פרי צדיק, וירא ג׳Peri Tzadik, Vayera 3
א׳וירא אליו ה' במ"ר ד"א אם אמאס משפט עבדי זה אברהם ויקח אברם את ישמעאל בנו וגו' אלולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי וכו'. יש להבין מה שייכות מילת ישמעאל שאמר שאלולי שמל את ישמעאל לא היה ראוי להתגלות זה. ולמעלה אמר ומבשרי אחזה וגו' אלולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי יתכן שעל ידי המילה זכה להתגלות וירא אליו ה'. אבל מילת ישמעאל שיגרום זה אינו מובן. גם לבד זה כבר הקשו גם למעלה. שהרי גם קודם המילה כ' ב' פעמים וירא ה' אל אברם. אבל כבר עמד ע"ז (בזוה"ק צח א) דאי לאברם מאי שבחא הא יתיר מבקדמיתא עד דלא איתגזר כו' אלא כו' דהשתא אתגלי קול ואתחבר בדבור כד מליל עמי' ע"ש. והיינו דשם כ' וירא ה' אל אברם והיינו לנפש אברם שחיות האדם הוא שמו וכמו ש' בסה"ק שהאב מכוין בקריאת שם בנו לשורש חיות של הבן. וכן רואים שבקריאת שם האדם ניעור משנתו. וכאן כ' וירא אליו ה'. אל י' ו' דמדריגות נר"נ ח"י הם נגד ד' אותיות הוי"ה וקוצו של יוד כמו ש' בכ"מ. וכאן זכה שההתגלות היה להרוח שהוא מאות ו' שבשם שהוא בריח התיכון וגו' וי' חכמה שמשם נשמתא לנשמתא שמופיע לה' עלאה. עדמש"נ כי תבא חכמה בלבך וגו' ומפיע לה' תתאה שמשם הנפש וז"ש דהשתא אתגלי קול ואתחבר לדבור. והוא שהקול חיות הדבור וכמו ש' (זח"ב ג א) קול אתי לדבור וכו' ומקודם זכה רק לדבור שהוא ממדה אחרונה כמ"ש (זח"א לב א) שבת דבור אקרי. וכאן זכה לקול חיות של הדבור וזש"נ אליו אל י' ו' תורה שבכתב ו' ת"ת י' חכמה. והנה כל זמן שהיה בו הפסולת. שאף שיצחק לא נולד עדיין ולא היה פסולת של עשו. מ"מ פסולת של ישמעאל לא יצא עדיין שעדיין נחשב לזרעו. ורק אחר כך נתברר כי ביצחק וגו' ולא כל יצחק כמו ש' (נדרים לא.) שישמעאל ועשו אינם נחשבים זרעו. אבל כאן כ' לו ישמעאל יחי' לפניך ואף דכ' ואת בריתי אקים את יצחק. מ"מ הי' ישמעאל נחשב עוד בכלל זרעו ולא היה זוכה עדיין למעלה זו. אך כ' ולישמעאל שמעתיך הנה ברכתי אתו וגו' וברכה של השי"ת היא בחיי עולם. ובאמת לא היה ישמעאל עדיין מקולקל אז. וזש"נ ויקח אברהם את ישמעאל וגו' בעצם היום הזה. וכ' בעצם היום הזה נמול וישמעאל בנו. היום הזה מורה על אור עדמש"נ ויקרא א' לאור יום. הזה מורה שהאור מפורש עד שיוכל להיות מראה באצבעו כמו לעתיד והיינו שהאור נקבע בלב שכן מורה לשון זה. והיינו דאברהם אבינו ע"ה הכניס קדושה ואור בישמעאל על ידי המילה. וז"ש אם אמאס משפט עבדי ויקח אברהם וגו' וסמיך על סוף הכ' בעצם היום הזה. וז"ש אלולי שעשיתי כן. שהיה מכניס אור בישמעאל מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי. כיון שנחשב אז מזרעו. היה מניעה מצד ישמעאל שלא היה יכול לזכות למדרגה זו וירא אליו שמורה אל י' ו' כאמור. ומקודם אי' במ"ר ותתן לי מגן ישעך זה אברהם כו' וענותך תרבני מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם שהיה יושב והשכינה עומדת הה"ד וירא אליו ה'. ולכאורה לא נרמז כאן שהשכינה עומד. אך הענין דכ' עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב. וכשיש התגלות עתיקא. יושב על הכסא. אז אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד כמו ש' (יומא כה.) והוא דבגמ' (חגיגה יד.) א' לו וא' לדוד כו' ואחר כך אי' א' לכסא וא' לשרפרף כו' שנאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי. ואמרנו שהכל א' שדוד המע"ה הי' מרכבה למ' מלכות. וזש"נ והארץ הדום רגלי. ארץ דאיקרי כ"י כמ"ש בזוה"ק (ח"א לא רע"ב) ובבהמ"ק שיש התגלות השכינה נקרא בית הדום רגלי אלהינו כמו ש' (מכות כד סע"א) ובבית קה"ק שיש התגלות עתיקא עתיק יומין יתיב. יושב על כסא כמו ש' בגמ' (ברכות ו.) וראיתי כו' יושב על כסא רם ונשא ונזכר שם שם של כתר ע"ש. ושם אין ישיבה כלל. ואברהם אבינו ע"ה מדתו היה אתה כהן לעולם כמו ש' (נדרים לב:) ואם היה זוכה אז בהתגלות זה. להתגלות עתיק יומין יתיב יושב על הכסא לא היה אברהם אבינו ע"ה יושב. אך לא זכה להתגלות עתיקא עד אחר נסיון העקידה דכ' ואברהם זקן וגו' וכאן אחר המילה זכה רק וירא אלי"ו שמרמז שהופיע מאות י' ו' למדה אחרונה הארץ הדום רגלי ומש"ה היה הוא יושב פתח האוהל. שהוא הפתח לזכות לאור מתן תורה שהוא הרכוש גדול זשכו אז להתגלות עתיקא. וזה שדרש ותתן לי מגן ישעך זה אברהם והיינו דכ' אנכי מגן לך. וכן זכה לברכת מגן אברהם כמו ש' בגמ' והיינו שיהיה מגן בעדו שלא יתקלקל. וימינך תסעדני בכבשן האש ברעבון במלכים ע"ש. והוא עפמ"ש (ברכות ו.) בימינו זו תורה וכו' ושלש אלו מורים על ד"ת. כבשן האש אור כשדים שם היה שורש תורה שבעל פה שבבבל עיקר יסודה (כשנ"ת כ"פ). ברעבון ירד למצרים ושם היה בגלות כל התורה שבעל פה שמשם זכו להרכוש גדול שהוא מתן תורה והיה במצרים בגלות בחכמת מצרים. ובמלכים שם הציל את לוט שהיה כלול נפש דוד שיצא ממנו וזה מורה על ד"ת של משיח שעתיד לגלות. ועז"א במדרש (קה"ר ב) כל התורה שאת למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורה שבעוה"ב והיינו לימות המשיח. וכן נזכרו אלו ג' דברים יחד בעצת ממרא בזוה"ק (תוספתא צח ב) א"ל ממרא דכרת וכו' ע"ש שזכר כבשן האש ומצרים ומלכים. והיינו מפני שמורים על ג' חלקי ד"ת ותורה שבעל פה ותורה של משיח. וזש"נ וימינך תסעדני בימינו זו תורה ואברהם אבינו ע"ה חסד דרועא ימינא וממנו התחיל הב' אלפים תורה וזכה לכל הד"ת שע"ז מורים ג' נסים אלו. ועי"ז זכה להיות התגלות השכינה הארץ הדום רגלי וז"ש והשכינה עומדת. וז"ש במדרש וענותך תרבני כו' שלזכות לכל הד"ת זוכין רק על ידי ענוה. וכמו שמצינו במשה רבינו שנקראת התורה על שמו וכ' והאיש משה ענו מאד וגו'. ומסיק מה ענוה הרבה הקב"ה לאברהם כו' והיינו שזכה למדת ענוה ועל ידי זה זכה להתגלות השכינה שהופיע מי' חכמה ו' קוב"ה למדה אחרונה. וזכה להתגלות השכינה עומדת. וע"כ והוא יושב. אבל אם היה זוכה להתגלות ועתיק יומין יתיב כמו שזכה אחר נסיון העקידה דכ' ואברהם זקן. אז לא היה יושב שמדתו היה אתה כהן וגו' וזה דמסיק הה"ד וירא אלי"ו דייקא. ומה שזכה לזה הי ג"כ על ידי מדת ענוה:
1