פתיחה לחכמת הקבלה ל״חPetichah LeChokhmat HaKabbalah 38
א׳לח) ותחילה יש להבין למה נחשב העשר ספירות דע"ב לתולדה של פרצוף הראשון דאדם קדמון; אחר שיצא מהזווג דפה דראש דפרצוף הראשון כמו העשר ספירות דגוף הפרצוף עצמו, ואם כן במה יצא מבחינת פרצוף הראשון להיות נחשב כפרצוף שני ותולדה אליו?
1
ב׳וצריך שתבין כאן ההפרש הגדול ממסך דראש למסך דגוף. כי יש שתי מיני מלכיות בפרצוף:
2
ג׳האחת הוא מלכות המזדווגת, בכח המסך המתוקן בה, עם אור העליון, כנזכר לעיל.
3
ד׳.השניה היא מלכות המסיימת, בכח המסך המתוקן בה, את אור העליון שבעשר ספירות דגוף.
4
ה׳וההפרש ביניהם כרחוק מאציל מנאצל. כי המלכות דראש המזדווגת בזווג דהכאה עם אור העליון, נחשבת לבחינת מאציל אל הגוף, כי המסך המתוקן בה לא הרחיק אור העליון עם הכאתו בו, אלא אדרבא שעל ידי אור חוזר שהעלה, הלביש והמשיך את האור העליון בבחינת עשר ספירות דראש, ונמצא מתפשט ממעלה למטה עד שנתלבשו העשר ספירות דאור העליון בהכלי דאור חוזר הנקרא גוף, ועל כן נבחן המסך והמלכות דראש בבחינת מאציל להעשר ספירות דגוף, ולא ניכר עדיין שום בחינת מגביל ומדחה במסך ומלכות הזאת.
5
ו׳מה שאין כן המסך והמלכות דגוף, שפירושו, שאחר שהעשר ספירות נתפשטו מפה דראש ממעלה למטה, אינם מתפשטים רק עד המלכות שבעשר ספירות ההם, כי אור העליון אינו יכול להתפשט תוך המלכות דגוף, מפני המסך המתוקן שם המעכבו מלהתפשט אל המלכות, ועל כן נפסק הפרצוף שם ונעשה סוף וסיום על הפרצוף. הרי שכל כח הצמצום והגבול מתגלה רק במסך והמלכות הזאת של הגוף, ולפיכך כל הביטוש דאור מקיף באור פנימי הנזכר לעיל אינו נעשה רק במסך דגוף בלבד, כי הוא המגביל ומרחיק את האור מקיף מלהאיר בפנימיות הפרצוף, ולא במסך דראש, כי המסך של הראש הוא רק הממשיך ומלביש האורות, ואין עדיין כח הגבול מתגלה בו אף משהו.
6