שו"ת בני בנים, חלק רביעי, מאמרים י״בResponsa Benei Banim, Volume IV, Essays 12
א׳שוויון ומצוה
1
ב׳יכול היה הקב"ה לברוא את האדם ואת חוה בבת אחת, או מיד בזה אחר זה. ברם, לפי המסופר בבראשית פרק ב, כמה וכמה התפתחויות הפרידו בין בריאת שניהם:
2
ג׳(ז) ויצר ה' אלוקים את האדם... (טו) וינחהו בגן עדן... (טז) ויצו ה' אלקים על האדם... (יז) ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל... (יח) ויאמר ה' אלקים לא טוב היות האדם לבדו... (כב) ויבן את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם.
3
ד׳רק לאחר שאסר על האדם לאכול מעץ הדעת, קבע הקב"ה כי "לא טוב היות האדם לבדו" וברא את האשה. ואכן, מה לא היה טוב לאדם בגן עדן? שום ענן לא העיב עליו - עד שהועמד בפני האתגר הראשון והיחיד שלו, שלא לאכול מן העץ. הוי אומר, האלוקים אמר שאינו טוב, אינו יעיל ולא יצליח כל ניסיון להניח לאדם להתמודד לבדו עם האיסור. האדם הבודד לא יוכל להתגבר על יצרו, על סקרנותו ותאוותיו. לכך היה צריך עזרה.
4
ה׳ואם תתמה, הלא האשה לא עזרה אלא קלקלה? אף אני אתמה. האם ה' אלוקים טעה? ברם, נקודת התורה אינה רק שאשה איננה עירבון שבעלה לא יחטא - שהרי במקרה של חוה היא הכשילתו - אלא שבלי אשה אין סיכוי שלא יחטא. לכן דברה תורה בלשון שלילה "לא טוב היות האדם לבדו" ולא בחיוב "טוב יהיה...". אפשר שיהיה טוב לאדם עם אשה ואפשר שלא, אבל בלי אשה היעדר הטוב הוא הכרחי.
5
ו׳וכיון שתכליתה של האשה לעזור לאדם לשמור יחדיו את מצוות ה', היא נבראה שווה אליו. "כנגדו" הוא לשון של שוויון, כלשון חז"ל "אלו דברים שאדם אוכל פרותיהם... ותלמוד תורה כנגד כולם" (פאה א:א). כיון שנאסר עליו לאכול מן העץ קרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה, אך "ולאדם לא מצא עזר כנגדו" (בראשית שם, כ). כלבים או סוסים או עופות מחמד יכולים להפיג את תחושת הבדידות של האדם, אבל לא להשפיע עליו לטובה או לרעה. רק אשה יכולה לעשות כן, מי שהיא עצם מעצמותיו ובשר מבשרו, מחוננת מאת ה' כמותו בשכל ובכשרון ועומדת מולו בגובה העיניים. היא אשר תוכל, ביחד עם בעלה, להגיע אל הייעוד האלוקי עליו נצטוו.
6
