שו"ת בני בנים, חלק רביעי, מאמרים י״טResponsa Benei Banim, Volume IV, Essays 19
א׳בניו האחרים של יוסף
1
ב׳בודאי היו ליוסף בנים אחרים מלבד אפרים ומנשה, כמאמר יעקב "ומולדתך אשר הולדת אחריהם..." (מח, ו). אפילו לדעת רש"י שפרש בלשון עתיד "אם תוליד עוד" וכתרגום אונקלוס, צריך לומר שאכן נולדו לבסוף בנים כאלה. אחרת, למה סיפרה תורה דברים שאמר יעקב שלא היו אלא תיאורטיים בלבד?
2
ג׳במבט ראשון התעלומה היא גדולה. אין זכר לבנים נוספים של יוסף בשום מקום אחר במקרא, וגם לא בדברי חז"ל. הם אינם מופיעים בפרשת במדבר ברשימות של בני ישראל שיצאו ממצרים, וכנראה לא יצאו. הם התבוללו, נשארו במצרים ועקבותיהם אבדו.
3
ד׳לפי זה נבין את דברי יעקב:
4
ה׳ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה, לי הם, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי. ומולדתך אשר הולדת אחריהם לך יהיו, על שם אחיהם יקראו בנחלתם. (מח, ד-ה)
5
ו׳ליעקב ולבניו היה רכוש נייד: כסף וזהב, צאן ובקר וגמלים, וכשם שהכניסו רכוש זה למצרים כך יוכלו להוציאו. ואילו ליוסף, השליט על הארץ, היו שדות וכרמים, ובתים וארמונות מלאים כל טוב - נכסי דלא־ניידי שאי אפשר לטלטלם.
6
ז׳וכך אמר יעקב. "ועתה שני בניך הנולדים לך בארץ מצרים עד בואי אליך מצרימה לי הם, אפרים ומנשה כראובן ושמעון יהיו לי". כלומר, אפרים ומנשה יהיו כבניו של יעקב לכל דבר ויחלקו את ירושת סבם בשווה עם ראובן, שמעון ושאר אחי אביהם, ואילו את עושרו של יוסף יירשו שאר בניו של יוסף ולא אפרים ומנשה. הוא אשר אמר "על שם אחיהם יקראו בנחלתם". "על שם... ייקרא" פרושו שיבוא האחד במקום השני לירושה, כמו בדברים (כה, ו) "והיה הבכור אשר תלד יקום על שם אחיו המת", ששם מדובר בירושה. יעקב חשש שאם יירשו אפרים ומנשה את אביהם ייאחזו ברכושו, ובבוא יום הגאולה לא ירצו לצאת. ואת זה ביקש יעקב למנוע בכל דרך.
7
ח׳כל זה נתגלה בבית מדרשנו. נותר לשאול, למה ציפה יעקב ששאר בניו של יוסף ייטמעו ולכן התרכז בהצלת אפרים ומנשה בלבד? והלא קל וחומר הוא. מה אפרים ומנשה שנולדו והגיעו לגיל חינוך בעוד היה יוסף לבדו במצרים, טרם בואם של יעקב ובניו, בכל זאת נשארו נאמנים לישראל ולתורתו, אחיהם הצעירים שנולדו כאשר במצרים כבר היו להם סבא, דודים ובני דודים לרוב, לא על אחת כמה וכמה?
8
ט׳אך דומני שאין זה מן הפלא, וכמה הסברים לדבר.
9
י׳1) כשהיה יוסף לבדו במצרים דאג לחנך את אפרים ומנשה במורשת בית אביו, כי מי יעשה כן מלבדו? ואילו אחרי שהגיעה משפחתו למצרים לא התמסר באותה מדה לחינוך שאר בניו אלא סמך על ההשפעה המשפחתית. ברם, השפעה זו לא הועילה, כי יוסף ובניו גרו בבירת מצרים מקום המלך והשרים ולא עם יעקב ובניו בארץ גושן.
10
י״א2) קודם בואם של אביו ואחיו הרגיש יוסף במצרים גלמוד ומבודד, כפי שעולה מן השמות שקרא לשני בניו. את תחושת הניכור הזאת הקנה לאפרים ולמנשה, והיא הועילה להם לא להתמזג בין המצרים. ברם, אחרי בואם של בית יעקב הרגיש יוסף רווח והקלה במצרים וכך הרגישו בניו הצעירים יותר, ולכן התמזגו ולבסוף נטמעו.
11
י״ב3) הפלא אינו ששאר בניו של יוסף התבוללו, בהיותם בני האליטה במצרים. הפלא הוא שאפרים ומנשה לא נטמעו אף הם. ברם, אפרים ומנשה ראו וחיוו את הסערה הנפשית שעברה על אביהם בהיוודע יוסף אל אחיו ובבואו של יעקב אליו מצרימה. חוויות אלה השאירו רושם עמוק בנפשם ושימשו כתריס נגד התבוללות, מה שהיה חסר לבני יוסף האחרים.
12