שו"ת בני בנים, חלק ראשון כ״חResponsa Benei Banim, Volume I 28
א׳עוד בענין הנ"ל ויחס דרשות להלכות
1
ב׳ב"ה, כ"ב תמוז תשל"ו
2
ג׳לנ"ל
3
ד׳קבלתי מכתבו העניני. אולם תמה אני גם על דרכו בחקר התלמוד, כי אין דברי בעל ספר דורות ראשונים מוסכמים וראה לדוגמא בספר מבוא למשנה פרק ג' והעירתני לזה אשתי היודעת בספרים אלה. ומה שר' הלוי ז"ל היה ירא שמים גדול, אנחנו מחזיקים כל תלמידי החכמים לישרים וצדיקים ולא לפי זה נקבע את המסקנה. ברם לדעתי אין שום חדוש אם נאמר שהלכות קדמו לדרשות, וכי בכל מקרה שאמר תנא הלכה מתוך דרשה לא ידעו את ההלכה מקודם? אלא בימי אבלו של משה וכן לפרקים שכחו הלכות עם טעמיהן בצדן ולפעמים שכחו רק הטעמים והדרשות אבל לא ההלכות ובאו תנאים וחדשו הדרשות והשיבו עטרה ליושנה. הרי אנחנו מבדילים בין דרשה גמורה לבין אסמכתא ואין מי שיעלה על הדעת שכל הדרשות הן אסמכתאות, אלא כשחדשו התנאים את הדרשות מהן קבעו שאינן אלא אסמכתאות ומהן קבעו שהן דרשות גמורות להלכה, שאף אם נודעה ההלכה גם מקודם שוב גילו מקורה בדרשה ונקבע בסיס הענין בדרשה ושוב ההלכה מוגבלת בדרשה. ופשוט שיש לדון בכל מקרה בלי הכללות, ולגבי בן פקועה אין מי שחולק שהדרשה היא דרשה גמורה ואין לנו בהלכה אלא לפי מגבלות הדרשה ובבהמה בלבד. תמה אני שאם לפי רעיונו שהכל תלוי בעובר ירך אמו מנין למדו לאסור דמות עוף וחסר פרסות וכי אינם ירך אמם. ויותר תמה אני כיון שבא בתחילה לדון להלכה, הנה גם לפי דבריו יש מחלוקת אם הטעם הוא משום עובר ירך אמו או לא וכבר הנו כותב שהענין מסובך, ואם כן אי אפשר לצאת מידי ספק דאורייתא ולהומרא. אבל באמת אין כאן שום ספק שאין בן פקועה בעוף כלל וכפי הדרשה שהיא דרשה גמורה כדברי הפוסקים וכמו שמוכח מתוך הדיון בגמרא.
4
ה׳גם דבריו בביצת טריפה תמוהים, וכי אינה אסורה מן התורה לכל הדעות ולדוגמה באם נתגלתה שהאם היתה טרפה מלידה שאז כל הביצים שהטילה אסורות למפרע וכן הכלים שנתבשלו בהם וכדין חלב בהמה כמו שכתב הרמ"א בסימן פ"ו. ואף על פי כן תרנגולת הגדלה מאותה ביצה יכולה להיות כשרה ופנים חדשות באו לכאן, ומכאן כתבתי שאפילו אם שחיטת האם פועלת בביצה נתבטלה הפעולה כשנהפכת לאפרוח, ולא השיב על זה מאומה ואין שום ענין אריכות מחלוקת הראשונים במעורה בגידים לזה.
5
ו׳גם מה שכתב שלא דייקתי במאמרו, אדרבה כל מה שהסתפק שם היה בקביעת השלב המוקדם בגידול ביצים שאז יש לשהוט האם לדבריו ואילו שבעיקר קיים דין בן פקועה בעוף כתב בהחלטיות ולזה אין שחר. ובחומר המשוכפל מקודם כתב שיש לברר הענין אצל בעלי הוראה ואילו קיים עצת עצמו לא היה נכשל בכך. לכן עצתי היא שימהר ויבטל מה שכתב בענין בן פקועה בעוף ולא רק מפני מודה ועוזב אלא שכל עוד שהנו כורך ההצעה בעוף עם ההצעה בבהמה לא יתיחסו ברצינות גם למה שכתב בבהמה, וכתבתי שבבהמה ההצעה לגדל עדרים כשרה על פי ההלכה אף על פי שבהנהגה לא נראה לי לעשות כן.
6
ז׳יהודה הרצל הנקין
7
ח׳רב אזורי
8