שו"ת בני בנים, חלק רביעי כ״גResponsa Benei Banim, Volume IV 23
א׳ביטול עבירה חמורה קודם עבירה קלה
1
ב׳ב"ה, כ"ב מנ"א תשס"ג
2
ג׳למחבר אחד
3
ד׳לפני זמן שמעתי שהשיג עלי בדברים בוטים, וחיפשתי את ספרו חלק ב' ולא מצאתי. כעת נשלח לי תצלום סימן קל"ט בענין מה שכתבתי בשו"ת בני בנים חלק א' סימן ל"ז (5-6) אף כי לא בעיקר הדברים. במושב מליצים אינני יושב, וכבודו האריך בלשונו השנון כאילו המליצה היא תחליף לראיה. ואשיבו בקצרה.
4
ה׳כבודו כתב מי פתי ולא יבין וכו' וכן מי חסר לב להוציא מתקנות חכמי פאדובה וכו' וכאלה לשונות עד לעייפה. ותורף דבריו הוא שאין ראיה ממה שתקנו מהר"י מינץ וחכמי פאדובה שהבאתי לשון התקנה בבני בנים שם, וז"ל גזרנו שלא ירקדו עם הנשים הנשואות וכו' מלבד בימי הפורים, אמנם עם הפנויות יוכלו לרקוד וכו' עכ"ל, ופירש כבודו שלא היו מניחים לרקוד שום ריקוד עם נשים אלא מפני שלא היה בכוחם לבטל את הריקודים לגמרי לכן בחרו הרע במיעוטו, וציין למסכת סוטה דף מ"ח עמוד א' לבטולי האי מקמי האי.
5
ו׳ולא דק כי פרש"י שם שאם אין שומעין לנו לבטל את שניהם נקדים לבטל את זה שהוא כאש בנעורת עכ"ל פי' לבטל את האיסור החמור ולשתוק מן האיסור הקל אבל לא כתב להתיר את האיסור הקל*(הג"ה) עיין בבני בנים שם שחילקתי לדעת מהר"י מינץ בין עבירה קלה וחמורה שהיו כבר נכשלים בשתיהן שבזה סבר להתיר להמשיך בקלה, לבין לחדש עבירה חדשה אף כי היא קלה.. שוב ראיתי כן בשו"ת אגרות משה חלק אורח חיים חלק ד' סימן ל"ה לענין ריקודים גופא, וז"ל ומה דאיתא בסוטה דף מ"ח לבטולי הא מקמי הא הוא בלא מעשה המראה להתיר איסור אלא לעסוק לבטל את זה ולמנוע מלעסוק בבטול הקל קצת כשא"א לבטל שניהם, אבל להתיר ממש אסור עכ"ל ועיי"ש בחלק א' סימן מ"ד וי"ל.
6
ז׳וכן כתב בחלק יורה דעה חלק א' סימן נ"ג, שהביא דברי רש"י בסוטה שם וסיים שעל הב"ד*(הג"ה) אבל שלא בבית דין אלא לייעץ כן ליחידים בצנעה הם מעשים בכל יום, ועיין באבן העזר ריש סימן כ"ג בבית שמואל שיש לאדם להוצז"ל כדי שלא לבוא על אשתו נדה והוא מספר חסידים סימן ת"ק ועיי"ש בסימן קע"ו במקור חסד. ובמסכת מועד קטן דף י"ז עמוד א' רבי אילעאי אומר אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים ויתעטף שחורים ויעשה מה שלבו חפץ ואל יחלל שם שמים בפרהסיא עכ"ל ונחלקו הראשונים האם בדווקא אמר לעבור על האיסור או לאו דווקא [ראה לעיל סימן כ']. לראות לתקן האיסורים שיכולין אף שישתקו מאיסורים האחרים שאין יכולין לתקן עכ"ל והיינו דוקא שישתקו מן האיסור ולא ימחו בו אבל לא שיתירוהו. ועל כן לא היה לחכמי פאדובה לנסח תקנתם שאסור לרקוד עם הנשואות זולת בימי הפורים ושעם הפנויות יוכלו לרקוד שמשמע שבתנאים אלה הוי היתר גמור וזה אינו והוי תקלה לרבים ולכן הארכתי לבאר דעתם, וכבודו לא ירד לעומק הדברים.
7
ח׳ועוד נתן עלי בקולו על מה שהבאתי ממסכת עבודה זרה דף י"ח עמוד א' במעשה של בתו של רבי חנינא בן תרדיון שהיתה מהלכת בפני כל גדולי רומי ודקדקה בפסיעותיה, והבאתי מהגהות ריעב"ץ שהיה שם גירוי יצר הרע במתכוון וכבודו השיג שבריעב"ץ אין את המלה במתכוון. וזו מילתא זוטרתא באמת כי מהו עונש גירוי יצר הרע אם לא התכוונה כלל לגרות ועיי"ש בהמשך דברי הריעב"ץ, ומה שהביא פרוש אחר מספר בן יהוידע אינו לפי הריעב"ץ. וזולת שני דברים אלה לא התייחס כבודו לדברי כלל ודחה אותם בהינף יד והבל פה, לכן אברכהו שיקבל האמת ממי שאמרה.
8
ט׳יהודה הרצל הנקין
9