שו"ת מהר"ם פדוואה ה׳Responsa Maharam of Padua 5
א׳שאלה גט מומר נכתב וניתן באייזנשט"ט ולשם יש נהר קטן חוץ לעיבורה של עיר שבני העיר משתמשים בו לקצת צרכיהם ולשם רחוק מן העיר יש קוראין את הנהר לוב"א ויש קוראין אותו אייזפא"ך. ובגט הזה נכתב אחד מן השמות והקדמונים נמנעו מליתן גט באייזנשט"ט משום סכסוכים אלו כי נסתפקו אם לכתוב הנהרות הללו כלל לאשר חוץ לעיר הם ואין משתמשין בהם לכל דבר או לכתוב כולם או אחד אך הגט הזה נכתב וניתן שם להיותו מומר ולא היו יכולים לדחות השעה להוליכו למקום אחר פן יתחרט ותתעגן אשתו וקשה להשיג גט אחר ממנו:
1
ב׳תשובה בחדושי מרדכי שהם הגהה לרוב שאינם בספר המרדכי שלנו מביא תשובת רשב"א שהוא רבי שמשון בר אברהם וז"ל עיר שהנהר חוץ לעיבורה של עיר קרוב לתחום שבת האיך כותבין בגט אם העיר מסתפק' מן הנהר לכל תשמישיה לטחון למשרה לכביסה כותבין בו ואם לא יכתבו דיתבא על נהר פלוני אין לחוש אפילו יש בה נהר דהא חשיב בכך שינה שם עירו ואף על גב דאמרי' בשוירי מתא דעל רכיש נהרא פרק האשה שלום בההוא גיטא דאשתכח בנהרדא וכתב ביה בצד קלוניא אנא דוד בר נהילאי והיו בהן נהרות ואינם מזכירין מיהו עיר שהנהר שלה חוץ לעיבור' של עיר קרוב לתחום שבת וכתב שם הנה' בגט לא חשיב משנ' שם עירו ושם עירה כו' ומביא ראיותיו עד לסוף התשובה כתב ומתוך הסברא אין נחשב שינוי וגם כי אמרת שריחי' שעל הנהר נקראים על שם העיר ולכאורה נראה לכתוב דיתבא בצד נהר פלוני כמו בצד קלוני' מתא ושלום שמשון ב"ר אברהם עד כאן. והנה בראשונה צריך ליישב לשון הרשב"א ואח"כ נבאר נדון דידן בראשונה כתב אם העיר מסתפקת כו' כותבין משמע שלכתחלה כותבין ואח"כ כתב מיהו עיר שהנהר שלה חוץ של עיבור' של עיר וקרוב לתחום שבת וכתב שם הנהר בגט לא חשיב משנה שם עירו כו' נראה דאין כותבין לכתחלה רק שאינו שינוי אם נכתב ונראה ליישב דבריו שראש דבריו אינם סובבין על השאלה שהיא על הנהר שחוץ לעיבור' רק רוצה לבאר בתחילה שעיקר כתיבת נהרות אף אם הן בתוך עיבור' של עיר דוקא אם משתמשין בו לכל תשמישיה כותבין לכתחלה ואפילו הכי אם לא כתבו הנהר כלל אין לחוש כי הוא סובר כר"י שפוסק ששינוי אינו פוסל בדבר שאינו צריך לכתוב ונהרות אין אנו צריכין לכתוב רק נהגו כך לסימנא בעלמא ושוב אומר הרב על זה אף ע"ג דאשכחנא שכתבו הנהר בפרק כל הגט בשוירי מתא דיתבא על רכיש נהר' הלא גם ההפך מצינו בפרק האשה שלום שלא כתבו הנהרות בגטין דאשתכח בנהרד' עד כאן באר עיקר דין נהרות. ואחר כך התחיל להשיב על השאלה ואמר מיהו עיר שהנהר שלה חוץ לעיבור' כו' לא חשוב משנה שם עירו כו' משמע אבל לכתחלה אין כותבין וכן משמע מדברי מהר"ר ישראל בכתביו בסימן קמ"ב שעיקר דברי הרשב"א הם שאינו חשיב שינוי אבל לכתחלה אין לכתוב ומעתה נבא לנדון שאילתינו ונאמר שלפי דברי רשב"א לא היה לכתו' שום שם נהר מאלו השני שמות של נהר שחוץ לעיבור' ובפרט מאחר שאין מסתפקין ממנו לכל תשמישי' כאשר באר גם כן מהר"ר ישראל בכתביו הנ"ל דלרשב"א צריך כל תשמישיה היכא דהו' חוץ לעיבורה אמנם לפי הנרא' לי ליישב לשון התשובה של רשב"א כדלעיל נראה שאפילו תוך עיבור' של עיר צריך כל תשמישיה אך בדיעבד לא נקרא משנ' אכן הג"ה של מרדכי מצאתי וז"ל מצאתי כשאין נהר בעיר ויש נהר בתוך התחום שמוליכין לשם סוסים לשתו' או כובסין בגדים צריך לכתוב בגט עכ"ל אם כן לפי הג"ה זו ראוי לכתו' לכתחלה אפילו אם אין מסתפקין בו לכל תשמישיה דהא אומר סוסים לשתות או כובסין וק"ל. עוד יש בחדושי מרדכי הנ"ל תשובה וז"ל השיב רבי אביגדוד כהן צדק להר' חזקיה ב"ר יעקב על הגט שנכתב בהל"א ושם יש נהר שיש לו שני שמות כו' עד איזה מהן שיכתוב לבד בלא חבירו עמו כשר כיון שמכירין שם את שניהם כו' עד אבל שם נהר לא אשכחן בגט שהצריכו חכמי התלמוד לכותבו אפילו לכתחלה הילכך אפילו שינה שם הנהר כשר כ"ש כאן שאין שינוי שהרי מכירין את שתיהן עכ"ל. ומתשובה זו למדנו שני דברים לענין שאילתינו האחד שאין לחוש לאשר כתבו השם האחד של הנהר לבד לוב"א או אייזפ"ך הדבר השני שאף אם היה שינוי אולי מכח שאולי השם השני שלא נכתב הוא עיקר מ"מ אינו פוסל כמו שפוסק ג"כ הרשב"א הנ"ל וכמו שכתב ר"י בשינוי מקום לידה ואף כי כתב מהרר"י בכתביו בסי' קצ"ו דאין פשוט להכשיר מטעם זה הואיל וראבי"ה חולק הלא גם הוא מודה בדיעבד כמו שסיים בתשוב' ההיא ומחשב שם גט מומר דיעבד אפילו קודם שנשאת הואיל ויש טורח להשיג אחר הנראה לע"ד כתבתי מב"י ז"ל קצנאילנבוגן:
2
