פרי צדיק, ויגש ג׳Peri Tzadik, Vayigash 3
א׳ויגש אליו יהודה במד"ר ובזוה"ק איתא ע"ז הפ' כי הנה המלכים נועדו זה יהודה ויוסף כו' אמרו מלכים מדיינים אלו עם אלו וכו' עברו יחדיו איתא בזוה"ק כדכתיב ועובר על פשע וע"ד עברו יחדיו עברו אינון חובין אתכפרו בגין דהא כדין כל אנפין נהירין וכל חובין אתעברו. הענין דאי' בס' יצירה לב בנפש כמלך במלחמה דידוע דכלל ישראל הם קומה שלימה לכן בהכרח להיות נמצאים בהם פרטי נפשות שהם כנגד איברים פרטים. והסנהדרין והחכמים נקראו עיני העדה (כמ"ש ב"ב ד.) והנפשות שהם בחי' הלב של כלל ישראל המה נכתרים בכתר מלכות. וידוע שיש שני חללים שבלב ונגד זה כאשר נזכה לשלימות הגאולה להתברר מכל וכל שיהיה הקומה שלימה יהיה ע"י תרין משיחין משיח בן יוסף ומשיח בן דוד שהמה נגד שלימות שני החללים שבלב. וכמו כן בהתחלת כניסת ישראל לארץ היה ע"י שני מלכים ע"י יהושע שהיה מלך ראשון בישראל והיה משבט יוסף והיה כובש את הארץ וע"י דוד המע"ה שהיה משבט יהודה. וכדוגמא הזה היה הרשימה בפר' זו מעין התגלות הישועה שלעתיד בזה שנגש יהודה אל יוסף שע"י זה כל חובין אתכפרו. וכדאיתא (במד"ת ו) ע"פ ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף זש"ה המשל ופחד עמו וגו' המשל זה מיכאל ופחד זה גבריאל מיכאל מן המים וגבריאל מן האש עושה שלום במרומיו שאין המים מכבים האש כו' יהודה ויוסף זה ארי וזה שור וכו'. והיינו כי יוסף הוא בחי' אש של היראה ופחד ה' לנגד עיניו לבל יעבור שום נדנוד נגד רצונו ית' כש"נ בו את האלהים אני ירא. ובזה נשמר מהחטא בהנסיון מבחי' גבורה הכובש את יצרו. והוא נגד חלל הלב הימין דכ' לב חכם לימינו וכ' ראשית חכמה יראת ה'. וע"ז מרמז פחד זה גבריאל של אש. ובחי' יהודה נקרא המשל והוא בחי' דוד המע"ה שנא' בו הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה (כמ"ש מ"ק טז:) כדי להורות תשובה לדורות. כי בחינת יוסף להיות נשמר מכל רע אין בזה בירור לדורות לכל נפשות ישראל להיותם נתבררים בשלימות להיות ועמך כולם צדיקים כי אדם אין צדיק בארץ וגו'. אמנם כאשר יזדווג בזה גם בחי' יהודה אזי יתברר הכל בשלימות להיות נתקן עי"ז גם כל פרטי נפשות שאירע להם איזה פגם וקלקול. וע"ז הועמד יהודה נגד הלב כסיל לשמאלו שגם אם אירע איזה פגם מסיבתו שיוכל ג"כ להיות נתקן. וע"ז מרמז בזוה"ק דכד מתחברן כחדא כו' כל חובין אתעברו. וכאשר שמענו מרה"ק זצוק"ל ע"פ לי דבר צור ישראל מושל באדם צדיק מושל יראת אלהים. היינו שהבעל תשובה יש לו תקיפות גדול בעצמו שאליו דיבר צור ישראל ביחוד בלשון עז ותוקף. מושל באדם צדיק היינו רשב"י שאמר על פגה"ב שלא יועיל תשובה ח"ו שלא ישגיח ע"ז. וגם מושל ביראת אלהים אפילו בדבר שנשמע מהש"י שלא יועיל לו תשובה כענין אחר ששמע הב"ק שובו בנים שובבים חוץ מאחר. עכ"ז אם היה דוחק עצמו לשוב בתשובה היה נתקבל כמ"ש בשל"ה בשם ס' ר"ח שע"ז רמזו כל מה שיאמר לך בעוה"ב עשה חוץ מצא (פסחים פו:) וכדאיתא העצה מהבעש"ט זצוק"ל שאמר על עצמו שיעבוד את הש"י גם אם לא יהיה לו חלק לעוה"ב ויהיה במעלה גדולה שלא ע"מ לקבל פרס. ובחי' זו נקרא המשל זה מיכאל שיש לו תוקף וממשלה להרהיב עז ברפשו לגשת אל הקודש הגם שלמראה עין נראה שאפס תקוה ח"ו עכ"ז בל יתייאש בעצמו ועי"ז בא התגלות הישועה להתוודע שנתקן הכל. וזה ענין פרשה זו שנפעל ע"י הגשת יהודה התגלות הישועה בשלימות. דהנה בענין מכירת יוסף לעבד כבר אמרנו במ"ש (ב"ר פ' פד) אמרו נלך ונתפוס דרכו של עולם כנען שחטא לא לעבד נתקלל שע"י פגם הברית של חם נתקלל לעבדות וכמו"כ חשדו ליוסף שיש בו פגם בזה שהוציא דיבה שבמומו פוסל ולכן יתברר בזה ע"י העבדות להיות נתקן ע"י זה הפגם. והנה אחר שהודה ואמר צדקה ממני דהיינו שהרגיש בעצמו והודה שבו פגם זה וגם הרגיש בזה ע"י הסיבה של מיתת בניו שהיה מצד הפגם הזה ומה גם כשהגיע לפניו המעשה בפ' זו שנתפס בנימין בסיבת ערבתו ע"י הגביע והיה הפסק ממושל מצרים להיות עבד אז הכיר בנפשו שהוא החייב בדבר ובו נמצא הפגם הזה. ואז נגש בצעקה גדולה להש"י מעומקא דלבא וכמ"ש (בב"ר) ויגש וגו' הגשה לתפלה כו' בי אדוני וגו' ועתה ישב נא עבדך תחת הנער עבד לאדוני היינו שקיבל עליו דין שמים באהבה להיות עבד ברצונו הטוב כדי שיהיה נתקן בו הפגם הזה ע"י שבטך ומשענתך המה ינחמוני. וכדאי' (שוח"ט תהלים מ כו) על דהמע"ה שאמר למה הרצועה תלויה הכוני בה. ובזה דייקא פעל התגלות הישועה כש"נ ולא יכול יוסף להתאפק:
1