ראשית חכמה, שער היראה, פתיחהReshit Chokhmah, Gate of Fear, Prelude
א׳כבר הקדמנו בהקדמת הספר היות כוונתינו בחבור הזה בעזרת השם לרדוף אחר ידיעת המעשה מפני תועלת הנמשך ללומדי החכמה, ולסבה זו שמנו שם הספר ראשית חכמה, אמרנו לפרש בתחלת עסקינו ענין יראת ה', וזה לשלש סבות הא' לקשר הפסוק (תהלים קיא, י) ראשית חכמה יראת ה'. והב' כי יראת ה' הוא הפתח והשער לה' צדיקים יבאו בו, כמבואר בדברי רבותינו ז"ל, ובזוהר ובתקונים, בדברי רבותינו במסכת שבת פרק במה מדליקין (לא, ב) כל אדם שיש בו תורה ואין בו יראת שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפתחות הפנימיות ומפתחות החיצוניות לא מסרו לו בהי עייל. והמאמר הזה נתבאר בתקונים (תקוני הזהר דף ה) גבי דרגא חמישאה ביראת ה' עד"ה, אמנם לפי פשוטו מבואר כי עיקר ידיעת החכמה הוא להשיג האדם לעשות רצון יוצרו ולהדבק בו, ואם בתחלת למודו לא ידע למי הוא עובד ושידע שיש אדון ופטרון המושל עליו אשר אליו תכון העבודה, מה תועלת בחכמתו.
1
ב׳ומפני היות היראה פתח ושער לקיום כל התורה, אמר בזוהר פרשת בראשית (יא, ב) שהתחילה התורה בה במלת בראשית שנרמז בה יראת ה', וזה לשונו בראשית ברא אלהים דא היא פקודא קדמאה דכלא, ואקרי פקודא דא יראת ה' דאקרי ראשית, דכתיב (תהלים קיא, י) ראשית חכמה יראת ה', (משלי א, ז) יראת ה' ראשית דעת, בגין דמלה דא ראשית אקרי, ודא איהי תרעא לאעלא גו מהימנותא, ועל פקודא דא אתקיים עלמא, עכ"ל לענייננו.
2
ג׳ואין כוונתינו בחבור זה לבאר מאמרי הרשב"י ז"ל, מפני שלא להאריך בהם, אמנם כוונתינו במאמר הזה מבוארת מה שאמר שעל פקודא דא אתקיים עלמא, מפני שקיום העולם תלוי שנדע שיש לעולם מנהיג והוא אדון לנו וצריכים אנו לעבדו ולירא מפניו, ומי שאינו מאמין זה הוא מחריב העולם.
3
ד׳ובזה יובן פסוק (קהלת יא, כב) את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, כי מציאות האדם לא נברא אלא שידע גדולתו ית' וירא מפניו ויעשה רצונו. ואפשר לומר עד"ה, כל האדם, במה שנתבאר בתיקונים כי יש אדם דאצילות ואדם דבריאה ואדם דיצירה ואדם דעשיה, וכלם יראים את ה' ושומרים מצותיו כל אחד כפי בחינתו כמו שיתבאר בפרק ב. וכיון שראינו שתורתנו הקדושה פתיחת דבריה היה בענין היראה שמנו פתיחת ספרינו זה להבין ענין היראה ופרטיה.
4
ה׳עוד סבה ג', כי נתבאר בזוהר פרשת נשא (קכג, א) כי עיקר התשובה על ידי יראה ואהבה. וכן בתקונים (כה, ב) פירשו שעיקר עסק התורה הוא ביראה ואהבה, וזה לשונם ואורייתא בלא דחילו ורחימו לא פרחת לעילא, עכ"ל. ועוד לקמיה ומצוה בלא דחילו ורחימו לא יכילת לסלקא ולמיקם קדם ה', עכ"ל. ועוד בתיקונים (ה, א) פירשו, כי כמו שיראה קודמת לאהבה כן קדמו מצות לא תעשה למצות עשה, והטעם, שהמצות תלויות בשם בן ד', שמ"י עם י"ה שס"ה זכר"י עם ו"ה רמ"ח, וכמו שאותיות י"ה קודמין לו"ה כן צריך להקדים לא תעשה לעשה. ועוד בתיקונים (שם קכב, א) כי מי שאינו עוסק ביראה לפחות נענש ח"ו, וזה לשונם ומאן דמשתמע קליה בין באורייתא בין בצלותא בין בצעקה בלא דחילו מיד וישמע ה' ויחר אפו וכו', עכ"ל. ועוד בתיקונים פירשו שם כמה פרטים שצריכים כולם יראה ואהבה. נמצא כי אלו שני עיקרים גדולים הצריכים לעובד את השם. והקדמנו יראה כי כן הקדימה הפסוק, באמרו (דברים יא, יא) ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה ואחר כך הזכיר לאהבה.
5