ראשית חכמה, חופת אליהו רבה, שער שלשהReshit Chokhmah, Chupat Eliyahu Rabbah, Gate of Three

א׳וראיתי לכתוב בכאן פרק זה מקצת דברים מחופת אליהו רבה, והוא מעין מעשה תורה שחיבר רבינו הקדוש ז"ל, מפני שבהן דרך ארץ הרבה לכל אדם בכלל.
1
ב׳שלש מדות טובות ברא הקדוש ברוך הוא בעולמו על ידי שלשה צדיקים, ואלו הן שיבה, וזקנה, וחולי. זקנה על ידי אברהם אבינו ע"ה, שנאמר (בראשית כד, א) ואברהם זקן, אמרו מיום שברא הקדוש ברוך הוא עולמו עד שבא אברהם לעולם כל אותם כ' דור לא היתה בהם זקנה, וכשהיה גדל הבן תחת האב לא היו מכירים בני אדם איזה נולד תחלה, וכן בין רב לתלמיד לא היו יודעין למי נוהגין כבוד, וכיון שבא אברהם ע"ה אמר לפניו רבונו של עולם אם סבורה לפניך הודיע בין קטן לגדול בין אב לבן בין תלמיד לרב, אמר הקדוש ברוך הוא מוטב אתן מדה טובה זו על ידי צדיק זה.
2
ג׳וחולי על ידי יעקב, שנאמר (בראשית מח, א) ויאמר ליוסף הנה אביך חולה, ומיום שברא הקדוש ברוך הוא עת עולמו עד שבא יעקב ע"ה היה אדם מהלך בדרך ומת, וכשבא יעקב אמר לפניו רבונו של עולם אם סבורה לפניך, יחלה אדם וישהא על מטתו, ויצוה לבניו ולבני ביתו, אמר הקדוש ברוך הוא מוטב שאתן מדה זו על ידי צדיק זה, שנאמר (מט, לג) ויכל יעקב לצוות את בניו.
3
ד׳וחולה שיתרפא מחליו על ידי יחזקיהו מלך יהודה, ומיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו לא היה חולי שולט באדם שיתרפא ממנו, וכיון שבא חזקיהו אמר לפניו רבונו של עולם יהי רצון מלפניך שיתרפא אדם מחליו וירד ממטתו שעלה עליה ויתן שבח והודאה לפניך כל ימי חייו, אמר הקדוש ברוך הוא מוטב שאתן מדה זו על ידי צדיק זה, שנאמר (ישעיה לח, ט) מכתב לחזקיהו בחלותו ויחי מחליו.
4
ה׳שלשה דברים צריך אדם להסתכל בהם בכל יום ואלו הן, כשיכנס לבית הכסא אומר ראה שדרכך דרך בהמה. ובשעה שמקיז דם אומר ראה שאתה בשר ודם. ובשעה שהוא עומד על המת אומר לאין הוא סופך (תדבא"ז פ"ג).
5
ו׳ועל שלשה דברים בעלי בתים יורדין מנכסיהם, מפני שאוכלין ושותין בשעה שהן צריכין להתעסק בצרכי צבור, ומפני שמבקרין שדותיהם וכרמיהם בשבת, ומפני שמשחררין עבדיהם ואמהותיהם הכנעניים (גיטין דף לח ע"ב).
6
ז׳שלשה דברים עלו במחשבה ואם לא עלו דין הוא שיעלו, ואלו הן המת שיסריח, ושישתכח מהלב, והתבואה שתרקב. שאלמלא המת לא יסריח לא היה אדם נקבר, ואם לא שישתכח אין פוסקין בכיתו, ואלמלא התבואה שתרקב אין בני אדם מוכרין תבואתן לעולם (פסחים דף נד ע"ב).
7
ח׳רבי שמעון בן מנסיא אומר על שלשה הקדוש ברוך הוא מכריז בכל יום, על תלמיד חכם שאין לו פת בסלו, ועל תלמיד חכם שאינו עוסק בתורה באשמורת האחרונה, ועליו הכתוב אומר (משלי כו, יד) הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו, ועל המתגאה חנם.
8
ט׳שלשה דברים דברים צריך אדם לבקש עליהם רחמים, על פרנס טוב, ועל שינה טובה, ועל חלום טוב.
9
י׳שלשה דברים הם מעין העולם הבא שבת, ושמש ותשמיש (ברכות דף נז ע"ב). שלש תכיפות הן, תיכף לנטילה ברכה, תיכף לגאולה תפלה, תיכף לסמיכה שחיטה (ברכות דף מב ע"א). שלשה דברים נאמרו בצפרנים קוברן צדיק, שורפן חסיד, מפזרן רשע (מו"ק דף יח ע"א). שלשה דברים מביאין האדם לידי פודגרא, פירוש חולי הרגלים, מנעל דחוק, ומטה קצרה, ותשמיש ביותר.
10
י״אשלש חינות הן, חן אשה על בעלה, חן מקח על מקחו, חן תורה על עושיה. ויש אומרים אף חן מקום על יושביו (סוטה דף מז ע"א). שלשה נוחלין העולם הבא, הדר בארץ ישראל, והמגדל בנו לתלמוד תורה, והמבדיל על היין במוצאי שבת (פסחים דף קיג ע"א).
11
י״בשלשה דברים העושה אותן דמו בראשו, ואלו הן היושב בצלו של נר, והמכבה הנר בפיו מפני שנכפה, והמשמש מטתו לפני הנר מפני שהויין לו בנים נכפים.
12
י״גשלשה פעמים הכרוז יותר מלפני הקדוש ברוך הוא בכל יום ויום, ואומר נוח לו לאדם שלא נברא ועכשיו שנברא יפשפש במעשיו ויעשה רצון קונו. שלשה דברים אין אדם ניצול מהן בכל יום, הרהור עבירה, ועיון תפלה, ואבק לשון הרע, ואמר רב יהודה רוב בגזל, ומיעוט בעריות, והכל באבק לשון הרע (ב"ב דף קסד ע"ב).
13
י״דעל שלשה דברים נאנחין כותים בכל יום על השבת, ועל התורה, ועל המלה. שלשה אין להם מחילה, המתרעם על מדותיו, והמדבר אחד בפה ואחד בלב, והרואה דבר עבירה בחבירו ומעיד בו יחידי. שלשה דברים בקושי בתשובה יעלה להם רפואה, הבא על אשת איש, והמתכבד בקלון חבירו, והמכנה שם לחבירו. ויש אומרים אף המלבין פני חבירו ברבים, אפילו בדברי תורה.
14
ט״ורבי אומר, ג' עבירות נכתבו על ידי ירמיהו, ועל כל אחת ואחת נכתב בתריה העל אלה לא אפקוד בם, העובר עליהם אין לו מחילה, ולא יום הכפורים מכפר, ולא ייסורין ממרקים, ולא יום מיתה סולח, אלו הן, הטוי הדין, והבא על אשת איש, והמספר לשון הרע. הטוי הדין דכתיב (ירמיהו ה, כח) שמנו עשתו וגו' דין לא דנו דין יתום ויצליחו. והבא על אשת איש, דכתיב (שם ה, ח) סוסים מזויינים משכים היו איש אל אשת רעהו יצהלו, וכתיב בתריה (שם ה, י)העל אלה לא אפקוד בם וגו'. והמספר לשון הרע, דכתיב (שם ט, ז-ח) חץ שחוט לשונם מרמה דבר, וכתיב בתריה העל אלה לא אפקוד בם. שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי מג' דברים הללו אי זה מהם קשה, אמר להם לשון הרע קשה מכולם.
15
ט״זשלשה דברים מתיזין את הגוף, האוכל מעומד, והשותה מעומד, והמשמש מעומד (גיטין דף ע ע"א). רבי שמעון בן יוחאי אומר שלשה הקדוש ברוך הוא שונאן, האוחז באמה ומשתין, והמשמש מטתו בלא כסוי, אמרו עליו שהוא עושה מעשה בהמה, והמספר דברים שבינו לבין אשתו לשום בריה.
16
י״זשלשה הקדוש ברוך הוא אוהבן מי שאינו כועס, ומי שאינו משתכר, ומי שאינו מעמיד על מדותיו (פסחים דף קיג ע"ב). רב הונא בריה דרב חלש ונמשך לאותו עולם כמה לילות וכמה ימים, כיון שחזר אמרו לו תלמידיו רבינו במה פטרוך, אמר להם בני אשריו מי שאינו עומד על מדותיו, העבודה באו כתות של מלאכי השרת ולמדו עלי זכות ולא קבלו מהם, עד שבא מלאך אחד ואמר להם על מי אתם מלמדים זכות, שמא על זה שמעולם לא עמד על מדותיו, מיד פטרוני ממיתה לחיים.
17
י״חתשעה נכנסו בחייהם לגן עדן כפי אמונתנו, ולא טעמו טעם מיתה, בנימין בן יעקב, כלאב בן דוד, סרח בת אשר, בתיה בת פרעה, אליעזר עבד אברהם, ועבד מלך הכושי, ואליהו, ויעבץ בנו של רבי יהודה הנשיא, ויש אומרים אף רבי יהושע בן לוי.
18
י״טשלשה אין חייהם חיים הרחמנים, והרתחנים, ואניני הדעת (פסחים דף קיג ע"ב). בשלשה דברים עיניו של אדם כהות המסתכל בקשת, ובפני המת, ובכהנים בשעה שנושאין את כפיהם.
19
כ׳שלשה דברים מאריכין ימיו של אדם, המאריך בתפלתו, והמאריך על שלחנו, והמצניע עצמו בבית הכסא. דתניא כל המעיין בתפלתו סופו מתקבל, שנאמר (תהלים י, יז) תכין לבם תקשיב אזניך. והמרחיב יד על שולחנו סופו מתעשר, שנאמר (מל"א ה, ב) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כור וגו' מה כתיב בתריה (שם י, כא) אין כסף נחשב בימי שלמה למאומה. והמצניע עצמו בבית הכסא אין רוח רעה ולא מיתה שולטין עליו, שכן מצינו בשאול כשנכנס למערה בקש דוד להרגו, כיון שראה שהצניע עצמו לא הרגו, שנאמר (שמ"א כד, י) ואמר להרגך ותחס עליך.
20
כ״אשלשה דברים מקצרין ימיו של אדם מי שנותנין לו ספר תורה לקרות בו ואינו קורא, וכוס של ברכה לברך ואינו מברך, והמנהיג גדולה לעצמו, ויש אומרים אף הרואה ספר תורה ואינו עומד מפניו.
21
כ״בשלשה קרובים למיתה ורחוקים מן החיים, ואלו הן ישן עומד, ומקיז עומד, ומשמש עומד.
22
כ״גשלשה מזקינין בלא זמנן, הדר בעליה, והמגדל לתרנגולים, ואומר דבר ואינו נשמע.
23
כ״דשלשה חייהם אינן חיים המצפה לשלחן חבירו, ומי שאשתו מושלת עליו, ומי שיסורין מתגרין בו (ביצה דף לב ע"ב).
24
כ״השלשה אין רואין פני גיהנם, מי שיש לו חולי מעים, ודקדוקי עניות, והרשות, רבי מאיר אומר אף מי שיש לו אשה רעה (עירובין דף מא ע"ב). שלשה דברים צוה רבי יהושע את בנו אל תעש מום בעצמך, ואל תעמוד על המקח בשעה שאין לך דמים, אשתך טהורה הזקק לה לילה ראשונה.
25
כ״ושלשה הם קלים, הדר בבית חמיו, ואורח מכניס אורח, וסובין (ב"ב דף צח ע"ב).
26
כ״זשלשה דברים אמרו ז"ל (שבת דף מא ע"א) אכל ולא שתה אכילתו דם, והוא תחלת חולי מעים, ולא אמרו אלא בסעודת שחרית. אכל ושתה ולא הלך ד' אמות, נרקבין בני מעיו, והוא תחלת רוח רעה, ולא אמרו אלא בערבית. היה צריך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו על גבי אפרו, והוא תחלת ריח הפה. רחץ בחמין ולא נשתטף בצונן, דומה לברזל שהוציאוהו מן האור ולא הניחוהו במים.
27
כ״חמפני שלשה דברים אין נכנסין לח[ו]רבה מפני חשד, ומפני מפולת, ומפני המזיקין (ברכות דף ג ע"א).
28
כ״טשלשה צועקין ואינן נענין המלוה מעותיו בלא עדים, ומי שיש לו אשה רעה ואינו מגרשה, והדר בעיר רעה ואינו יוצא ממנה.
29
ל׳שלשה חלומות מתקיימין, חלום שחרית, וחלום שחלם לו חברו, והפותר חלומו בחלום (ברכות נה ע"ב).
30
ל״אשלשה דברים בודקין את האדם יין, חומץ, דרך ארץ.
31
ל״בשלשה צועקין ואינן נענין הקונה אדון לעצמו, והמחלק נכסיו בחייו, והמשיא בתו קטנה.
32
ל״גשלשה דברים אין בהם משום כבוד, בית הכנסת, ובית הכסא, ובית המרחץ. ויש אומרים אין מכבדין לא בגשרים ולא בדרכים, ולא בידים מזוהמות (ברכות מו ע"ב).
33
ל״דשלשה דברים אל יאמר אדם לחבירו מעצמו אלא אם כן מבקש ממנו, ואלו הן בתו, ותלמודו, ומעותיו.
34
ל״השלשה דברים מביאין את האדם לידי עניות, המשמש מטתו ביום ערום, והעומד לפני הנר ערום, והמשמש בפני כל חי אפילו בפני תרנגול.
35
ל״ושלשה דברים מביא האדם לידי עושר, עיון תפלה, ונושא ונותן באמונה עם הבריות, ועלוב לאנשי ביתו. ויש אומרים אף מי שיש בו דעה, שנאמר (משלי כד, ג) ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים.
36
ל״זשלשה חבושין הן, מצורע, ושומר הסף, ואשה.
37
ל״חשלשה פרוטות אין בהם סימן ברכה שכר אשה, וריחים, ושכר בהמה.
38
ל״טשלשה דברים הם שחזרו למקומן תורה, וישראל, וכסף וזהב. תורה מן השמים, שנאמר (דברים ד, לו) מן השמים השמיעך וגומר וכיון שחטאו ישראל בעגל נשתברו הלוחות ופרח הכתב למקומו, שנאמר (משלי כג, ה) התעיף עיניך בו ואיננו. ישראל היו מעבר הנהר, שנאמר (יהושע כד, ב) בעבר הנהר ישבו אבותיכם וגו', לשם חזרו, שנאמר (ירמיה כז, כב) בבלה יובאו ושם יהיו. כסף וזהב היו ממצרים, שנאמר (שמות ג, כב) ושאלה אשה משכנתה וגו', לשם חזר, שנאמר (דה"ב יב, ט) ויעל שישק מלך מצרים וגו'.
39
מ׳שלשה דברים מעבירין האדם על דעת קונו ועל דעת עצמו, דקדוקי עניות, והרשות, ורוח רעה.
40
מ״אשלשה דברים מוציאין את האדם מן העולם עין הרע, ויצר הרע, ושנאת הבריות (אבות פ"ב מי"א).
41
מ״בשלשה דברים מוציאין את האדם מן העולם, מי שאין לו סנדל, וסודר, והלן בבית הקברות. ויש אומרים אף הקורע בגדיו בחמתו.
42
מ״גשלשה דברים אמרו ז"ל, ריבה דם ריבה שחין, ריבה מרה ריבה נגע, ריבה שכבת זרע ריבה צרעת.
43
מ״דשלשה מעיינות יש לו לאדם שאין להם הפסק דם, ומרה, ושכבת זרע. ויש אומרים כל זמן שמרבה מימי רגלים מרבה ירקון.
44
מ״הרבי עקיבא אומר בשלשה דברים אני אוהב את המדיים, כשהן יועצין אין יועצין אלא בשדה, וכשהן נושקין אין נושקין אלא פסת היד, וכשחותכין בשר אין חותכין אלא על גבי שלחן. רבן גמליאל אומר בשלשה דברים אני אוהב את הפרסיים, צנועין באכילתן, ובבית הכסא, ובתשמיש (ברכות דף ח ע"ב).
45
מ״ואמר רבי ישמעאל שלשה דברים סח לי סורי"אל שר הפנים, אל תחזיר אספרגוס אלא למי שנתנו לך. ואל תטול ידיך אלא ממי שנטל ידיו, ואל תטול חלוקך מן השמש בשחרית ותלבש, מפני שמלאכי חבלה מצפים לו מתי יעשה כן וילכד (ברכות דף נא ע"א).
46
מ״זשלשה אין להם מחילה גר שחוזר לסורו, והמוכר תרומה לשם חולין, והבועל אשתו נדה. שלשה אין להם מחילה הנהנה מחגיהם של כותים, ואוכל במקום אחד ומברך במקום אחר, והמתכבד בקלון חבירו.
47
מ״חשלשה דברים שקולין זה כזה וצריכין כבוד, יראת חטא, ועושר וחכמה. שלשה שונאין זה את זה אשה, ועם הארץ, ותינוק. שלשה דברים מרחיבין לבו של אדם קול ערב, וריח בשמים, ונקיות. שלשה קולות ערבין על בני אדם קול תורה, וקול גשמים, וקול כספים. שלשה קולות קשים על בני אדם קול נערים, וקול עכברים, וקול חזירים, ויש אומרים אף רעמים וקול חמורים.
48
מ״טשלשה אין ממצעין ואין מתמצעין, כלב, אשה, גמל, רצה לומר אין בהם אמצעות אלא הקצה האחד לטובה או לרעה.
49
נ׳שלשה דברים ממעטין כחו של אדם ומשחירין פניו, ואלו הן פחד, דרך, עון. פחד מנין, דכתיב (ישעיה כד, יז) פחד ופחת וגו', דרך מנין, דכתיב (תהלים קב, כה) ענה בדרך כחי. עון מנין, דכתיב (קהלת יא, י) כי הילדות והשחרות הבל. דברים שעושה אדם בילדותו משחירין פניו בזקנותו.
50
נ״אשלשה קלקלו בתיבה, ונתקלקלו ונשתנו מן הבריות, חם, כלב, עורב. חם נהפך דמותו כעורב, כלב מתקשר בשמושו, עורב מזריע מפיו, ואף הנקבה אינה יולדת אלא מפיה.
51
נ״בשלשה דברים הרואה אותם בחלום משיג שלום, ואלו הן הר, צפור, וקדרה. הר מנין, דכתיב (תהלים עב, ג) ישאו הרים שלום וגו', צפור מנין, דכתיב (ישעיה לא, ה) כצפרים עפות כן יגן יי' וגו', קדרה מנין, דכתיב (שם כו, יב) יי' תשפות שלום לנו וגו'.
52
נ״גשלשה נביאים הם, שנים מהם נאים וטובים בחלום ואחד בספק, ישעיה הרואה אותו לומד בחלום יצפה לנחמה, מלכים יצפה לגדולה, ירמיה ידאג מן הפורענות. ויש אומרים יחזקאל, יצפה לגלות וסופו לגאולה.
53
נ״דשלשה חסידים הם, הרואה את רבי פנחס בחלום יצפה לחכמה, רבי אלעזר בן עזריה יצפה לחסידות, רבי ישמעאל בן אלישע ידאג מן הפורענות.
54
נ״השלשה מפתחות ברא הקדוש ברוך הוא ולא מסרן ביד שליח, של רחם דכתיב (בראשית ל, כב) ויפתח את רחמה, ושל גשמים דכתיב (דברים כח, יב) יפתח יי' לך וגו', ושל תחית המתים, דכתיב (יחזקאל לז, יג) בפתחי את קברותיכם (תענית דף ב ע"א).
55
נ״ורבי יהודה אומר שלשה פרנסים טובים עמדו לישראל, וג' מתנות גדולות נתנו על ידיהם, באר בזכות מרים, וענן בזכות אהרן, והמן בזכות משה. מתה מרים נסתלק הבאר, מת אהרן נסתלק הענן, וחזרו שתיהן בזכות משה, וכיון שמת משה בטלו הכל (ע' תענית ט ע"א).
56
נ״זשלשה מדות טובות נוהגות בעולם, הנותן צדקה הוא משובח בעיני המקום ובעיני הבריות. והמלוה לכל אדם גדול מזה. ונותן למחצה ולמותר הוא למעלה מכלם, פירוש נותן מעות לחבירו הנצרך להתעסק בהן וחולקין הריוח.
57
נ״חשלשה דברים צריך ללמוד שחיטה, ומילה, וכתיבה (ע' חולין דף ט ע"א).
58
נ״טלעולם ידבק אדם בשלשה דברים ויתרחק מג' דברים, ידבק בשואל שלום, ובעוסקים להתיר חליצה, ולהפר נדרים, ויתרחק מן המיאון, ומן הפקדונות, ומן הערביות. ויש אומרים אף מן המחלוקת.
59
ס׳שלשה דברים העושה אותם דמו בראשו, האוכל מאגודה של ירק כשהיא קשורה, והשותה שתי כוסות כאחד, והמקנח בחרס.
60
ס״אשלשה דברים מאבדין את המזונות, קול, צעקה, סערה. והמחליף סנדל של שמאל לימין קשה לשנאה, והתופר בגדיו עליו כשהוא לבוש.
61
ס״בשלשה דברים נאמרו בפוך, מגדל שער בעפעפים, ומפסיק את הדמעה, ומעביר אהבת מלך.
62
ס״גשלשה דברים נאמרו בכותח, מטמטם את הלב, ומסמא את העינים, ומכחיש את הגוף (פסחים דף מב ע"א).
63