פרי צדיק, ויחי י״דPeri Tzadik, Vayechi 14
א׳בזוה"ק פ' זו (רמח סע"א) יברכך ה' וישמרך יברכך ה' מדכורא וישמרך מנוקבא יברכך ה' מזכור וישמרך משמור. והוא כמ"ש (זח"ג צב סע"ב) זכור לדכורא ושמור לנוקבא והוא מדת יום ומדת לילה כידוע. וזהו וישמרך השמירה מכל רע והוא ע"י בחי' היראה להיות סור מרע והוא ע"י קדושת שכינה דאיהי יראה וכו' וכמ"ש בזוה"ק (רל א) ע"פ המלאך הגואל אותי דא שכינתא כו' והוא הגואל מכל רע כשיש משכן השכינה בלב והיינו שיש בו יראת שמים שמי שאין בו יראת שמים דרשו (יומא עב:) ולב אין. דלב ישראל הוא דשריא ביה יראה ואז הוא נגאל מכל רע וזה מדת לילה כמש"נ ואמונתך בלילות ועד"ש ברע"מ (זח"ג רל א) איהי אמונה. יברכך היינו ההשפעה בד"ת ללב חכם לימינו ובזה כ' יברכך ה' בשם הוי"ה והוא מדת יום כד"א ויקרא אלהים לאור יום וכתיב ותורה אור. והוא שם הוי"ה כמו שנדרש (ברכות כא.) לברכת התורה לפניה מדכתיב כי שם ה' אקרא הבו גודל וגו' ואמר בזוה"ק וכלא חד מלה בגין דמתרווייהו נפקין ברכאן לעלמין. ובשבת כתיב ויברך אלהים את יום השביעי ולא נתפרש איזה ברכה ובודאי קאי על הברכה המפורשת במקום אחר והוא ברכת כהנים והוא כמ"ש בתקו"ז (תי' מח) מאי לדרתם זכאה מאן דעביד לון דירה בשבת בתרי בתי לבא וכו' והוא להוריק הרע מלב כסיל לשמאלו ולהכניס הקדושה והד"ת בלב חכם לימינו. ושוכן שכינתא עלאה ותתאה בב' חללי הלב וזהו יברכך וישמרך כאמור. ובזוה"ק (לעיל רלג סע"ב) איתא כל ברכאן עלאין כלהו אתמסרו להאי דרגא וכו' ואע"ג דלית לה נהורא מגרמה כל ברכאן וכל חידו וכל טיבו כלהו קיימין בה ומינה נפקי וע"ד אתקריאת כוס של ברכה כמד"כ ברכת ה' היא תעשיר וע"ד כ' ומלא ברכת ה' וגו' והיינו דודאי כל הברכות הם מעתיקא וכמו שאמרנו ומדת מלכות היא בחי' הסיהרא דלית לה מגרמה כלום ומ"מ כל הברכות ע"י מדה זו וכ"כ בזוה"ק (ת"ג קמה סע"ב קמו א) יברכוכה יברכו כ"ה דמדת מלכות אקרי כ"ה וכמש"ש ואי' בזוה"ק (שם רי ב) הרי כ"ה דזמינא לברכא לון כה תמלל ברכה דבני וכו' והיינו דמדת שבת כליל כל ברכאן ומיניה מתברכאן. וההמשכה ע"י יוסף שהוא הנהר דנגיד ונפיק להשקות את הגן שכינתא תתאה. וז"ש שבירך יעקב ליוסף דכל ברכא אתמסרו בידיה לברכא (ונת' למעלה מא' ז) וחשב כל ברכאן דהוא מקור הברכה וכן יום השבת כללא דכל ברכאן וכל חידו וכל טיבו. טיבו מורה על בחי' האור כי טוב וכתיב אור זרוע לצדיק וכתיב אור צדיקים ישמח. שאח"כ ע"י האור שהוא לצדיקים זוכין ליישר הלב מכל וכל וזוכין לשמחה וזהו וכל חידו וכל טיבו. ישרים לשמחה וצדיקים לאורה (כמ"ש ספ"א דתענית) והיינו כשמתיישר הלב מכל וכל שנעקר כל היצה"ר מלבו שהוא כשזוכין לשבת עלאה ואתפני מתמן יצה"ר (כמ"ש תיקון מח). וכתיב ברכת ה' היא תעשיר והיינו עשירות בד"ת וכעין מה שנדרש (מדר"ת תשא ג) והשבע לעשיר בעשירי תורה אני מדבר ולא בעשירי ממון. וכן בגמ' (תמורה טז.) נדרש עשיר ורש נפגשו מי שעשה חכם לזה וכו' וכן (בב"ר ר"פ יא) אי' ברכת ה' היא תעשיר זו השבת שנא' ויברך אלהים את יום השביעי. ואז היה אדה"ר יחיד בכל העולם ומה שייך לו ברכת העושר רק המכוון על ברכה בעשירות דתורה שהוא בשבת דכו"ע בשבת נתנה תורה לישראל והיינו תושב"כ ובזוה"ק (ח"א מז ב) ביום השביעי דא תושבע"פ דאיהו יום שביעי. והיינו מלכות פה תושבע"פ והמשכת הברכה ע"י יוסף שנחשב בזוה"ח (תולדות) מוסף שבת שהוא ריבוי הברכה דשבת כנגד בחי' יוסף וכאמור:
1