פרי צדיק, וישב י״גPeri Tzadik, Vayeshev 13
א׳בזוה"ק פ' זו (קפד א) ת"ח אית רוגזא ואית רוגזא אית רוגזא דאיהו מברכא מעילא ותתא ואקרי ברוך כמד"א דכ' ברוך אברם לאל עליון וגו'. והיינו אף שהרג אברהם כמה נפשות ונתיירא שמא יש בהם צדיק א' וי"ש אחד כמ"ש (ב"ר פ' מד). וע"ז אמרו (שם פ' מב) אברהם זה קוניון הוא והיינו שעשה שלא בחשבון למסור עצמו ע"ז לרדוף אחרי ד' מלכים והיה רק מחמימותו וקנאתו לקנאת ה' שפתחו במלחמה. ומ"מ ברכו שם ברוך אברם לאל עליון (וכמו שנת' וישלח מאמר ו). ואית רוגזא דאיהי אתלטיא לעילא ותתא כמד"א דאקרי ארור וכו' והיינו קליפת הכעס שהוא מהנחש דכתיב ארור אתה. ואמר אח"כ בזוה"ק כגוונא דא מסטרא דיצחק נפקו תרין בנין חד מבורך וחד דאתלטיא לעילא ותתא וכו'. ויש להבין שאמר שיצאו מיצחק תרין רוגזין כמו שאמר מקודם מסטרא דדינא קשיא נפקי רוגזא לתרי סטרין וכו' ובשלמא עשו שנאמר בו על חרבך תחיה יתכן לקרותו רוגזא והוא רוגזא דאתלטיא כמ"ש בזוה"ק אבל יעקב שהיה יושב אוהלים למה קראוהו בשם רוגזא כלל. אמנם הענין עפמ"ש (זח"ג רבע א) ו' גוף החרב י' ראש החרב ה"ה תרי פיות. ויעקב אע"ה שהיה מרכבה לשם הוי"ה כמש"נ והנה הוי"ה נצב עליו וכ' תתן אמת ליעקב את ו' דאקרי אות אמת כמ"ש בזוה"ק (ר"פ ויקרא) הוא חרב פיפיות נגד היצה"ר. וז"ש בב"ר ר"פ זו ויבא רוגז זהו רגזו של יוסף והיינו לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר שזהו מדת יוסף גבור הכובש את יצרו. והיינו ע"י תורה כמ"ש (קידושין ל:) בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין. ויעקב מדתו אמת זו תורה (ברכות ה) וכן נדרש חרב פיפיות ברע"מ וגמ' שם על הקורא ק"ש על מטתו וק"ש הוא ג"כ ת"ת כמ"ש (מנחות צט:). וע"י זה הוא חרב פיפיות לקטלא ליצה"ר וממילא הוא לעשות נקמה וגו' כמו שאמרנו שעיקר קטרוג העכו"ם ע"י היצה"ר. ורוגזא דרבנן טב איהו לכל סטרין (כמ"ש זח"ב קפב ב) והיינו שהת"ח נקראו אש והם אש אוכלה אש. דיצה"ר נקרא אש כמ"ש (קידושין פא.) חזי דאת נורא כו' ואש של התורה אוכלת אש היצה"ר וכמ"ש (תענית ד.) האי צ"מ דרתח אורייתא דקא מרתחא ליה דכתיב הלא כה דברי כאש. וזה מ"ש במד"ר לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ואח"כ כשנולד לו יהודה ויוסף שטנו של עשו ראש הקליפות ביקש לישב בשלוה שהוא מצד עצמו לא היה לו שום עסק עם היצה"ר שהיה כאדה"ר קודם הקלקול רק כל העסק שלו היה בענין זרעו שיהיה מטתו שלמה והיה סבור שכעת א"צ עוד למלחמה נגד היצה"ר שכבר נבנה כנס"י ומטתו שלימה. ויבא רוגז שהראה לו השי"ת שיש לו עוד עסק לברר זרעו במדת צדיק ונצרך עוד לרוגז. וזהו רגזו של יוסף להרגיז יצ"ט על היצה"ר אך רוגז זה מברכא מכל סטרא. וז"ש בזוה"ק מהאי נפקין כל ברכאן לעילא ותתא וכל טיבו וכל נהירו וכל פורקן וכל שזבותא. ונקט ו' דברים נגד ו' הרועים שהם מרכבה לו' מדות לבד מיצחק אע"ה שהוא דינא קשיא ומיניה נפקין רוגזי. כל ברכאן לעילא ותתא נגד אברהם ואהרן דבאברהם כ' אתה כהן לעולם שנדרש על א"א כמ"ש (נדרים לב:) וכתיב בו והיה ברכה ודרשו בב"ר הרי הברכות מסורות לך. וכן אהרן הכהן שזכה לכתר כהונה ולו ניתן הכח לברך את ישראל וכנגדם אמר ברכאן עילא ותתא. וכל טיבו וכל נהירו נגד יעקב ומשה שהם ג"כ אחד כמ"ש בתקו"ז (תיקון יג) ויעקב כו' מסטרא דלבר והא משה תמן הוה אלא מסטרא דלגאו הוה כו'. וכתיב במשה ותרא אותו כי טוב הוא ואיתא (סוטה יב.) בשעה שנולד משה נתמלא הבית כולו אור והיינו שהוריד התורה לארץ ואור זה תורה דכ' ותורה אור אור כי טוב. וכן יעקב אות אמת אמת זו תורה כמ"ש בגמ' (ברכות שם) וזהו וכל טיבו וכל נהירו. וכל פורקן וכל שזבותא נגד יוסף ודוד שמהם יבאו תרין משיחין הגואלים. ופורקן תרגום גאולה וגאולה ע"י מחיר כמש"נ או דודו או בן דודו יגאלנו. ושזבותא הוא תרגום הצלה והוא בחנם כלשון המציל מן הארי והיינו להציל עשוק מיד עושקו וזה כח הב' משיחים. וזהו רוגזא דרבנן טב איהו לכל סטרין היינו לכל ו' הקצוות. וכן נחשב אח"כ בזוה"ק בהיפך ומהאי נפקין כל לווטין וכל חרבא וכל דמא וכל שממא וכל בישין וכל מסאבו דעלמא ג"כ ו' דברים שגם בקליפה יש ו' מדות כנגד ו' המדות הקדושים שהרועים מרכבה להם דזה לעומת זה עשה האלהים כידוע. וכן כל הברכות שבירך יצחק ליעקב אע"ה שהיה עסק גדול שסיבב השי"ת שיברך ליעקב כמ"ש בזוה"ק (ח"א קמב) והיינו ע"ד מש"נ כי ה' יהיה בכסלך ושמר רגלך מלכד שהשי"ת שמר את יצחק שלא יברך רק ליעקב. שעשו היה הס"מ שהיה כרוך באילן של סם חיים (כמ"ש מדר"ת לך ד) וכ' ויתן לך האלהים במדת גבורה להיות גבור הכובש את יצרו כמ"ש בב"ר יתן לך אלהותא ונדרש בב"ר הכל על ד"ת מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה דגן תלמוד תירש אגדה. שכל אלו הברכות נצרך ליעקב להרגיז ע"י זה היצ"ט על יצה"ר ואיהו רוגזא דרבנן דאיהו טב לכל סטרין היינו לתקן הלב כסיל ג"כ שיהיה בקדושה להתגבר על היצה"ר. וזהו חרב פיפיות וגו' וכמו שאמרנו. וכמו שהיה באאע"ה שתלוי זה בזה וכתיב ביה ברוך אברם וגו' ובשבת איתא בתקו"ז (תי' מח) לדרתם דעביד לון דירה בשבת בתרין בתי לבא ואתפני מתמן יצה"ר וכו' והיינו הרוגזא דאיהו ברוך:
1