פרי צדיק, וירא ו׳Peri Tzadik, Vayera 6
א׳ואחר כך אי' בתנחומא והשבת נתנה לישראל לקדושה לעונג ולמנוחה וכו'. חשב כאן ג' קדושת שבת שהם קדושת ג' הסעודות שנלמד בגמ' (שבת קיז סע"ב) מתלתא היום. דכ' אכלוהו היום והיינו לענג. כי שבת היום לה' היינו למנוחה כמש"נ וינח ביום השביעי על כן ברך וגו' ובמד"ת משאלתות בראשית נוח בי' כי היכי דנחי בי' אנא. היום לא תמצאוהו בשדה היינו לקדושה עדמ"ש (ב"ר פ' יא) וקדשו במן שלא ירד בו כל עיק. ונכתב בכל א' לשון היום להורות שכל סעודה אור בפ"ע. וזה היום מלשון ויקרא א' לאור יום. שכל הג' סעודות כנגד קדושת ג' אבות וכל א' אור בפ"ע. יהי אור זה אברהם כמו ש' (ב"ר פ' ב). ויהי אור זה יצחק עדמ"ש בזוה"ק (ח"ב קסז א) ובתיקונים יהי אור דא ימינא ויהי אור דא שמאלא. וכן ויהי אור דא ר"ה דאיהו שמאלא והוא עפמ"ש (תיקון מא) תשרי ודא דרועא תנינא יום תנינא והיינו מדת יצחק. ויקרא א' לאור יום זה יעקב כמו ש' בב"ר שם. והיינו דבא"א יהי אור ההארה וההופעה מהאור. ויצחק הווית האור שיהיה לו הוויה וזהו ויהי אור. ויעקב הוא האור עצמו שהוא מרכבה לשם הוי"ה. וכן נכתבו הפסוקים מהסעודות על סדר האבות אז תתענג על ע' לענג נגד קדושת א"א. והרכבתיך על במתי ארץ היינו למנוחה דכ' ביום הניח ה' לך מעצבך ומרגזך וגו' שנדרש בזוה"ק (ח"א מח רע"ב) על יום השבת שהוא יום הניח שהשי"ת נותן נייחא בלב. מעצבך מעצב היצהר הרע שנקרא עצב והיינו על העבר. ומרגזך מרוגז היצר הרע להבא עדמ"ש לעולם ירגיז וכו' ומן העבודה הקשה היינו שעבוד. וזהו והרכבתיך על במתי ארץ היינו על חשקי ותאות ארץ הגבוהים. וכן נדרש על שעבוד בגמ' (שבת קיח:) מדכ' ואתה על במותינמו תדרך וזהו למנוחה. והאכלתיך נחלת יעקב אביך היינו לקדושה שמדת עי"א הוא הדבקות בהשי"ת היו קדושי' כשם שאני קדוש כמו ש' בתנחומא פ' קודשים והיינו יחוד קוב"ה וכנס"י. וזהו נחלת יעקב שממשיך כל קדושת הוי"ה לכנס"י שהוא שלימו דאבהתא כמו ש' (מא' ב). ובזהו"ק (יתרו פח ב) נחשבו הפסוקים בסדר אחר. בסעודת ליל שבת כ' והרכבתיך על במתי ארץ ובסעודתא תנינא אז תתענג וגו' ובס"ג כ' והאכלתיך וגו. והענין שמצד השי"ת הסדר אנכי ואחר כך לא יהיה שבדיבור אנכי נתקע ת"ת בלבם ובדיבור לא יהיה נעקר יצר הרע מלבם כמו ש' (שהש"ר פ' ישקני). ומצד האדם הסדר סור מרע ואחר כך ועשה טוב. וכן כאן מצד ישראל הסדר לזכות והרכבתיך על במתי ארץ שהוא הנייחא מעצב ורוגז היצר הרע שהוא שאור שבעיסה וממילא ניצול משעבוד. ואחר כך אז תתענג על ה' שהוא לזכות לבחי' ענ"ג עדן נהר גן לכו לחמו בלחמי לזכות לד"ת ענג מעדן עלאה וזהו ברכו במן שהוא לחם מן השמים. משא"כ בישעי' שנסדר כמו שבא השכר מהשי"ת אז תתענג ואחר כך והרכבתיך על במתי ארץ כסדר אנכי ואחר כך לא יהיה. וכן כשברא השי"ת נפשות האבות נולד מתחלה אברהם ואחר כך יצחק. ובסעודת שבת של ישראל שנחשב כנגדן. נחשב מקודם סעודת ליל שבת נגד יצחק ואחר כך סעודת יום שבת כנגד אברהם כפי מה שהוא הסדר מצד ישראל לזכות ולהשתגל לזכות לקדושת האבות. ובפ' ויכולו בא הסדר וישבות שהוא המנוחה. ואחר כך ויברך שהוא ברכו במן כמו ש' בב"ר והיינו ענג שיהיה עדן נהר גן. וכן כ' ברכת ה' תעשיר ונדרש בב"ר זו השבת. והעושר בא על ידי אכילה וענג לכבוד שבת כמו ש' במ"ר מהטבח. ושזוכין לעושר בשביל שמכבדין את השבת כמש"ש ובגמ' (שבת קיט.). ואחר כך ויקדש לקדושה. והטעם דשם מדבר וישבות שהשי"ת היה לו נייחא בעולמו ומצא חן בעיניו כמו ש' במ"ר. רק ממילא על ידי זה ממילא זוכה גם הישראל לנייחא נוחו בי' כי היכי דנחי בי' אנא. משא"כ ויברך ויקדש שהוא לישראל. הברכה אז תתענג על ה'. ויקדש הוא מ"ש מתנה טוב י"ל כו' ואני מבקש לתנה לישראל וז"ש לדעת כי אני ה' מקדשכם ולא נזכר לישראל רק ב' המדרגות עונג וקדושה. משא"כ ישעי' שמדבר מהשכר שנותן השי"ת לישראל בשביל השבת. בא הסדר כמו שהוא מצד השי"ת אז תתענג ואחר כך והרכבתיך כסדר הדברות אנכי ולא יהיה. ובזוה"ק נסדר כסדר ההשתדלות והזכיר מצד ישראל סור מרע ואחר כך ועשה טוב. והרכבתיך וגו' ואחר כך אז תתענג כאמור. ואחר כך מסיים במדרש תנחומא אלו ז' ברכות שמתפללין בשבת ואיזה זה יום המיוחד והמנוחה שאין כיו"ב וכו' ולא זכר מג' קדושת שבת רק המנוחה והטעם שבפ' ויכולו נזכר רק ביום השביעי ואחר כך נקרא היום בתורה בשם שבת. שהעיקר מה שניתן לישראל הוא השביתה בשבת. שמצות עונג לא בא בתורה רק ברמז בתלתא היום ועקרו בדברי קבלה. ונקרא רק ע"ש המנוחה שבת. שהוא נוחו בי' כי היכי דנחי בי' אנא:
1