פרי צדיק, וישלח י״אPeri Tzadik, Vayishlach 11
א׳בב"ר על פ' וישתחו ארצה שבע פעמים למה שבע ע"ש כי שבע יפול צדיק וקם. לשון צדיק יורה על מי שכבר נשלם ועכ"ז יש לו עוד נפילות. וכמו יעקב אע"ה לאחר שכבר נצח את המלאך וא"ל כי שרית וגו' ותוכל עכ"ז הרגיש שבהכרח להיות עוד כמה נפילות לבניו עד שבע כדי להתברר בהשבע מדות הק' וע"י זה יהיה וקם שיהיה תקומה להקדושה לעולמי עד. וע"ז מרמז הפ' בשש צרות יצילך ובשבע לא יגע בך רע. שהשש צרות מרמז על הששה גליות של כלל ישראל שנחשבו במ"ר (נשא פ' י') והם מצרים ואשור וד' גליות שהם לברר בהם כל המדות הק'. ובשבע לא יגע בך רע מרמז על מלחמות גוג ומגוג שלא יספיק להגיע הרע שיהיה לו מפלה מיד ויהיה רק פחד כמש"נ יושב בשמים ישחק וגו'. והם באים לברר המדות הק' מההיפך כי מצרים ערות הארץ הוא המנגד לבחי' אהבה וחסד שבקדושה מדת אאע"ה ונגד זה בחי' התאוה קליפת ישמעאל. וע"י גלות מצרים שהיו שטופים בזנות וישראל גדרו א"ע מהערוה זכו לברר בחי' חסד שבקדושה. ולכן נאמר לאברהם מפורש גלות מצרים ועבדום ועינו אותם כדי לברר מדתו. ואי' (ב"ר פ' טז) כל האומות נקראו ע"ש מצרים ע"ש שהם מצירות לישראל והיינו שבענין הזה יש לכל נפש ישראל מיצר ודחק שמעיק לו כשרוצה לפנות א"ע להקדושה. ואשור הוא המנגד למדת יצחק הגבורה שבקדושה וכשם אשור שהוא לשון תוקף וכח. וכן כ' בדברי רבשקה עצה וגבורה למלחמה שזהו תכלית כחו בההיפך. וגם כל העכו"ם נקראו ע"ש אשור שהיו מאשרין עצמן מישראל וכמו"ש במד"ר. כי אלו השתי מדות בהיפך הם כנגד קליפות ישמעאל ועשו שהם כלליות של הקליפות כידוע. ובבל ויון המה המנגדים לקדושת משה ואהרן היינו לבחי' תושב"כ ותושבע"פ. כי בבל מנגד לתורת משה שאז בגלות בבל היה עוד התגלות נביאים שנתנו לכתוב כדניאל וחבריו. ולעומת זה היה בקליפה בכח זה חרטומים ואשפים וחכמי בבל וגם נא' בהם וללמדם ספר ולשון כשדים והיה אז גם יצרא דע"ז. אמנם קליפת יון הוא לנגד תושבע"פ שהוא מדת אהרן דכ' תורת אמת היתה בפיהו וגו' כי שפתי כהן וגו' ותורה יבקשו מפיהו ונא' והיה הוא יהיה לך לפה וגו'. כי אז בימי שמעון הצדיק לאחר שפסקו כבר התגלות נביאים והיה זמן אנשי כנה"ג שביטלו יצרא דע"ז וגזרו גזירות לעשות סייג לתורה ואז נגד זה היתה חכמת יון והצדוקים ואז נתברר קדושת חכמת תושבע"פ ע"י התנאים. ופרם ואדום המה מנגדים לבחי' יעקב ויוסף כדאי' (פסיקתא לפ' פרה) תמימה זו פרס ומדי תמימים היו א"ל להקב"ה עליהם רק שעבדו עכו"ם שקבלו מאבותיהם בלבד. והיינו שעל הגוון יש להם תמימות ממדת יעקב איש תם. וכעין שאמרו (ברכות ח:) בג"ד אוהב אני את הפרסיים כו' וצנועין בד"א. ואח"ז א' אני צויתי למקודשי אלו הפרסיים המקודשים ומזומנים לגיהנם. והיינו הגם שעל הגוון נראה שיש בהם מדת אשר ישראל נקראו קדושים בשביל זה וכמו"ש (מגילה יג.) על אחשורש מגנותו כו' שלא היה וכו' ועל דבר זה אמרו (שבת פו.) ישראל קדושים כו'. ועכ"ז הם עי"ז מקודשים ומזומנים לגיהנם שהצניעות שלהם אינו מגדר הקדושה. ואדום כנגד בחי' קדושת יוסף כי אין עמלק נופל כו' וכש"נ ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף וגו' שכבר נולד שטנו של עשו וכמו"ש בב"ר. וגוג ומגוג יהיה תכלית הבירור של משיח בן דוד כש"נ על ה' ועל משיחו ובתכלית הבירור השביעי יהיה הגאולה השלימה. וע"ז נא' וישתחו שבע פעמים עד גשתו עד אחיו היינו שיהיה בזה תכלית הקימה כש"נ ועלו מושיעים בהר ציון וגו' והיתה לה' המלוכה:
1
ב׳אחר הבדלה
2
ג׳הנה אל ישועתי וגו' הוא עדמ"ש בזוה"ק פ' זו (קע"ד סע"א) למעוז דא הוא תוקפא דאית ביה ישועות דכ' ומעוז ישועות גו'. והמכוון עפמ"ש (ויק"ר) ישעי ביוהכ"פ שעיקר ישועה תיקון העבר מחילת עונות. ואמר והיך יתקף ב"נ ביה בקב"ה יתקיף באורייתא דכל מאן דאתתקף באורייתא אתתקף באילנא דחיי ע"ש. ושבת כל א' מישראל עוסק בתורה וכמ"ש (ריש סא"ר) שבת יעשה כולה תורה וכל א' מישראל אתתקף בתורה ובקוב"ה. ואמר (שם) ימים יוצרו ולו אחד בהם זה יום השבת לישראל. ודקדק בהם דייקא שקדושת השבת מופיע בכל ששת ימי המעשה. וכמ"ש האריז"ל שנשאר רשימו בתלתא יומא דבתר שבתא משבת העבר ובתלתא דקמי שבתא מופיע מקדושת שבת הבא. וע"כ אומרים במוצאי שבת הנה אל ישועתי ישועה על העבר שביום השבת ע"י שמירת שבת אפי' עוע"ז כאנוש מוחלין לו כמ"ש בגמ'. אבטח ולא אפחד אף בו' ימי המעשה. כי עזי וגו' ויהי לי לישועה וכמש"נ טוב ה' למעוז וכמו שדרש בזוה"ק שהוא התקיפות בתורה וקב"ה והוא תושב"כ שהוא מועיל לתקן כל העבר. וכמ"ש (שמו"ר פ' לח) קחו עמכם דברים ואין דברים אלא ד"ת וכו' שזה מועיל לתקן העבר וכמש"ש ואני מוחל על כל עונותיכם. וכ' ולכל בשרו מרפא והיינו שהד"ת רפואה ומועיל לתקן הכל ואף להפגם שנמנע התשובה בזוה"ק (ח"א ריט ב) אמרנו שרק תשובה אינו מועיל אבל ע"י תורה מועיל תשובה ועדמ"ש (ר"ה יח.) בזבח ומנחה אינו מתכפר אבל מתכפר בתורה. וזש"נ לכל בשרו שזה נקרא בשר רר בשרו. ובקדושה בשר קודש ובהיפך בשר חמורים וד"ת לכל בשרו מרפא. וכן על העתיד לכבוש היצה"ר ולהתגבר עליו אי' (זח"א רב א) דהא לית לך מלה לתברא יצה"ר אלא אורייתא והיינו בתושבע"פ וכמש"ש ישתדל באורייתא. וז"ש ושאבתם מים בששון אין מים אלא תורה ותושבע"פ הוא שנמשל למים וכמו"ש (תענית ז.) שהם כמים שמניחין מקום גבוה והולכים למקום נמוך. וכן נדרש מש"נ לכו למים ומש"נ התיו מים בתלמידים. וזה יתכן בתושבע"פ שצריך רב והם מניחין מקום גבוה כו' אבל תושב"כ כרוכה ומונחת בקרן זוית כל הרוצה ללמוד יבא וילמוד (קדושין סו.). וזש"נ ממעיני הישועה שהתושבע"פ מטלא דעתיקא כש"נ תזל כטל אמרתי והם חיי עולם טל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים שעז"א (כתובות קיא:) כל המשתמש באור תורה אור תורה מחייהו ובתיקו"ז (תי' יט) הובא טל תורה מחייהו והיינו טל תושבע"פ טלא דעתיקא. וזהו ממעיני הישועה ישועה על העבר ועדמ"ש אם יהיו חטאיכם כשנים הללו שסדורות ובאות מו' ימי בראשית (כמ"ש שבת פט:) והיינו שבמאמר בראשית הוזכר תוהו ובוהו שמרמז על מעשיהן של רשעים כמ"ש בב"ר. והיינו שכן עלה במחשבה כדי שיהיה טוב מאוד ועדמ"ש בזוה"ק דלית נהורא אלא ההוא דנפיק מגו חשוכא ולית טוב וכו' ומזה בא הישועה על העבר שיועיל תשובה מאהבה שיהיו זדונות כזכיות וזש"נ כשלג ילבינו. וזהו ממעיני הישועה:
3