פרי צדיק, וירא ב׳Peri Tzadik, Vayera 2
א׳שלום עליכם כו' מלאכי השלום. נקראו בכאן המלאכים בשם מלאכי השלום. דשם מלאכי השרת מובן שהם משרתי ה' ומשמשיו. אבל לשון מלאכי שלום מצינו רק בחורבן מלאכי שלום מר יבכיון ובגמרא (חגיגה ה':) שאני חורבן בהמ"ק דאפי' מלאכי שלום בכו. וגם שם צריך להבין מה שדקדקו אפי' מלאכי שלום והול"ל דאפי' מלאכים בכו. וכן יש להבין למה קוקאין בסל"ש המלאכים בשם מלאכי השלום. אך הענין עמפ"ש בזוה"ק פ' זו (קכ א) שהובא פ' זה לענין העיקדה הן אראלם צעקו חוצה וגו' הן אראלם אלין מלאכי עלאי צעקו בההיא שעתא ובעו לקיימא על ההוא מלה דכ' ויוצא אותו החוצה כו' מלאכי שלום אלין אינון מלאכין אחרנין דהוו זמינין למיהך קמי' דיעקב. ובגיני' דיעקב אבטח שלון שלימו קוב"ה דכ' ויעקב הלך לדרכו וגו' ואאלין אקרון מלאכי שלום וכו' והיינו דמלאכי א"י שעליהם נאמר ויפגעו בו מלאכי אלהים נקראו מלאכי שלום. ואמר דבגיני' דיעקב אבטח לון שלימו והוא דיעקב מדתו אמת כמש"נ תתן אמת ליעקב וכן מדתו שלום וכמו ש' (בזוה"ק ח"ג יב ב) עושה שלום במרומיו דא יעקב כו' והאמת והשלום אהבו דאמת ושלום קשיר דא בדא ע"ש דיעקב אע"ה נקרא שלימו דאבהתא כמו ש' בזוה"ק והוא עפמ"ש (בזוה"ק ח"ב קעה ב) והבריח התיכון וגו' דא הוא יעקב קדישא כו' שלים מכלא שלי לעתי"ק והיינו שהוא מבריח מכ"ע למדת מלכות. ועל שם זה נקרא מדתו שלום. שהוא ההמשכה לכנס"י. והוא דיעקב ויוסף כחדא אינון (זח"א קעו סע"ב) ודא הוא רזא דאת ו"ו דאזלי תרווייהו כחדא (כמש"ש קפב א) והיינו דו' המילוי מדת יוסף שלום. ועיקב אע"ה מדתו אמת תורה שבכתב כמו ש' (ברכות ה:) אמת זו תורה. ומדתו שלום שמשפיע למ' מלכות פה תורה שבעל פה מטלא דעתיקא. ומדת אמת היה לו ליעקב גם בחו"ל כמו ש' עם לבן גרתי ותרי"ג מצות שמרתי. אבל מדת שלום זכה רק כשבא לא"י דשם שורש תורה שבעל פה כמו ש' קידושין מ"ט: עשרה קבין חכמה ירדו לעולם תשעה נטלה ארץ ישראל. ואי' (ב"ב קנח:) אוירא דארץ ישראל מחכים. וכן (כתובות עה.) וחד מינייהו עדיף כתרי מינן וחד מינן כי סליק להתם עדיף וכו' וכן חלוקת ארץ ישראל היה על ידי יהושע מזרע יוסף שמדתו שלום. וכן לעתיד משיח בן יוסף יכניס ישראל לארץ ישראל. שמלחמת גומ"ג יהיה בארץ ישראל כשיהיו ישראל נקבצים לתוכה על ידי משיח בן יוסף. ולכן רק כשנכנס יעקב אע"ה לארץ ישראל זכה למדת שלום. ונעשה שלימו דאבהן להשפיע למדת מלכות שהוא תורה שבעל פה מטלא דעתיקא. וז"ש בזוה"ק ובגיני' דיעקב אבטח לון שלימו קוב"ה כו' אלון אקרון מלאכי שלום. והיינו שנקראו כן ע"ש שלימו דאבטח לון קוב"ה בגיני' דיעקב והוא עפמ"ש (בזוה"ק ס"פ ויצא) השתא אינון ויפגעו בו בגין דבגיני' דיעקב ובאינון שבטין אתשקיין אינון ממיא דימא רבא ע"ש. והיינו דמים תורה שבעל פה שנמשל למים כמש"נ הוי כל צמא לכו למים. ונדרש (תענית ז.) על תלמיד ע"ש והיינו בתורה שבעל פה. וזה נמשל למים שמניחין מקום גבוה והולכין למקום נמוך. דאלו תורה שבכתב כרוכה ומונחת כל הרוצה יבא וילמוד כמו ש' (קידושין סו.) וכן נמשלה התורה שבעל פה באותו פסוק ליין וחלב. וכמו ש' (זח"ג רעא ב) ביין מסכתי יינא דאורייתא דבע"פ. וז"ש דבגיני' דיעקב ובאינון שבטין. שהשבטים כנס"י מלכות פה תורה שבעל פה. ויעקב ממשיך מכ"ע מטלא דעתיקא למדה זו. אתשקיין כו' והיינו כמו דאכילת המלאכים מסטרא דאברהם וכמו ש' (בזוה"ק קד א) דהא מהווא סטרא נפיק מזונא לכלהו מלאכי עלאי. כמו כן בגיני' דיעקב אתשקיין המלאכים ממיא דימא רבא. והיינו תורה שבעל פה. ולכן נקראו מלאכי שלום. והם מלאכים אחרנין מלאכי ארץ ישראל. ואי' (ב"ר פ' ח') בשעה שבא הקב"ה לבראות את אדם הראשון נעשו מלאכי השרת כתים כו' מהם אומרי אל יברא ומהם אומרים יברא הה"ד חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו ע"ש. מפרש שהמלאכים נעשו חבורות. והמלאכים נקראו ע"ש המדות מהם של חסד מדת א"א. ומהם מלאכי אמת ת"ת מדת יעקב. ומהם של צדק מלכותא קדישא. ומהם של שלום מדת יוסף הצדיק. וכבר אמרנו במ"ש שם נטל אמת והשליכו לארץ כו' והלא גם שלום אמר אל יברא דכולי' קטטה. ולא נזכר מה נעשה בשלום. אך כל הקטטות הוא רק על ידי שנחסר מדת אמת. אבל כשכולם מכוונים על דבר אמת ממילא יש לשום וכמו שמצינו במחלוקת ב"ש וב"ה שחיבה וריעות נוהנין זב"ז לקיים מש"נ האמת והשלום אהבו כמו ש' (יבמות יד:) וכיון שנטל אמת והשליכו לארץ. והיינו שבארץ נמצא דבר אמת וכמו ש' אמת מארץ תמצח. שוב לא קטרגו מלאכי שלום. דאדרבה יהיה שלום דאמת ושלום קשיר דא בדא. וכמו שמצינו במתן תורה ויחן ישראל כאיש א' בלב א' מיד וירד ה' כמו ש' במכילתא. וזה מ"ש בגמ' לרבותא בחורבן דאפי' מלאכי שלום שאין להם שייכות לגלות וכמו ש' (אבות) כל המקבל עליו עול תורה מעבירין ממנו כו' (ובמדרש תנחומא נח) ואותן ב' ישיבות לא ראו שבי ולא שמד כו' ולא שלט בהם כו' שאינן בכלל גלות שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה. מ"מ גם מלאכי שלום בכו. וז"ש בזוה"ק דבעעידה מלאכי שלום שהם מלאכי ארץ ישראל מר יבכיון. שכיון שישחוט את יצחק איך יצא ממנו יעקב דבגיני' אבטח לון שלימו. ועל שם זה נקראו בשם מלאכי שלום. ובשבת דאי' (ב"ר פ' י') יעקב שכ' בו שמירת שבת ירש את העולם שלא במדה כו' והיינו נחלה בלא מצרים שזכה כשהלך לחו"ל ונתפחד. ואז הבטיחו השי"ת ופרצת ימה וקדמה וגו' שבכל מקום שילך תלך עמו קדושת ארץ ישראל. ובכניסת שבת פריסת סוכת שלום עלינו וכו' ועל ירושלים. וכל א' מישראל כמו בארץ ישראל ובירושלים. מש"ה נקראים המלאכים מלאכי השלום מלאכי ארץ ישראל דבגיני' דיעקב אבטח לון שלימו ואקרון מלאכי השלום:
1