שו"ת בני בנים, חלק רביעי ג׳Responsa Benei Banim, Volume IV 3
א׳קריאת אשה בתורה בדיעבד
1
ב׳ב"ה, מוש"ק פר' שמיני תשס"ד
2
ג׳ללמדן אחד
3
ד׳קבלתי מכתבו. לדעתי אין לכתוב באופן חפוז, ואפילו אחרי הכתיבה ראוי לחכות יום או יומיים לפני המשלוח כדי להוציא מתחת ידו דבר מתוקן. וכמה וכמה פעמים כתבתי חידוש או סברה ונפסל בלינה, עד בקר וירם תולעים ויבאש אף על פי שבשעת כתיבתו דימיתי שעולה על שלחן מלכים.
4
ה׳בגוף דבריך, מה שכתבת שאשה אינה מוציאה את האיש בקריאת התורה אפילו בדיעבד ואם עלתה כאילו לא עלתה וציינת לסמ"ג עשה י"ט, אין זה מפורש שם ומן הברייתא נשמע להפך. וז"ל מסכת מגילה דף כ"ג עמוד א', תנו רבנן הכל עולין למנין שבעה ואפילו קטן ואפילו אשה (נ"א אפילו אשה ואפילו קטן) אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בתורה מפני כבוד צבור עכ"ל. הרמב"ם בהלכות קריאת התורה פרק י"ב הלכה י"ז העתיק את הסיפא שאשה לא תקרא בצבור לפי גרסתו אבל השמיט את הרישא שהכל עולים למנין ז', והטעם נראה פשוט דמאי דהוה הוה. ואולם הרי"ף והרא"ש ושבלי הלקט פרק ל"ח וספר המנהיג וארחות חיים בהלכות קריאת התורה ורבנו ירוחם בנתיב ב' הלכה ב' ועוד ראשונים העתיקו את הברייתא בשלמותה וכן היא בטור ושלחן ערוך אורח חיים סימן רפ"ב. וניחא לדעת האומרים שצבור יכול למחול על כבודו ולהעלות נשים שעל כן שנו הכל עולים וכו' אבל לדעת הב"ח דלא מהניא מחילה מאי איכא למימר ועיין בשו"ת בני בנים חלק ב' סימן י"א.
5
ו׳אלא להכי שנו הכל עולין וכו' בלשון הווה כי אשה העולה לתורה אע"פ שאסור לה משום כבוד הצבור מכל מקום בדיעבד עלתה למנין הקרואים ואין צורך לקרוא אחר ולחזור על קריאתה, ועיין בבני בנים חלק א' סימן ד' בדברי החסדי דוד בתוספתא מגילה פרק ג' הלכה ה' אימתי נחשב בדיעבד. ובוודאי כן הוא לדעת מהר"ם ב"ב והמרדכי בגיטין רמז ת"ד ורבנו ירוחם והובאו בבית יוסף שם שבעיר שכולה כהנים הכהנים קוראים ראשון ושני והשאר תקראנה נשים משום שאי אפשר באופן אחר עיי"ש והיינו שעת הדחק, ושעת הדחק כבדיעבד דמי ונמצא שבדיעבד אשה עולה למנין ז' אפילו אחרי הגזרה.
6
ז׳וכן מבואר בפרוש רבנו אברהם מן ההר למסכת מגילה דף י"ט עמוד ב', וז"ל ודאי לכתחילה לא תוציא אחרים כדאמרינן במי שמתו תבוא מאירה לאדם שאשתו ובניו מברכין לו, ואמרינן בפרק עומד ויושב הכל עולין למנין שבעה אפילו אשה או קטן אבל אמרו חכמים אשה לא תקרא בצבור מפני כבוד הצבור עכ"ל הרי שהשווה קריאת המגילה לקריאת התורה, ובמגילה רק לכתחילה לא תוציא גברים וכנגדה בקריאת התורה נשים עולות למנין שבעה בדיעבד. וכן משמע בסמ"ג בהלכות מגילה, וז"ל אע"פ דנשים חייבות במקרא מגילה אינן מוציאות את הזכרים וכו' דשאני מקרא מגילה שהיא כמו קריאת התורה לכן אינה מוציאה את האיש עכ"ל, הרי שדימה בין שתי הקריאות. ומה שכתב שנשים חייבות במקרא מגילה היינו בשווה לחיוב הגברים, ולאפוקי מדעת בה"ג שנשים חייבות רק במשמע.
7
ח׳והנה בבני בנים חלק ב' סימן י' הראיתי לע"ד שלדעת רבנו אברהם מן ההר במגילה שם והריטב"א בדף ד' עמוד א' כבוד צבור לענין קריאת נשים פי' שלא ייראה כאילו אין די גברים היודעים לקרוא בתורה ולהכי הביאו אשה, וכן כתב בפתח הדביר. ולפי זה צריך טעם למה הפליגו למנוע נשים מלהוציא גברים לכתחילה אפילו בקריאת המגילה, ובקריאת המגילה עצמה אין גנאי כ"כ אם גברים לא למדו לקרוא אותה כיון שהקריאה היא ארוכה ונקראת רק פעם בשנה וכרגיל על ידי קורא אחד. ועוד קשה דהוי כגזרה לגזרה, כי תחילה אסרו קריאת נשים בתורה משום כבוד הצבור ושוב אסרו לנשים להוציא גברים במגילה שמא תקראנה בתורה, ומאי כולי האי.
8
ט׳ולכן נראה לפרש באופן אחר קצת שכבוד צבור לענין קריאת נשים אינו רק כדי שלא ייראה כאילו אין שם גברים היודעים לקרוא, אלא כדי שהגברים לא יסמכו מראש על קריאת הנשים ויתעצלו מללמוד לקרוא ולנגן בטעמים בעצמם, וזה שייך בין בקריאת התורה בין בקריאת המגילה וכולה גזרה אחת ולא גזרה לגזרה. ודומה לזה כתב ראבי"ה בסימן תקנ"ד שהאיסור לקרוא בחומשים בצבור מפני כבוד הצבור היינו שמא יתרשלו ולא יתאמצו לכתוב או לקנות ספר תורה ובבני בנים חלק ב' סימן י"א בארתי דעתו עיי"ש. אמנם הערתי שם בסימן י' ובחלק א' סימן ד' בעקבות דברי הגמו"ז זצלה"ה שהיום שרק הבעל־קורא קורא בתורה ואילו העולים לתורה מברכים אבל אינם קוראים אם כן בטל ענין כבוד הצבור, ועיין בשו"ת הב"ח סימן קנ"ה שחילק בדומה לזה לגבי קטן. וכתבתי כמה פעמים שלדעתי עיקר איסור עליות נשים היום אינו משום כבוד צבור אלא משום שהן פתח למתבוללים.
9
י׳ועוד כתבת שכדי למנוע כניסת אשה לבית הכנסת לקרוא שם אין צורך בכבוד הצבור כי הרי בכל התפילות הקפידו על הפרדה וכו' עכ"ל. תמוה לי מהיכן פשוט לך דבר זה, הלא אשה נכנסת לעזרה לצורך ולקרוא בתורה הוי לצורך ועיין בבני בנים בחלק א' שם, ואם מחשש פריצות הלא בספר המאורות במסכת ברכות דף מ"ה עמוד א' ורבנו מנוח בהלכות ברכות פרק ה' הלכה ז' כתבו שאשה לא תקרא בתורה משום כבוד הצבור אבל פריצותא ליכא עכ"ל. עוד לפי דבריך יוצא שכבוד צבור ואיסור עליות נשים אינם אלא בבית הכנסת ולא בקריאת התורה בבית פרטי, ואמנם זוהי דעת ספר הבתים שערי קריאת התורה שער שני אות ו' בשם יש מן הגדולים אבל היא דעה יחידאה וכתבתי מזה בכמה מקומות שציינתי ובחלק ב' סימן ז'.
10
י״איהודה הרצל הנקין
11