שו"ת מהר"ם פדוואה י״טResponsa Maharam of Padua 19
א׳שאלה ראובן היה לו פלגש ואחר כך השיאה לאיש אחר וגרשה בעלה אם יכול ראובן להחזירה לפלגשו כדי לקיים פריה ורביה כי שהה עם אשתו י' שנים ולא ילדה והבן הראשון שילדה לו פלגשו טרם שהשיאה מת ואין לו עוד זרע והוא רוצה עתה להחזיק פלגשו בטהרה שתטבול כמנהג הכשרות וברצון אשתו ע"כ:
1
ב׳תשובה הלא לדעתי ברור הוא שאין כאן בית מיחוש לדמות נדון זה למחזיר גרושתו דדוקא היכא דאיכא קדושין או קול של קדושין מראשון יש לחוש לזה כדאיתא בסוף גטין מגרש ראשון ונשא שני אבל לא יגרש שני ונשא ראשון דיאמרו מחזי' גרושתו מן האירוסין כו' הואיל ויש קול מקדושי ראשון אבל בנדון זה דליכא קלא דקידושין לא דאלו היה קול של קדושין או חשש קידושין האיך נשא' לאיש בלא גט ובודאי משום שהיתה פלגשו בראשונה אין שייך לאוסרה עליו דהא אפילו אם היתה מקודשת לראשון וגרש' וזנתה אחר כך עם אחר אינה נאסרת מחמת זנות זה על בעל' הראשון דהוויי' ואישו' כתיב בפרשה כדאיתא בפרק קמא דיבמות וכן פסק הרי"ף הוא הדין להיפוך אם לראשון לא היה בה כי אם זנות ולא הווייה ואישות שאז נישואי השני אינם אוסרים עליו אחר גירושין דהוויי' ואישות כתיב היינו שהראשון גרשה בגט שהיתה אשתו מקודם וקל וחומר הוא דהא תנן ביבמות נושאין על האנוסה ועל המפות' האונס והמפת' על הנשוא' חייב כו' אם כן אנו רואין דבעריות יותר מלתא היא אם מעשה הראשון הוא דרך נשואין והשני דרך זנות מן ההפך אם הראשון הוא דרך זנות והשני דרך נשואין ובנדון זה אנו מתירין אפילו אם הראשון דרך קידושין כל שכן להפך ועוד הלא בקטנה שמאנ' ואחר כך נתקדשה לאחר וגרשה מותרת לראשון כדתנן ביבמות בפרק בית שמאי ומסתמא מיירי אפילו אם בא עליה בראשונה בקטנותה קודם שמאנ' ואז לפחות חשיב בעילתו כמו בעילת זנות של גדול' ואפילו הכי אינה נאסרת עליו כאשר תנשא לאחר וגרשה רק כאשר תצא מן הראשון בגט באחרונה כדתנן שם או היכא דלא מאנה והגדיל' ואחר כך נתקדשה לאחר כאשר פסק הרי"ף בפרק בית שמאי ואף על גב דלא בעל כשהגדילה וכן כתב הרמב"ם בפרק י"ח דגירושין משום שצריכה גט מראשון מדברי סופרים כדאיתא שם ודמי לההוא דסוף גטין היכא דיש קול קידושין מראשון אבל על מעשה בעילת זנות אינה נאסרת עליו כאשר תנשא לאחר ותתגרש רק על מעשה קידושין וגירושין ורחוק לבדות מלבנו איזו תקנה או גזירה שלא מצינו בתלמוד. אכן אשר שאלת להתירה לו להיות פלגשו כבראשונה משום פריה ורביה הלא יותר נ"ל להתירה לו דרך קדושין ולא לחוש לתקנת ר"ג שלא לישא שתי נשים דהא רשב"א שהוא רבי שמעון בן אברהם בתשובותיו סימן ר"פ אמר שלדעתו לא תקן ר"ג במקום מצוה כזה ששהה עם אשתו עשר שנים ולא ילדה וכן כתב הר"מ במרדכי בפרק המדיר בעוברת על דת לגרשה בעל כרחה דבהאי גוונא לא תקן ר"ג לבטלו מן המצוה אם כן יותר נכון הוא שיקחנה בכתובה וקידושין כמנהג הכשרים מאשר תהיה לו לפלגש ויאכל בשר תמותה שחוטה ואל יאכל בשר תמותה נבלות וירא' זרע ויאריך ימי' כה אמר הטרוד מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילבוגן
2
ג׳במותב תלתא בי דינא בחדא הוינא אנחנו החתומים למטה ואתא לקדמנא כמ"ר אברהם הלוי הנקרא אברלן לווריא' והעיד לפנינו איך שמע מן גויה אחת שמה מדלינה שהיא היתה רגילה אתו בביתו ובדברה. עמו מעסקים אחרים אמרה לפי תומה אליו ושאלה אותו אנה הוא איש אחד שהוא רופא מקורפו כי שמעתי מגוי אחד אשר דרשתי אותו על חתני שעבר בים והוא בתוך דבריו הגיד לי איך מצא בחוף הים במקום סמוך לאמריא' שני אנשים מתים אשר השליך אותם הים ליבשה ואחד מהם היה יהודי שהוא חתנו של הרופא הנ"ל או קרובו והיהודי ההוא היה עסקיו בקורפו לעשות קלצוני ולמוכרם והיה לו סימן בעין והוא הגוי הנ"ל אמר איך קבר אותו במקום ההוא בכי יש להיהודי ההוא אשה פה וניזיי' וכי הוא הכיר האיש ההוא כל הדברים הנ"ל הסיח' הגוי' לפי תומה ומאז שם הדבר על לבו ודרש ברחוב היהודי' פה לדעת מי הוא וחשבו הגר לחקור רבי עזרא ובני ביתו לאשר נודע שחיים חתן אחותו נטבע בים בתוך ימים מועטים על פי השמועה ובהשתלדות ובאמצעות גויה זו הלכו הוא ומהר"ר אהרן י"ץ ומשה פרדילייא י"ץ למצא הגוי המגיד הנ"ל ולשמוע מפיו אשר יגיד והסכימו יחד איך ידרשו אותו כדי שלא ירגיש ויחשב הגדתו כעדו' לפי תומו ודרשו אותו בזה הלשון ק"י קא"ש באשד"ה נ"א שד"א דק"י מורט"ה אדיט ה' קוויש"ט דונ"ה ק"י קו"ש א"י אז השיב הגוי ואמר הגוי' הזאת דרשה אותי על חתנה ואני בתוך דברי הגדתי לה אשר מצאתי שני אנשים מתים בחוף הים שהים השליך אותם ליבשה ואחד מהם הוא יהודי והכרתי אותו כי מאהבי היה. ועשה לי שירות פעמים הרבה ומאהבה קברתיו וכמר אברהם הנ"ל אמר שדרש אותו מה היה שמו ואם היה לו איזה סימן אז השיב שהיה שמו קיי"ם והיה לו סימן של עדשה בעין והיה לו אשה בעיר הזאת וכי היה במעמד שנכנס בספינה בקורפו זה כמו חמשה או ששה חדשים וגם שאל אותו שכמ' זמן אחר שנפרד' הספינה ההיא מצא שני האנשים הנ"ל והשיב שהיה לדעתו ארבעה או חמשה ימים אחר כך וכי שמע שהספינה ההיא נשברה ולא נמלט ממנה אדם וכי הוא היה בספינה אחרת וגם הספינה ההיא אשר היה בה היא נשברה אך נמלט ובא ליבשה ואז מצא אלו וכי היה עדיין פרישקו ומשער שהיו על איזה דף על הים ומתו מחמת הקור כי נתקשו מחמת הקור ולזה נשארו פרישק' ומה שהועד לפנינו עשרי' אייר ש"ג לפ"ק פה וניזיי' כתבנו וחתמנו מאיר בכמר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן דיין. מנחם בן מהר"ר יצחק הכהן ז"ל דיין. שמואל בכמר אברהם הכהן דיין:
3
ד׳במותב תלתא בי דינא כחדא הוינא אנחנו חתומי מטה ואתא לקדמנא כמר משה בר שמחה והעיד לפנינו איך חתן של מרת שרה בת רבי שמריה ז"ל שהיא אחות כמר עזרא בר שמריה ז"ל הרופא מקרפא היה נקרא שמו חיים בר' משה אטון גם העיד לפנינו חתום מטה איך היה לו סימן באחת מעיניו כמו עדשה וגם העיד בפנינו ח"מ איך לא היה פה וניזייא שום רופאי יהודי מקורפא רק כמר עזרא הרופא הנ"ל ואיך רבי חיים הנ"ל חתן שלו מרת שרה הנ"ל היה דירתו בקורפ' וכן בא לפנינו ח"מ כמ"ר שלמה ב"ר מנחם אלחדב והעיד לפנינו איך חתן של מרת שרה בת רבי שמריה ז"ל הנ"ל אחות רבי עזרא הרופא הנ"ל היה שמו רבי חיים בר' משה אטון ז"ל וגם העיד בפנינו ח"מ איך היה לו סימן באחד מעיניו כמו עדשה וגם העיד לפנינו איך רבי חיים הנ"ל היה דירתו בקורפא שהיא אחות כמ"ר עזרא ומה שהועד לפנינו כ"ז אייר ש"ג לפ"ק פה וניזייא הבירה כתבנו וחתמנו מנחם בן מהר"ר יצחק הכהן ז"ל דיין. אהרן יוסף בר' קלונימוס בשאן ז"ל דיין. איש נוויירה יוסף בר' יחזקאל ש"ץ דיין:
4
ה׳הנה אחר קבלת העדות הנזכר מעבר לדף על אודות האשה העגונ' שהיתה אשת כמר חיים ז"ל אשר עליו הועד כנ"ל עייננו בדיני אני וחבירי האלופים החתומים למטה ונשארנו בהסכמה וגמרנו דאתתא שריא למינסבא לדברי הכל כי אף לדברי רבינו שמחה ורבינו נתן הזכרים בספר אור זרוע האומרים דאין גוי מסיח לפי תומו נאמן אלא בשאומר נהרג או מת משום דלא צריך טביעת עין אבל מצאתי פלוני הרוג עם סימנים דאיכא למיחש דלמא אחר הוא וצריך טביעת עין לא סמכינן עליה הלא בספר תרומת הדשן בסימן רל"ט מפורש דר"ל סימנים שאינם מובהקים ורוצה לומר דעל ידי אותם סימנים הכירו בטביעת עין כו' ואף כי אחר כך באותה תשובה רצה ליישב אפילו אי מיירי בסימנים מובהקים מ"מ נראה כי תירוץ ראשון שהעמיד דברי רבינו שמחה ורבי נתן בסימנים שאינם מובהקים תפס עיקר שהרי קאמר על זה וז"ל והכי משמע הלשון דר"ל טביעת עין עם הסימנים אם כן בנדון דידן דהגיד סימן מובהק שבעינו של כמר חיים ז"ל הנ"ל יש לסמוך על זה ולהתיר אשתו להנשא וכן התיר הגאון מהרי"מ סג"ל שהיה נקרא מהר"ר יעקב מולן בתשובה אחת אשה אחת היתה נקראת וריידא אשת רבי מאיר הנטבע בגירלישה' וכתב בזה הלשון ממש וז"ל אע"ג דלר' שמחה ורבי נתן לא סמכינן אטביעת עינא דגוי מסיח לפי תומו ומוכח באור זרוע אפילו ראהו ביבשה מ"מ בעזרת דרבי יחיאל ורבי יצחק כהן אמר הגוי סימן מובהק שנתקלקלו ציפורני אצבעותיו וכן הוי מקולקלי' בחייו כמו שהעיד רבי יעקב ובנו כו' אף אנחנו צעירי הצאן בעקבות' של הרועים ראשונים הנ"ל נלך להתיר אשה זו ובכן נאמר בטח שמותרת היא להנשא מאחר שהגיד סימן מובהק שהיה בעינו של כמר חיים ז"ל וסימן כזה אינו עשוי להשתנות אחר המיתה לא במים ולא ביבשה וגם אמר הגוי וקברתיו והנרא' לנו כתבנו היום יום ג' מ"ב לספירה ש"ג לפ"ק פה וניזייא נאם מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגין. ונאם זער שם מנחם בן מהר"ר יצחק הכהן ז"ל. ונאם אהרן ברבי שמואל ז"ל נורלינגון:
5