שו"ת מהר"ם פדוואה מ״בResponsa Maharam of Padua 42
א׳איך גובין הוצאה של בניין ב"ה.
אהובי הגאון במהר"ר יוחנן י"ץ שלום שמירלן מוביל כתבך יצא מאתי בהסח הדעת פתאום ולזה לא הביא ליד מעלת' מענה ממני כי הייתי טרוד אז בעסקי. והנה ע"ד בניין ב"ה הלא כלל גדול כתב מהר"ם שכל היכא שלא נוכל לתלות בנפשות אז פורעים וגובים לפי ממון ופסק על שכירות החזן בימים הנוראים שמחשבין לפי ממון ונתן טעם לדב' שתלוי בממו' כי מחמת עשרם לא יוכלו לצאת מבתיהם לעיר אחרת ולהניח בתיהן ריקן עיין פ"ק דב"ב ובמרדכי קצר מבוא' יותר שקאי על שכירות החזן אם כן משמע ששכירות חזני' של כל השנה כמו שלנו דלא נוכל לומר טעם זה אין מחשבין לפי ממון לבד וככה הוא מנהגינו בכל הקהילות שגובין החצי לפי ממון והחצי לפי נפשו' מעתה במה נחלק בין בניין הכנס' לשכירות החזן אך נ"ל לחפש בזכו' העניים ולומר כי בניין אינו דומה לשכירות חזן או שכירות בית לכנסת כי השכירות פורעים מידי שנה בשנה והעני בזמן שנמצא בעיר פורע עמהם כי נהנה כמו עשיר להיות יוצא בתפלה וחייב כמו עשיר ואינו תלוי בממון אבל הבניין הוא על זמן מרובה על העתיד והעני יכול לעזוב דיר' עיר זו בנקל וללכ' לעיר. אחרת שלא יצטרך לבניין אבל העשיר ממונו ועסקיו מעכבין אותו כנ"ל ועוד יש לזכות לעניים כי יספיק להם אהל עראי וצריפא דאורבנא להיות מקום תפלה אך העשירים יפארו בית אלקינו בממונם משום כבד את ה' מהונך לכן לא נראה לי לגבות ב"ה כזה לפי נפשות ושלום מני אהובך מאיר בכמ"ר יצחק קצנאילנבוגן. גם אינו רחוק בעיני הראייה של מעלתך מן הטור בסימן קס"ג שכתב סתם משמע דקאי על כל מה שהזכיר אף על בניין ב"ה אע"פ שבתלמוד אינו נזכר:
אהובי הגאון במהר"ר יוחנן י"ץ שלום שמירלן מוביל כתבך יצא מאתי בהסח הדעת פתאום ולזה לא הביא ליד מעלת' מענה ממני כי הייתי טרוד אז בעסקי. והנה ע"ד בניין ב"ה הלא כלל גדול כתב מהר"ם שכל היכא שלא נוכל לתלות בנפשות אז פורעים וגובים לפי ממון ופסק על שכירות החזן בימים הנוראים שמחשבין לפי ממון ונתן טעם לדב' שתלוי בממו' כי מחמת עשרם לא יוכלו לצאת מבתיהם לעיר אחרת ולהניח בתיהן ריקן עיין פ"ק דב"ב ובמרדכי קצר מבוא' יותר שקאי על שכירות החזן אם כן משמע ששכירות חזני' של כל השנה כמו שלנו דלא נוכל לומר טעם זה אין מחשבין לפי ממון לבד וככה הוא מנהגינו בכל הקהילות שגובין החצי לפי ממון והחצי לפי נפשו' מעתה במה נחלק בין בניין הכנס' לשכירות החזן אך נ"ל לחפש בזכו' העניים ולומר כי בניין אינו דומה לשכירות חזן או שכירות בית לכנסת כי השכירות פורעים מידי שנה בשנה והעני בזמן שנמצא בעיר פורע עמהם כי נהנה כמו עשיר להיות יוצא בתפלה וחייב כמו עשיר ואינו תלוי בממון אבל הבניין הוא על זמן מרובה על העתיד והעני יכול לעזוב דיר' עיר זו בנקל וללכ' לעיר. אחרת שלא יצטרך לבניין אבל העשיר ממונו ועסקיו מעכבין אותו כנ"ל ועוד יש לזכות לעניים כי יספיק להם אהל עראי וצריפא דאורבנא להיות מקום תפלה אך העשירים יפארו בית אלקינו בממונם משום כבד את ה' מהונך לכן לא נראה לי לגבות ב"ה כזה לפי נפשות ושלום מני אהובך מאיר בכמ"ר יצחק קצנאילנבוגן. גם אינו רחוק בעיני הראייה של מעלתך מן הטור בסימן קס"ג שכתב סתם משמע דקאי על כל מה שהזכיר אף על בניין ב"ה אע"פ שבתלמוד אינו נזכר:
1
