פתיחה לחכמת הקבלה ה׳Petichah LeChokhmat HaKabbalah 5
א׳ה) ולפיכך, צריכים לארבע בחינות שבשם הוי"ה, הנקראות: חכמה, בינה, תפארת, מלכות. כי בחינה א' הנקראת חכמה, היא באמת כל כללותו של הנאצל, אור וכלי, כי בו הרצון לקבל הגדול, עם כל כללות האור שבו, הנקראת 'אור החכמה', או 'אור החיה', כי הוא כל אור החיים שבנאצל המלובש בהכלי שלו. אמנם בחינה הא' הזו נבחנת לכלו אור, והכלי שבו כמעט שאינו ניכר, כי הוא מעורב עם האור ובטל בו כנר בפני האבוקה.
1
ב׳ואחריה באה בחינה ב'. והוא כי כלי החכמה בסופו הוא מתגבר בהשואת הצורה לאור העליון שבו, דהיינו שמתעורר בו רצון להשפיע אל המאציל, כטבע האור שבתוכו, שהוא כולו להשפיע, ואז על ידי הרצון הזה שנתעורר בו, נמשך אליו מהמאציל אור חדש הנקרא 'אור חסדים'. ומשום זה כמעט שנפרש לגמרי מאור החכמה שהשפיע בו המאציל, כי אין אור החכמה מקובל רק בהכלי שלו, שהוא הרצון לקבל הגדול בכל שיעורו, כנזכר לעיל.
2
ג׳באופן שהאור וכלי שבבבחינה ב' משונים לגמרי מבחינה א', כי הכלי שבה הוא הרצון להשפיע, והאור שבה נבחן לאור החסדים, שפירושו אור הנמשך מכח הדבקות של הנאצל בהמאציל. כי הרצון להשפיע גורם לו השואת הצורה למאציל, והשואת הצורה ברוחניות היא דבקות, כמו שיתבאר להלן.
3
ד׳ואחריה באה בחינה ג'. והוא כי אחר שנתמעט האור שבנאצל לבחינת אור חסדים בלי חכמה כלל, ונודע, שאור החכמה הוא עיקר חיותו של הנאצל, על כן הבחינה ב' בסופה התעוררה והמשיכה בקרבה שיעור מאור החכמה, להאיר תוך אור החסדים שבה. והנה התעוררות הזו המשיכה מחדש שיעור מסוים מהרצון לקבל, שהוא צורת כלי חדש הנקראת בחינה ג' או 'תפארת'. ובחינת האור שבה נקרא 'אור חסדים בהארת חכמה' כי עיקר האור הזה הוא אור חסדים ומיעוטו הוא אור חכמה.
4
ה׳ואחריה באה בחינה ד'. והוא כי גם הכלי דבחינה ג' בסופו התעורר להמשיך אור חכמה במילואו כמו שהיה בבחינה א'. ונמצא התעוררות הזו היא בחינת השתוקקות בשיעור הרצון לקבל שבבחינה א', ונוסף עליו, כי עתה כבר נפרד מאור ההוא, כי עתה אין אור החכמה מלובש בו אלא שמשתוקק אחריו. על כן נקבע צורת הרצון לקבל על כל שלימותו, כי אחר התפשטות האור והסתלקותו משם, נקבע הכלי, כנזכר לעיל, וכשיחזור אחר כך ויקבל בחזרה את האור, נמצא הכלי מוקדם להאור. ועל כן נבחנת בחינה ד' הזאת לגמר כלי. והיא נקראת 'מלכות'.
5