פרי צדיק, וירא ח׳Peri Tzadik, Vayera 8
א׳במ"ר אמר הקב"ה לאברהם אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב ולע"ל כו'. וחשב במדרש ששה דברים ועל כל א' מסי' חייך שאני פורע לבניך במדבר ובישוב ולע"ל ע"ש. ובכל מקום מספר ששה מורים על ששת ימי בראשית שהם ו' המדות. ואמר שאני פורע במדבר ובישוב ולע"ל זה מורה על ג' חלקי ד"ת. תורה שבכתב שניתן במדבר. ותורה שבעל פה ששורשה ארץ ישראל וכמו ש' (קידושין מט:) עשרה קבין חכמה כו' תשעה נטלה ארץ ישראל ואי' (ב"ר פ' טז) שאין תורה כתורת ארץ ישראל והיינו תורה שבעל פה. ול"ל מורה על התורה שיתגלה לעתיד על ידי משיח שאמרו ע"ז כל התורה שאת למד בעוה"ז הבל הוא לפני תורה שבעוה"ב. וחשב במדר' אתה אמרת יוקח נא מעט מים חייך כו'. והיינו אין מים אלא תורה כמו ש' (ב"ק יז.) והוא נגד מדת חסד ויום א' ובו נאמר מאמר יהי אור וה"פ כ' בו לשון אורה כנגד ה' חומשי תורה כמו ש' בב"ר. ואחר כך חשב אתה אמרת ורחצו רגליכם. והוא נגד יום ב' שלא נאמר בו כי טוב היינו שיוכלו לקלקל. והוא נגד מדת גבורה ומדת היראה לתקן הקלקול וזש"נ ורחצו רגליכם מטנופת ע"ז שחשדן בערביים שמשתחוים לאבק רגליהם. ואמר חייך שאני פורע לביך במדבר וארחצך במים והיינו בד"ת דהא לית לך מלה לתברא יצר הרע אלא אורייתא כמו ש' זח"א (רב א) ואז במדבר בע"ת נעקר יצר הרע מלבם. אך אחר הקלקול חזר יצר הרע למקומו. ואמר בישבו רחצו הזכו. רחצו סור מרע ואחר כך הזכו שיהיו זכאין וטהורין מכל וכל. ולע"ל דכ' אם רחץ וגו' והיינו שיושאר כך לעולמי עד. ואחר כך חשב אתה אמרת והשענו תחת העץ. והוא נגד יום ג' ומדת ת"ת ועפמ"ש בגמ' (ברכות נ"ח.) והתפארת זו מתן תורה ומשענת מורה ג"כ על ד"ת כמו שנדרש (חגיגה יד.) כל לשון משען ומשענה משען לחם וכל משען מים הכל על ד"ת. ועז"א חייך שאני פורע לבניך במדבר פרש ענן למסך. ענן מורה על השראת השכינה כמש"נ כי שכן עליו הענן וכבוד ה' מלא את המשכן. בארץ בסוכות תשבו וגו' שאז זוכין לחסות בצלא דמהימנותא. לע"ל שנ' וסוכה תהי' לצל יומם מחורב כ' יומם במ"ס סתומה שמורה שנקבע האור שיהיה כן לעולמי עד. מחורב שלא יהיה שום קלקול וחורבה. ואחר כך חשב ואקחה פת לחם והוא נגד יום ד' ומדת נצח שמשה רבינו מרכבה לה. והוא הוריד התורה לארץ לתקן כל קלקול ופגם של הנחש. וכן א"א רצה לתקן פגם האכילה שיהיה בקדושה לכו למו בלחמי. ואמר חייך שאני פורע כו. במדבר המן שיה לחם מן השמים שניתן לישראל כדי שתהיה התורה מתיישבת בלבן כמו ש' (במד"ת ר"פ בשלח). בארץ שנאמר ארץ חטה וגו' דחשיב בקרא ז' מינים כנגד ז' המדות. גם חט"א גי' כ"ב נגד כ"ב אותיות התורה. ולעת"ל יהי פסת בר בארץ שנדרש (שבת ל':) עתידה ארץ ישראל שתוציא גלוסקאות וכלי מילת. והיינו שיתוקן כל פגם הנחש שיהיה האכילה רק מה שיתן השי"ת. כמו קודם הקלקול שהיה החטא מין עץ והיה גדל בו מאכל אדם. ואחר כך חשב ואל הבקר רץ אברהם. והוא נגד מדת הוא דרגא דאהרן שורש תורה שבעל פה. וכן בשר מורה על תורה שבעל פה כמו ש' (קידושין מו.) הרי שולחן והרי בשר ופירש"י הרי משנה שנוי. וכן (ב"ק עב.) דלא אכלי בשרא דתורה ופירש"י לא דקדקתי טעמו של דבר. וזה נגד יום ה' שבו נאמר ישרצו המים שרץ נפש חי'. שמורה שאץ בשרצים יש נפש חי'. ומרמז שאץ בע"ה יש ד"ת שזוכין לטעמי תורה כמש"נ מורשה קהלת יעקב. קהלת ינאי אין כ' כאן אלא קהלת יעקב. כמו ש' (ויק"ר פ' ט) והיינו שאף ע"ה שנקראו בית יעקב כמו ש' בגמרא (ב"מ לג:) מ"מ יש להם חלק בתורה. וחשב ג"כ שפורע במדבר ובארץ ולע"ל. שמורה על ג' חלקי ד"ת כאמור. ואחר כך חשב והוא עומד עליהם. והוא נגד יום ו' שנברא בו אדם הראשון. אד"ם ר"ת "אדם "דוד "משיח כמו ש' האריז"ל. ובתוספת שבת כ' וירא א' את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ונדרש בב"ר על כל מה שהוא היפך הטוב שיהי טוב מאד. והיינו שיתוקן באלף הששי על ידי משיח. ועז"א והוא עומד עליהם. עתיקא דאתכסיא אקרי הו"א כמו ש' (זח"ג רצ א) ומדת הו"א ראה שעומד עליהם ואמר חייך שאני פורע לבניך כו' במדבר וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וגו' שמורה על השראת השכינה וכמו שאמרנו. ובארץ אלהים נצב וגו' והיינו כמ ש' במ"ר למעלה נצב אטימוס מוכן ומזומן. והיינו אתעדל"ע שהשי"ת מאיר בלב ישראל וזה ההכנה מצד הש"י. ולע"ל שנאמר עלה הפורץ לפניהם שמורה על משיח. וכן נדרש (בב"ר סו"פ פה) וחשב ו' דברים נגד כל הו' מדות שמופיעים הכל בכנס"י:
1
ב׳וזה ג"כ שנרמז לא"א על ידי הג' מאלכים שנראו לו. דאי' במ"ר שנדמה לו א' בדמות סדקי וא' בדמות נווטי וא' בדמות ערבי. ואמרנו שנרמז לו על ג' חלקי העולם שהביאו תוס' פסחים בשם מדרש שהעולם שליש ימים שליש ישוב שליש מדברות (כשנ"ת למעלה מא' ד) הוא ג"כ מרמז לג' חלקי ד"ת. תורה שבכתב שניתן במדבר. ותורה שבעל פה שעיקר שורשה ארץ ישראל שהוא ישוב. ותורה שיתגלה על ידי משיח היא כנגד ימים. וכמו שנרמז (בזוה"ק קיז א') במש"נ מעינות תהום רבה. מבועי דחכמתא לתתא. ובאו ג"כ לרמז לו שיזכה לכל הג' חלקי ד"ת כאמור. וז"ש ג"כ בזוה"ק מאן שלשה אנשים אברהם יצחק ויעקב. והם ג"כ מ"ש במג' מיכאל גבריאל רפאל וכמו שאמרנו. וזהו ג"כ מרמז לג' חלקי ד"ת. אברהם מדתו חסד דנפקא מחכמה כמו ש' (זח"ב קעה ב). והיינו נגד תורה שבכתב ה' חומשי תורה שכנגדם במאמר יהי אור ה"פ אורה. ויצחק מדתו גבורה עלאה דנפקא מבינה והיינו תורה שבעל פה מבין דבר מתוך דבר. ויעקב מדת דעת פנימיות מכ"ע והוא נגד תורה שבעל פה שיתגלה לעתיד על ידי משיח שהם שורש תורה שבעל פה מבועי דחכמתא לתתא:
2