולה מצד הש"י ובזה הוא כמו בחי' יעקב שתנה כל השתדלותו ג"כ בהש"י. וכיון שהכל מהש"י ממילא הכל טוב וכמו שנדרש (בב"ר פ' ט) ע"פ כל אשר עשה והנה טוב מאד שמרמז על כל היפך הטוב שיהי' טוב מאד. וכמו שאמרנו שמטעם זה תקנו אנכה"ג ובורא הכל במקום ובורא רע. ויעקב הוא הנהר היוצא מעדן להשקות את הגן שהוא בחי' כנס"י שיהיה הכל טוב. וע"כ אמר יעקב אע"ה וכי יש לי כל שהוא שיש לו מדה זו שנקרא כל. ואף שיוסף הוא מרכבה למדה זו שנקרא כל כידוע כי כל דאחיד בשמיא וארעא היינו שממשיך משמים שהוא בחי' יעקב אע"ה לארץ שהוא בחי' כנס"י (וכמ"ש זח"א לא רע"ב). שבאמת כל עסק יעקב אע"ה היה לברר כל יוצאי ירכו שאין בהם פסולת וע"ז מורה בחי' כל וכאמור. והבירור ע"י יוסף דאיקרי כל כידוע וזה שהקדים דהמע"ה ג"כ ה' רועי שהכל מהש"י ולית ליה מגרמיה כלום וממילא גם כי אלך וגו' לא אירע רע כי אתה עמדי לגאול אותי שיהיה הכל כזכיות:
2