רסיסי לילה י׳Resisei Layla 10

א׳ג' עמודי העבודה הם אהבה ויראה ודביקות. אהבה ויראה הם תרין גדפין וב' זרועות עולם והם תרין אבהן אברהם ויצחק. ודביקות הוא מאן דאחיד בגופא דמלכא צורתו של יעקב אבינו ע"ה חקוקה בכסא הכבוד אמת ליעקב ואין אמת אלא תורה (ירושלמי ר"ה פרק ג הלכה ח יח.) ומאן דאחיד באורייתא אחיד בגופא דמלכא ונאמר ואתם הדבקים וגו' דכולם נקראו בשם יעקב וישראל ואף על פי שחטא ישראל הוא (סנהדרין מד.) ולא ניתק ממדת דביקות בהשם יתברך באמת כי לא עבדו ישראל עבודה זרה אלא להתיר עריות (כמ"ש שם סג:) תאות ואהבות רעות. וכל החטאים הן בתרין גדפין והלכה נשברו אגפיה כשר (חולין נו:) כידוע. אבל בגופא דמלכא שם אין חטא דיעקב אבינו ע"ה מטתו שלימה ואין שום זרע ישראל ניתק מעצם דביקותו בהשם יתברך כלל ועל זה נאמר יפול מצדך וגו' כי זה לעומת זה עשה אלהים ג' כחות הרע הם עבודה זרה גלוי עריות ושפיכות דמים. וידוע העומד לעומת חבירו ימין זה נגד שמאל זה כו' (עיין רעיא מהימנא זוהר חלק ג' רמו ב) וזהו יפול וגו' דהשמאל דהיינו יראת השם יתברך היא מפלת תאות רעות. וכמפורש בכתוב כי אמרתי רק אין יראת וגו' כי השקועים בתאוה אין יראה נגד פניהם. ולכך היראה היא תרעא לאעלא כו' (זוהר ח"א יא ב) היינו ההתחלה בילדות דאז יצר התאות בוער. ויפול רק אלף כי אמרו (סוטה מז.) יצר כו' וימין מקרבת. אבל רבבה מימינך על ידי אהבת השם יתברך הגורמת אהבת ישראל ודוחה רציחה וכעס וקנאה ואביזרייהו ולאלו היא דוחה לגמרי דאין בזה קירוב כלל. ויפול רבבה לשון ריבוי מאוד מה שאין כן אלף הוא גם כן סך רב דרך גוזמא בכמה מקומות אבל הוא תחת סוג המספר כי אלף הוא סוף המספר היותר גדול בלשון הכתוב. מה שאין כן רבוא לשון רבוי אינו בסוג המספר דהיינו בלא גבול אבל שם ההפלה בגבול דכשמגיע לרבוי בלא גבול שזהו דרגא דימין אז היא מקרבת כטעם אם פגע בך כו' משכהו לבית המדרש (סוכה נב:) היינו לא שתדחהו רק תמשכהו לשם. כי התורה תבלין כמו דבר המתבל ועושה הבאוש טוב וטעם לשבח. ואליך דהיינו לגופא לא יגש דשם אין שליטת היצר רע כלל כנ"ל דאפילו כל רוחות שבעולם לא יזיזו מגוף הדביקות דישראל לאביהם שבשמים ומים רבים לא יוכלו לכבות וגו'. וזה טעם תלמידי חכמים אין אור של גיהנם שולטת בהם (כמ"ש סוף חגיגה כז.) כטעם אליך לא יגש דמאן דאחיד באורייתא אחיד בגופא דמלכא. ושלהובא דיצרא בישא הוא עצמו אור של גיהנם ולגופא לא יגש כלל ואין לו שליטה באמת.
1
ב׳ומעשה אבות סימן לבנים כי שורש נפש הבן מטיפי מוח של האב דלכן אמרו (סוף פרק ב' דעדיות משנה ט) האב זוכה לבנו כו' ובפרט אבות העולם אין לך נפש מישראל שלא יהיה כלול בו שורש משלשה אבות דלכן נקראו אבות. ואברהם ויצחק אין מטתן שלימה דנמצא בהן פסולת כן מדת אהבה ויראה אי אפשר בשלימות וכמו שאמרו (מדרש רבה ריש פרשת תזריע יד, ה) אפילו חסיד שבחסידים כו' לענין תאוה. וכן א' (משלי כז ד) ומי יעמוד לפני קנאה והוא צד השמאל דרע אין לך אדם יעמוד כנגדו. וכמו שאמרו (ב"ב קסד:) ג' דברים אין אדם ניצול בכל יום הרהור עבירה ואבק לשון הרע הם שני קצוות כנזכר ועיון תפלה הוא נגד יעקב אבינו ע"ה דמטתו שלימה ואין בו פסולת כלל שאפילו רשע שבישראל בשם ישראל יכונה ואפילו ריקנין שבך כו' (סנהדרין לז.) וכמ"ש (שם) וירח ריח בגדיו - בוגדיו. רק מכל מקום יש מדריגות. ותפלה פירוש התחברות ודביקות וזהו עיון תפלה דאין אדם ניצול דבזה גם יעקב אין שלם לגמרי להיות כולו שוה וחד בלא מדריגות בענין השלימות והדביקות וכמו לעתיד יעשה הקב"ה מחול לצדיקים כו' (כמ"ש סוף תענית לא.) פירוש עיגול דיתגלה מדריגת העיגולים דשם אין מדריגות דכולו שוה בשלימות. מה שאין כן קומת יעקב אבינו ע"ה הוא קומת היושר דצורת אדם שבזה יש מדריגות ראש וסוף וקצוות כנודע ואי אפשר לינצל דהיינו להגיע לשלימות גמור כי כח זה עדיין אינו בשלימות כנזכר עד ביאת משיח שהוא יהיה בתכלית השלימות. וכפרנס כן דור (כמ"ש ערכין יז.) כל הדור יהיה בתכלית השלימות ואז ינצלו גם מעיון תפלה דיהיה דביקות הגמור וממילא ינצלו מהרהור עבירה ואבק לשון הרע דהם אין שייכים באמת לגוף אדם. וכמ"ש באברהם ויצחק אין מטתן כו' פירוש מטה שפרים ורבים עליה דהיינו בתולדות אבל בעצם יש שלימות. וכן בעצם אהבה ויראה גם כן יש שלימות וכמו שאמרו בסנהדרין (מד.) משל לאסא דקאי ביני חילפי אסא שמיה כו' שהמשילו חטאים הסובבים לאדם כקוצים הסובבים לשושנה ואינו מעצם האדם רק שסובבים ומקיפים אותו מצד ההתפשטות של האדם. אבל מצד עצם נפש הישראלי אין בו חטא כלל רק המדריגות במעלת הדביקות בזה החילוקים הוא בעצם הנפשות שמצד קומת היושר יש מדרגות בנפשות. ומדריגה השלימה דהיינו לינצל לגמרי מעיון תפלה שיגיע לסוף קומת היושר בשלימות אז תיכף מתחיל העיגולים ונגלה אור העיגולים שאין מדריגות בעצם כלל. ועדיין לא הגיע לזה אדם שהרי עדיין לא נתגלה אור זה בעולם עד שיבוא אחד מזרעא דדוד שהוא דרגא דתפלה כטעם ואני תפלה כמו שכתוב בזוהר כמה פעמים ויזכה לעיון תפלה בשלימות וכמו שאמרו במגילה (יח.) כיון שבא דוד באת תפלה.
2