פרי צדיק, וישב א׳Peri Tzadik, Vayeshev 1
א׳וישב יעקב בארץ מגורי אביו וגו' אלה תולדות יעקב יוסף וגו'. בפסוקים אלו נזכר ב' פעמים בשם יעקב ואח"ז נזכר ב' פעמים בשם ישראל וישראל אהב את יוסף וגו' ויאמר ישראל אל יוסף הלוא אחיך רועים בשכם וגו'. הענין דהנה ידוע ששם יעקב הונח על פשוטי עם ושם ישראל יורה על ת"ח כמו"ש (ב"מ לג:) הגד לעמי פשעם אלו ת"ח כו' ולבית יעקב חטאתם אלו ע"ה וכו'. וזה ענין מש"נ ועתה וגו' בראך יעקב ויוצרך ישראל שידוע שבריאה בחי' עליונה נגד בחי' יצירה. ומשם נשמה ורוח שבאדם הנשמה שבמוח ועלי' נא' נשמה שנתתי בי טהורה היא שהיא מעולם הבריאה שכמעט כולו טוב. ומשכן הרוח בלב שהוא מעולם היצירה ששם מתחיל בחי' עץ הדעת טו"ר ובלב משכן היצ"ט והיצ"ר בלב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו. וע"י זה יוכל לפעמים להגיע איזו פגם גם להנשמה שבמוח. ולזה יכנה הכ' שם יעקב על בריאה שהשורש של עולם הבריאה כל כלל ישראל יש להם חלק לעוה"ב כש"נ ועמך כולם צדיקים וגו'. ושם ישראל גם על יצירה שהוא מקום הבחירה בטוב והיפך מפני שיש בכח תורתם להתגבר על יצרם. כי ע"ז יורה שם ישראל ע"ש כי שרית עם אלהים וגו' ותוכל והיינו עם המלאך שהוא מבחי' היצה"ר. והנה נא' וישב יעקב בארץ מגורי אביו ואמרו (בב"ר) שיעקב אבינו בקש לישב בשלוה וכו'. והיינו שרצה בדעתו שיהיו מתוקנים בזה כל תולדותיו לדורות שאף ע"ה אשר נקראו ע"ש יעקב יהיה ג"כ מובטח בהם שהם נכללים בקדושה. והיינו ע"י בארץ מגורי אביו שיקבל על עצמו בחי' גירות ובזה יהיה נשלם גזרת כי גר יהיה זרעך וגו'. וגזרת ועבדום ועינו אותם חשב בדעתו שכבר קיבל הוא עליו בעד כל כלל זרעו כמו שאמר ללבן עבדתיך ארבע עשרה שנה וגו'. וגם העינוי סבל כש"נ הייתי ביום אכלני חורב וקרח בלילה וע"י הגירות יהיה שלימות הבירור בעד כלל נפשות צאצאיו לדורות אפילו אשר בשם יעקב יכונה כנ"ל. וע"ז נאמר אלה תולדות יעקב יוסף וגו' וכמו שאמרו קפץ עליו רוגזו של יוסף. היינו שהראו לו שיש עוד בירורים בזרעו מה שצריך עוד לתיקון כענין הוצאת דבה של יוסף וגם ענין מכירת יוסף כידוע. ואח"כ נא' וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו. והיינו שחשב יעקב אע"ה שע"י בחי' ישראל דהיינו ע"י כח התורה יהיה עכ"פ בזה שלימות הבירור שע"ז יורה שם ישראל כנ"ל. וכמ"ש (קדושין ל:) בראתי יצה"ר ובראתי לו תורה תבלין ובזוה"ק (ח"א רב א) לית לך מלה לתברא יצה"ר אלא אורייתא. ועי"ז אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים הוא לו וכת"א ארי בר חכים הוא וכמשמעות תיבת זקן זה קנה חכמה (כמש"ש לב:) והיינו שהחכמה יש לה קנין בלבו. וע"ז נא' אח"ז ויאמר ישראל אל יוסף הלא אחיך רועים בשכם לך ואשלחך אליהם. היינו מצד בחי' ישראל אמר אל יוסף שהוא בכח התורה כנ"ל יתקן את הקלקול אשר בשכם שהוא המקום המוכן לפרעניות ששם נפרצה הערוה. וזהו לכה ואשלחך שתיבת לכה נראה כמיותר. רק הרמז הוא שזה הדבר הנוגע לך דייקא שבכחך לתקן. וע"ז יורה גם אות ה' המיותר המרמז לכנס"י שע"י כח התורה שלך תוכל לתקן כלל נפשות ישראל. וגם בזה הראו לו שאין עוד תכלית הבירור בשלימות כי ע"י שליחות זה בשכם מכרו את יוסף שזה הוא ג"כ מעין פגם הברית כמש"נ על מכרם בכסף צדיק. וגם בשכם נחלקה מלכות בית דוד והוא ג"כ שייכות לזה שהיה ע"י ירבעם בן נבט שהיה לו ג"כ כח התורה כמו"ש (סנהדרין קב.) ע"פ לבדם בשדה שכל ת"ח דומין לפניהם כעשבי השדה. וע"פ והוא מתכסה בשמלה חדשה שתורתו של ירבעם לא היה בה שום דופי כשמלה חדשה. ושמענו מרה"ק זצוקללה"ה שעבור זה היה לו חן לירבעם בעיני אחיה השילוני מפני שהיה ירבעם מנוקה מתאוות וכמו שנא' בו אפרתי שמורה ע"ז ואחיה היה משילה שהוא מחלקו של יוסף. וכן באמת יצא ממנו משיח בן יוסף מאביה בן ירבעם כמ"ש (בזוה"ח בלק) וכש"נ בו יען נמצא בו דבר טוב. והראו לו שגם בזה אין תכלית הבירור עוד כדאי' בב"ר ע"פ הנה בעל החלומות זה עתיד להשיאם לבעלים והיינו ע"י עגלי ירבעם (כמ"ש במת"כ). כי גם ע"י משיח בן יוסף לא יהיה הגאולה בשלימות רק דייקא ע"י משיח בן דוד:
1