פסיקתא דרב כהנא כ״הPesikta DeRav Kahana 25
א׳סליחות.
[א] ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים וג' (איוב יז:ט). צדיק, זה הקב"ה, דכת' ביה כי צדיק י"י צדקות אהב (תהלים יא:ז). וטהר ידים, זה הקב"ה, דכת' טהור עינים מראות ברע (חבקוק א:יג). יוסיף אומץ (איוב שם), זה הק' שהוא מעצים כוחן של צדיקים שיעשו רצונו. ד"א ויאחז צדיק, זה משה, וצדקת י"י עשה ומשפטיו עם ישראל (דברים לג:כא). וטהר ידים, זה משה דכת' ביה לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר טז:טו). יוסיף אומץ, זה משה שהוא מעצים כוח גבורה, כמה דאת אומ' ועתה יגדל נא כוח י"י (שם יד:יז). ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסה בר' חנינה ורבנין אמרין בשם ר' יוחנן יתקף חיילהון דרחמך, הגבר מידת רחמים על מידת הדין, כמה דאת אומ' ועתה יגדל נא כוח י"י (שם). א"ר יודן לגיבור שהיה מתגושש באבן של משית ועבר אחד וראה אותו, א' לו יפה כוחך לבב כוח כגיבור, כמה דאת אמ' ועתה יגדל נא כוח י"י (שם). ר' עזריה בשם ר' יודה בר' סימון כל זמן שהצדיקים עושין רצונו של הקב"ה הן מוסיפין כח בגבורה, כמה דאת אומ' ועתה יגדל נא וג', ואם לאו כביכול צור ילדך תשי (דברים לב:יח). ר' יודה בר' סימון בשם ר' לוי בן פרטא כל זמן שישר' עושין רצונו של הק' הם מוסיפין כח בגבורה, כמה דאת אומר באלהים נעשה חיל (תהלים ס:יד), ואם לאו, כביכול וילכו בלא כח לפני רודף (איכה א:ו). א"ר אחא רודף מלא, כשם שגלו ישר' לא גלו אלא ברודף מלא, כך כשנגאלים אין נגאלים אלא בגואל מלא, שנ' ובא לציון גואל (ישעיה נט:כ) מלא. א"ר יצחק על הכל הודה משה חוץ מדבר אחד, א' משה לפני הקב"ה רבון העולמים חוטא אדם לפניך ואת מאריך לו, מיד הוי גובה ממנו, א' לו הק' חייך שתצרך לה. והיכן צרך לה, במרגלים, י"י ארך אפים (במדבר יד:יח). ולית לה קריי, אבל הני אית לה קריי. א' ר' תנחום בר חנילאי עבר הוינא קומי כנישתא דבבל ושמעית קלא דמינוקא קרי הדין פסוקא עדותיך נאמנו מאד וג' י"י לאורך ימים (תהלים צג:ה), וכת' בתריה אל נקמות י"י אל נקמות וג' (שם צד:א). ר' אחא ר' תנחום בר' חייא בשם ר' יוחנ' ארך אף אין כת' כאן, אל' ארך אפים. שאר קוטעה דכוות שובה.
[א] ויאחז צדיק דרכו וטהר ידים וג' (איוב יז:ט). צדיק, זה הקב"ה, דכת' ביה כי צדיק י"י צדקות אהב (תהלים יא:ז). וטהר ידים, זה הקב"ה, דכת' טהור עינים מראות ברע (חבקוק א:יג). יוסיף אומץ (איוב שם), זה הק' שהוא מעצים כוחן של צדיקים שיעשו רצונו. ד"א ויאחז צדיק, זה משה, וצדקת י"י עשה ומשפטיו עם ישראל (דברים לג:כא). וטהר ידים, זה משה דכת' ביה לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר טז:טו). יוסיף אומץ, זה משה שהוא מעצים כוח גבורה, כמה דאת אומ' ועתה יגדל נא כוח י"י (שם יד:יז). ר' יעקב בר אחא בשם ר' יוסה בר' חנינה ורבנין אמרין בשם ר' יוחנן יתקף חיילהון דרחמך, הגבר מידת רחמים על מידת הדין, כמה דאת אומ' ועתה יגדל נא כוח י"י (שם). א"ר יודן לגיבור שהיה מתגושש באבן של משית ועבר אחד וראה אותו, א' לו יפה כוחך לבב כוח כגיבור, כמה דאת אמ' ועתה יגדל נא כוח י"י (שם). ר' עזריה בשם ר' יודה בר' סימון כל זמן שהצדיקים עושין רצונו של הקב"ה הן מוסיפין כח בגבורה, כמה דאת אומ' ועתה יגדל נא וג', ואם לאו כביכול צור ילדך תשי (דברים לב:יח). ר' יודה בר' סימון בשם ר' לוי בן פרטא כל זמן שישר' עושין רצונו של הק' הם מוסיפין כח בגבורה, כמה דאת אומר באלהים נעשה חיל (תהלים ס:יד), ואם לאו, כביכול וילכו בלא כח לפני רודף (איכה א:ו). א"ר אחא רודף מלא, כשם שגלו ישר' לא גלו אלא ברודף מלא, כך כשנגאלים אין נגאלים אלא בגואל מלא, שנ' ובא לציון גואל (ישעיה נט:כ) מלא. א"ר יצחק על הכל הודה משה חוץ מדבר אחד, א' משה לפני הקב"ה רבון העולמים חוטא אדם לפניך ואת מאריך לו, מיד הוי גובה ממנו, א' לו הק' חייך שתצרך לה. והיכן צרך לה, במרגלים, י"י ארך אפים (במדבר יד:יח). ולית לה קריי, אבל הני אית לה קריי. א' ר' תנחום בר חנילאי עבר הוינא קומי כנישתא דבבל ושמעית קלא דמינוקא קרי הדין פסוקא עדותיך נאמנו מאד וג' י"י לאורך ימים (תהלים צג:ה), וכת' בתריה אל נקמות י"י אל נקמות וג' (שם צד:א). ר' אחא ר' תנחום בר' חייא בשם ר' יוחנ' ארך אף אין כת' כאן, אל' ארך אפים. שאר קוטעה דכוות שובה.
1
ב׳[ב] ורב חסד (במדבר שם). ר' לעזר ור' יוסי בר' חנינה. ר' לעזר א' כף מאזנים מעויינת, עונות מיכן וזכיות מיכן והק' חוטף שטר אחד משל עונו' וזכיות מכריעות. ומהו נושא עון, נושא עין. ר' חונא בשם ר' אבהו כביכול אין שיכחה לפניו ובשביל ישר' נעשה שכחן, ומה טעמ', מי אל כמוך נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז:יח). וכן דוד א', נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה (תהלים פה:ג).
2
ג׳[ג] ונקה לא ינקה (במדבר שם), מנקה הוא לשבים ואינו מנקה לשאינן שבין, מנקה הוא בעול' הזה ואינו מנקה לעולם הבא. פוקד עון אבות על בנים ועל בני בנים על שלשים ועל רבעים (שם שם), לארבע דיוטות זו למעלה מזו וזו למעלה מזו, בזו יין ובזו שמן, ובזו דבש ובזו מים, נפלה דליקה באחת מהן הם מכבות זו את זו אבל אם היו כולם של שמן כולן נשרפות, כך בזמן שהם תופשין מעשה אבתם דור אחר דור דור אחר דור הם נידונין על ידם, אבל אם היו משורגין דור אחד צדיק דור אחד רשע, לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות וג' (דברים כד:טז). באותה שעה שמח משה וא' אין בישר' קוצץ בן קוצץ.
3
ד׳[ד] סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך (במדבר שם). ר' יוסה בר' חנינה ור' שמואל בר נחמן. חד א', אמ' הקב"ה למשה ממצרים ועד הנה (במדבר יד:יט) הן לא חטון קדמיי. וחרנה א', א' משה לפני הקב"ה רבון העולמים ממצרים ועד הנה, והן לא שרית ושבקת להון לדעבר, שרי ושבק להון לדאתי. א"ר אלכסנדרי לשנים שהושיטו דוסיס למלך, אחד הושיטה לשמו יצאת לשם זקינו, ואחד הושיטה לשם זקינו ויצאת לשמו. חזקיה הושיטה לשמו, אנא י"י זכור נא את אשר התהלכתי לפניך וג' (מ"ב כ:ג), ויצאת לשם זקינו, וגנותי על העיר הזאת להושיעה למעני ולמען דוד עבדי (שם שם ו). משה הושיטה לשם זקינו ויצאת לשמו. הושיטה לשם זקינו, זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך וג' (שמות לב:יג). ויצאת לשמו, ויאמר י"י סלחתי כדבריך (במדבר יד:כ). חסילה.
4
