פסיקתא דרב כהנא י״דPesikta DeRav Kahana 14
א׳שמעו.
[א] לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד:י). ר' עזריה ר' יונתן בר חגי בשם ר' שמואל בר רבי יצחק קופדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב וג' (בראשית לא:לו). ולא ענותנותן של בנים מדוד, ויברח דוד מניות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני מה חטאתי לפני אביך וגומ' (שמואל א' כ:א), מזכיר שפיכות דמים בפייוסו. א"ר סימון בנוהג שבעולם חתן דר אצל חמיו ועובר לצאת מבית חמיו איפשר שלא ימצא בידו אפילו דבר קל, וזה אפילו מחט אפילו סכין לא נמצ' בידו, הד"ה דכת' כי מששת את כל כלי ומה מצאת מכל כלי ביתך וג' (בראשית לא:לז). א' לו הק' חייך בלשון שהוכחת את חמיך בו בלשון מוכיח אני את בניך, כה אמר י"י מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי (ירמיה ב:ה).
[א] לכן אנשי לבב שמעו לי חלילה לאל מרשע ושדי מעול (איוב לד:י). ר' עזריה ר' יונתן בר חגי בשם ר' שמואל בר רבי יצחק קופדנותן של אבות ולא ענותנותן של בנים. קפדנותן של אבות מאבינו יעקב, ויחר ליעקב וירב בלבן ויען יעקב וג' (בראשית לא:לו). ולא ענותנותן של בנים מדוד, ויברח דוד מניות ברמה ויבא ויאמר לפני יהונתן מה עשיתי מה עוני מה חטאתי לפני אביך וגומ' (שמואל א' כ:א), מזכיר שפיכות דמים בפייוסו. א"ר סימון בנוהג שבעולם חתן דר אצל חמיו ועובר לצאת מבית חמיו איפשר שלא ימצא בידו אפילו דבר קל, וזה אפילו מחט אפילו סכין לא נמצ' בידו, הד"ה דכת' כי מששת את כל כלי ומה מצאת מכל כלי ביתך וג' (בראשית לא:לז). א' לו הק' חייך בלשון שהוכחת את חמיך בו בלשון מוכיח אני את בניך, כה אמר י"י מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי (ירמיה ב:ה).
1
ב׳[ב] ושומע לי ישכן בטח ושאנן וג' (משלי א:לג). ארבעה שומעים הם. יש שומע והפסיד, יש שומע ונשכר, יש לא שומע והפסיד, יש לא שומע ונשכר. שומע והפסיד, זה אדם הראשון, ולאדם אמ' כי שמעת לקול אשתך (בראשית ג:יז), ומה הפסיד, כי עפר אתה ואל עפר תשוב (שם שם, יט). שומ' ונשכר, זה אבינו אברהם, כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה (שם כא:יב), ומה נשכר כי ביצחק יקרא לך זרע (שם). לא שומע ונשכר, זה יוסף, ולא שמע אליה לשכב אצלה וג' (שם לט:י), מה נישכר, ויוסף ישית ידו על עיניך (שם מו:ד). לא שמעו והפסידו, אילו ישראל, ולא שמעו אלי ולא הטו את אזנם (ירמיה ז:כו), ומה הפסידו, אשר למות למות ואשר לחרב לחרב וג' (שם טו:ב). א"ר לוי האוזן לגוף כקינקן לכלים, מה קינקן הזה כשהוא מלא כלים את מעשן תחתיו וכולן מרגישין, כך הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם (ישעיה נה:ג).
2
ג׳[ג] אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו, ואם תמאנו ומריתם (ישעיה א:יט, כ), חרובין תאכלו. א"ר אחא צריכ' ישר' לחרובה עבדון תתובה. א"ר עקיב' יאיה מסכנות' לברתייה דיעקב היך ערקה סימוקה בקדלה דסוסי חיור. א"ר שמואל בר נחמן כד תימוט בירה בירה שמה, וכד תרום קיקלה קיקלה שמה. כד תימוט בירה בירה שמה, שמעו דבר י"י בית יעקב וכל משפחות וג' (ירמיה ב:ד), אפילו בירידתן הוא קורא אותן בית ישראל (שם). וכד תרום קיקלה קיקלה שמה, הן ארץ כשדים זה העם לא היה (ישעיה כג:יג), הלווי לא היה. א"ר לוי למטרונ' שהיו לה שני שושבינין אחד עירוני ואחד בן מדינה, זה שהיה עירוני היה אומר לה דברים של ניחומים, לא בת טובים את לא בת גניסים את, וזה שהיה בן מדינה היה או' לה דברים של קינתורים, לא בת עניים ירודים את לא בת סכופים את, כך ירמיה על ידי שהיה עירוני מענתות היה נכנס לירושלים ואומ' לישר' דברים של ניחומים, שמעו דבר י"י בית יעקב (ירמיה ב:ה), אילין מיליא עזיבתה הוון אבהתהון עבדין, ברם ישעיה על ידי שהיה בן מדינה מירושלם היה או' לישר' דברים של קינתורים, שמעו דבר י"י קציני סדום (ישעיה א:י), לא מן פליטתא דעמה דסדום אתון. א"ר לוי אמוץ ואמציה אחים היו ועל ידי שהיה ישעיה בן אחיו של מלך היה או' לישר' דברים של קינתורין, כמה דאת או' ועשיר יענה עזות (משלי יח:כג).
3
ד׳[ד] א"ר לוי למטרונה שהכניסה למלך שני הדסים ואיבדה אחד מהם והיתה מצירה עליו, אמ' לה המלך שימרי את זה כילו ששמרת את שניהם, כך כיון שעמדו ישר' על הר סיני ואמרו כל אשר דבר י"י נעשה ונשמע (שמות כד:ז), איבדו את נעשה, עשו להם עגל מסכה (שם לב:ח), אמ' להם הק' שמרו את נשמע כילו ששמרת' שניהם. וכיון שלא שמעו אמ' להם הק' [הקב"ה] שמעו דבר י"י (ירמיה ב:ד) עד שלא תשמעו דברי ירמיה, שמעו דברי תורה עד שלא תשמעו דברי נבואה, שמעו דברי נבואה עד שלא תשמעו דברי תוכחות, שמעו דברי תוכחות עד שלא תשמעו דברי קינתורין, שמעו דברי קינתורין עד שלא תשמעו קל קרנא משרוקיתא (דניאל ג:טו), שמעו בארץ עד שלא תשמעו חוצה לארץ, שמעו חיים עד שלא תשמעו מתים, ישמעו אודניכן עד שלא ישמ' גופיכן, ישמעון גופיכן עד שלא ישמ' גרמיכון, העצמות היבשות שמעו דבר י"י (יחזקאל לז:ד). ר' אחא בשם ר' יהושע בן לוי קרוב לשמנה פעמים נעשו ישר' כתף אחת במצרים, ומה טעמ', הבה נתחכמה לו וג' (שמות א:י), מתוך כך קפץ עליהם וגאלן, וארד להצילו מיד מצרים וג' (שם ג:ח). ר' אבין ר' חייא בשם ר' יוחנן כת' בני אמי נחרו בי שמוני נוטרה את הכרמים (שה"ש א:ו), מי גרם לי שאהא נוטרה את הכרמים, על שם שכרמי שלי לא נטרתי (שם). מי גרם לי שאהא מפרשת שתי חלות בסוריא, על שלא הפרשתי חלה אחת כתיקונה בארץ ישר'. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שתים ואיני מקבלת שכר אלא על אחת. מי גרם לי שאהא משמרת שני ימים טובים בסוריא, על שלא שמרתי יום טוב אחד כתיקונו בארץ ישר'. סבורה הייתי שאני מקבלת שכר על שנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחד. ר' יוחנן הוה קרי עליהון, וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים (יחזקאל כ:כה).
4
ה׳[ה] כת' כה אמר י"י מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי וילכו אחרי ההבל ויהבלו (ירמיה ב:ה). א"ר יצחק זהו שמניח ספר תורה ויצא, עליו הכת' אומ' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי (שם). אמ' הק' לישר' בניי, אבותיכם לא מצאו בי עול ואתם מצאתם בי עול. אדם הראשון לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול. למה היה אדם הראשון דומה, לחולה שניכנס הרופא אצלו, הרופא אמ' לו דבר פלוני אכול ודבר פלו' לא תאכל, וכיון שעבר על דבריו גרם מיתה לעצמו. ניכנסו קרוביו אצלו אמרו לו תאמר שהרופא עובר עליך מידת הדין, אמ' להם חס ושלום, אני הוא שגרמתי מיתה לעצמי, כך היה מצוה אותי ואומ' לי דבר פלוני אכול ודבר פלוני לא תאכל, וכיון שעברתי על דבריו גרמתי מיתה לעצמי. כך ניכנסו כל הדורות אצל אדם הראשון, אמרו לו תאמר שהק' עובר עליך מידת הדין, אמ' להם חס ושלום אני הוא שגרמתי מיתה לעצמי, כך היה מצוה אותי ואו' לי מכל עץ הגן אכול תאכל ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו (בראשית ב:יז), וכיון שעברתי על דבריו גרמתי מיתה לעצמי, דכת' כי ביום אכלך ממנו מות תמות (שם). פרעה לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול. למה היה פרעה דומה, למלך שהלך לו למדינת הים ועמד והפקיד כל מה שהיה לו אצל בן ביתו, לאחר ימים בא המלך ממדינת הים אמ' לו תן לי כל מה שהפקדתי אצלך, אמ' ליה לא עבדא דידך אנא ולא אפקדת גביי כלום, מה עשה לו, נטלו ותלאו בגרדון, א' ליה עבדך אנא כל מה שאפקדת גביי אנא משלם. כך בתחילה א' הקב"ה למשה, ועתה לך ואשלחך אל פרעה וג' (שמות ג:י), אמ' אתו הרשע, מי י"י אשר אשמע בקולו לא ידעתי את י"י וגו' (שם ה:ב), וכיון שהביא עליו עשר מכות א', י"י הצדיק ואני ועמי הרשעים (שם ט:כז). משה לא מצא בי עול ואתם מצאתם בי עול. למה היה משה דומה, למלך שמסר את בנו לפידגוגו א' לו אל תהי קורא לבני מורה. מה הוא דין לישנא מורה, א"ר ראובן בהדין לישנא יוונים צווחים לשטיא מורוס. פעם אחת היקניטו וקרא אתו מורה, אמ' לו המלך, כל עצמי הייתי מצוה אותך ואו' לך אל תהי קורא לבני מורה ואת קורא לבני מורה, לית עסקיה דערים מהלך עם שטי. כך כת' וידבר י"י אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל (שם ו:יג), מה צום, אמר להם אל תהו קוראין לבני מורים, וכיון שהיקניטו על מי מריבה אמר להם משה שמעו נא המורים (במדבר כ:י), א' להם הקב"ה כל עצמי הייתי מצוה אתכם ואומ' לכם אל תהו קורין לבני מורים ואתם קורין לבניי מורים, לית עסקיה דערים מהלך עם שטי, לכן לא תביא אין כת' אלא לכן לא תביאו (שם כ:יב), לא את ולא אחוך ולא אחותך עלין לארעא דישר'. א' הקב"ה לישר' אבותיכם במדבר לא מצאו בי עול ואתם מצאתם בי עול. אני אמרתי להם, זובח לאלהים יחרם (שמות כב:יט), והם לא עשו כן, אלא וישתחוו לו ויזבחו לו (שם לב:ח). אחר כל הרעות שעשו מה כת', וינחם י"י על הרעה אשר דבר לעשות לעמו (שם לב:יד). א"ר יודה בר סימון א' הקב"ה לישראל אבותיכם לא מצאו בי עול ואתם מצאתם בי עול. אני אמרתי להם ששת ימים תלקטוהו וביום השביעי שבת לא יהיה בו (שם טז:כו), והם לא עשו, אלא ויהי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט ולא מצאו (שם שם כז), אילו מצאו לקטו.
5
ו׳[ו] כי רחקו מעלי (ירמיה ב:ה). אמ' ר' פנחס בשם ר' הושעיה שהיו מבריחים את השבים, כמה דאת אמ' ואבריחהו מעלי (נחמיה יג:כח).
6
ז׳[ז] וילכו אחרי ההבל ויהבלו (ירמיה ב:ה). א"ר יצחק לבן זהבי שיצא עליו שטר חוב והיה מיתיירא ואו', תאמר ששטר חוב זה של מאה זהובים ושל מאתים זהובים הוא, א' לו בעל חובו אל תתירא, כור של סובים ושל שעורים הוא, מה דהוא פריע הוא. כך אמ' הקב"ה לישר' בניי, ע"ז שאתם להוטים אחריה אינה מדבר של ממש אלא הבל המה מעשה תעתועים וג' (שם י:טו) לא כאלה חלק יעקב כי יוצר הכל הוא וישראל שבטי נחלתו י"י צבאות שמו (ירמיה י:טז). חסילה.
7
