שו"ת בני בנים, חלק רביעי, מאמרים כ״דResponsa Benei Banim, Volume IV, Essays 24
א׳הדחת ההנהגה של שבט שמעון*דברים בשלום־זכר
1
ב׳ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם יהד שבטי ישראל. (דברים לג, ה)
2
ג׳המלה "יחדו" מופיעה י"ד פעמים בתורה, החל מן "ולא נשא אתם הארץ לשבת יחדו" (בראשית יג, ו) וכלה ב"ינגח יחדו אפסי ארץ" (בדברים לג, יז). ואילו "יחד" ללא וי"ו מופיעה רק פעם אחת ב"יחד שבטי ישראל". חסרון האות מרמז על חיסרון בענין, וקל להבחין מה חסר: משה ברך את בני ישראל לפי שבטיהם, חוץ משבט אחד בפרשת פינחס - שמעון. שבטו לא נתברך, ואינו מוזכר כלל בכל הפרשה.
3
ד׳גם במקום אחר היה חסר לשמעון מה שהיה לשאר השבטים. בספירת בני ישראל בפרשת פינחס נאמר "פקדיהם" או "לפקדיהם" אצל כל שבט ושבט, חוץ משמעון. בארתי ב"חיבה יתירה" שחיילי כל שבט שרתו תחת פיקודם של קצינים בני שבטם, וזהו "לפקדיהם". ברם, הפיקוד העצמי של שבט שמעון בוטל עקב הזעזוע שעבר על ישראל כאשר זנו העם אל בנות מואב בשטים. בראש הזונים עמד זמרי בן סלוא נשיא בית אב לשמעוני, וכתוצאה מכך הושהתה הנהגת השבט וחייליו הושמו תחת פיקודם של קצינים משבטים אחרים, עד לשיקומו של השבט. לכן נעדר לשון "פקדיהם" אצל שמעון בפרשת פינחס - ואילו במנין הראשון, בפרשת במדבר, הוא כן מופיע - אף שכרגיל אין התורה נכנסת לפרטים.
4
ה׳ומכאן לפרשת וזאת הברכה. "ויהי בישרון מלך בהתאסף ראשי עם", שהם ראשי ונשיאי השבטים. ברם, ראשי ונשיאי שבט שמעון לא היו שם, כי באותה שעה לא היו כאלה, וזהו "יחד שבטי ישראל" ולא "יחדו". והיעדר הנהגה לשבט נחשב כאילו השבט עצמו בטל. לכן לא ברך משה את שמעון, כי לא היה באותה שעה את מי לברך.
5
ו׳למדנו מזה מה שגם הנסיון וההיסטוריה מורים: בהיעדר הנהגה נחשב צבור שלם כאילו אינו, וגם אינו מתברך. יהי רצון שהרך הנולד יגדל בדור שיש לו מנהיגים, ויזכה להיות בעצמו בין מנהיגיו. בימיו ובימינו תיוושע יהודה וישראל ישכון לבטח ובא לציון גואל.
6