שו"ת בני בנים, חלק שני, שונות ב׳Responsa Benei Banim, Volume II, Miscellanea 2
א׳הריני כפרת משכבו
1
ב׳עיין לעיל סימן לד שאינו חייב לאמר הכ"מ אלא באומר דבר שמועה מפי אביו או רבו. וכן כתב רבנו ירוחם בנתיב א' חלק ד' שאם יאמר שום הלכ' מפיו או שום דבר לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מארי הריני כפרת משכבו עכ"ל, ודבר עכ"ל פי' שאר דברי תורה גם אם אינם הלכה כמו בירושלמי מסכת מועד קטן פרק ג' הלכה ה' שדרשו ואין דובר אליו דבר עכ"ל לאסור דברי תורה לאבל, ובא רבנו ירוחם להוציא מן הדעה שרק אם מזכיר דבר הלכה בלבד חייב לאמר הכ"מ ולא שאר דברי תורה כמו שמשמע ברבנו אברהם מן ההר. אבל אם אינו מזכיר דבר תורה כלל אינו חייב לאמר הכ"מ, וזו כוונת הרמ"א ביורה דעה סימן ר"מ סעיף ט' שאם כותב תוך י"ב חודש דבר ומזכיר אביו וכו' עכ"ל ולכן לא כתב בקצור שאם מזכירו בכתב אומר הכ"מ, וכל שכן אם מזכירו בעלמא בלי לאמר מאומה בשמו אינו חייב לאמר הכ"מ ושלא כמנהג העולם. ובדרכי משה יש שיבוש לשון בשם רבנו ירוחם עיי"ש. ומה שכתב שם בשם הג"ה באלפסי שרק במזכירו בפה אבל אם מזכירו בחתימתו אפי' תוך י"ב חדש אין אומרים הכ"מ שהרי חתימתו קיימת עכ"ל אינו ראיה למנהג העולם, כי הוא משלטי הגבורים במסכת קדושין שם ומוסב על הברייתא האומר דבר שמועה מפיו שעל זה קאמר שדוקא בפיו אבל לא בחתימתו כלומר בכתיבתו והרמ"א חולק עליו שגם בכתיבה כותב הכ"מ, ולעולם מיירי במזכיר דבר תורה בשמו כמו שסיים בדרכי משה שראה בנ"י שכתב דינים בשם רבו וכ"מ שזכרו כתב הכ"מ עכ"ל.
2
ג׳עוד כתב הרמ"א שאין חילוק בין אביו לאמו בכל זה עכ"ל ובדרכי משה כתב בשם שו"ת מהרי"ל סימן כ"ד שגם על אמו צריך לאמר הכ"מ. ואולם ז"ל שו"ת מהרי"ל שם, אין חילוק בין אביו לבין אמו בשום מיני כיבוד וכו' ונקט תלמודא אביו בההוא ברייתא דהריני כפרת משכבו וזלה"ה משום דקאמר היה אומר שמועה מפיו אומר כך אמר אבא מרי כו' עכ"ל כלומר כיון שאינו מצוי שאומר דבר שמועה בשם אמו לכן נקט תלמודא אביו, אבל אי אתרמי שאומר דבר תורה בשמה אין הכי נמי אומר הכ"מ. וכן כוונת רבנו אברהם מן ההר שכתב דבר הלכה ששמע מאביו ודאי אין הדין באמו שאינו חייב לאמר כך לא כפרה ולא זכרונו אלא כשאומר דבר הלכה ששמע ממנו עכ"ל, ולעולם אמו שווה לאביו אם אומר דבר תורה בשמה.
3