שו"ת מהר"ם פדוואה א׳Responsa Maharam of Padua 1
א׳
1
ב׳אהובי מחותני האלוף ה"ה כמהר"ר יוסף ק"פ י"ץ מכתב מכ"ת הגיעני והנה ל"ד אשתי ולפי אומד דעתה גדולה היא ויהי מה הנה הדבר לפניך לגמור אותה כי שארי הלז כמהרר"י י"ץ נעשה שליח להולכה והגט בידו כתקונו ועדיך יביא ראיותיו אבי הבתולה היותה קטנה ואז יקבל הוא הגט ואם היא גדולה תקבלו היא עצמה והרכבתי השליח אתרי רכשי שנעשה שליח בין לתת אותה ביד האב בין בידה ממש כדי שיהא הדבר נכון ומזומן ומעלתו יגמור הדבר כפי חכמתך ותלמודך בידך ואם היה הדבר בא לפני הייתי מסדר לתת הגט ליד הבתולה אף כי קטנה היא אך שיהיה אביה במעמד ויאמר לה קבלי גיטך כמו בקידושין שעשה מהרר"א בעל תרומת הדשן מעשה כזה עם בתו. הלא ההלכה ברורה שהלכה כת"ק בפרק התקבל שהיא ואביה מקבלין גיטה ר"ל היא או אביה וה"ה בקטנה כי אף רש"י חזר בו כגלוי לפניך ואף כי הרא"ש כתב כיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ראוי להחמיר הלא הטור מביא לשון אביו ומתוכו נראה שיספיק אם יאמר לה האב לקבל ותקבל היא בעצמה וז"ל בסימן קמ"א וכתב הרא"ש ז"ל וכיון דאיכא פלוגתא דרבוותא ראוי לנו להחמיר שלא תקבלנו אלא על ידי אביה עכ"ל. ותוספ' לשון זה שלא תקבלנו אלא ע"י אביה אינו בספר הרא"ש עצמה ופשיטות הלשון מובן שהיא תקבלנו ע"י אביה שיאמר לה לקבל. ויהיה לפחות במעמד דאם ר"ל שהאב יקבל לא היה לו לומר אלא ע"י אביה רק היה לו לומר אלא אביה או לא תתגרש אלא ע"י אביה דאם אביה קבל הגט אין אנחנו צריכים לקבלתה מאז וק"ל. וא"ת מה לי להכניס ראשי בסלע המחלוקת ובספק זה ולסמוך על ראיה ומה יחסר לנו בקבלת האב אם קטנה היא או נערה הלא לבי מהסס פן אולי היה ראוי לשנות בלשון הגט ולדבר לנוכח האב ולא לנוכח הארוס' כמו בקידושין שאומר בתך מקודשת לי אמת הוא שלא מלאני לבי להחליט ככה מאחר שלא נשמע שום פוסק ולא ראיתי שום מסדר שירד לחילוק זה אם כן נראה שלא לשנות מ"מ הספק' גדולה היא עלי והייתי בוחר לעשות כנ"ל מאחר שהדין ברור שאף רש"י חזר בו ואתה אנוש כערכי ומעלתך כטוב בעיניך עשה וה' יהיה בעזרך לעשות אליבא דהלכתא כחוקיך שוב מצאתי בכתבי מהר"א סימן מ"ו שכותב אותו לנוכח האשה כשאר גיטין. ושלום מני מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן:
2
