שו"ת מהר"ם פדוואה ד׳Responsa Maharam of Padua 4
א׳באודת גט שליח שבהרשא' נזכר איך עידי הגט הם ראובן ושמעון ובגט עצמו נכתב לוי ויהודה
אהובי הגאון ר"מ כמהר"ר בענדיט י"ץ שלו'. העתק הנעש' בבלוניא קבלתי ולא אשכחנו ואכתוב לגיסי הדבר על זכרונותיו ימחול לי מעל' בהיותי אתך דברתי עם מעל' מעסק הגט של שליח אשר נעשה באוטרנ"ט שההרשאה והגט אינה שוים והיה לבי אז עם מעל' להכשירו שינתן הגט לכתחלה. ועתה נתחרטתי בו כי נבוך אני בו מאוד באשר אז מתרי טעמים היה בלבי להכשירו חדא מאחר שכל סדר ההרשאות הם למותר. אמרתי אף כי נחשב ההרשא' כמאן דליתא נאמן השליח בדיבורו כבי תרי ואין לומר שגרע בנדון דידן מאחר שהרשא' סותרת דבריו זה אינו שאינו סותרת דבריו אף אם נאמר שכל דברי ההרשא' אמתיים ונעשו שליח על גט אחר נאמר שנעשו גם שליח על גט זה שהביא באשר בנדון זה אין בית מיחוש כלל באשר הזמן והשמות שוים בגט ובהרשא' א"כ ודאי שנעשו שליח לגרש אשה זו כי לא הוחזקו שני יוסף בן שמעון רק כי יש לחוש שהגט שנעשו עליו שליח כפי הרשא' נאבד אח"כ בו ביום או נתקלקל וסדרו אחר בעדים אחרים אותו שהביא בידו ולא נכתב עליו הרשא' אם כן נאמר אף כי כולם לא הרגישו בטעות ההרשא' מאחר שאמר השליח על הגט שהביא בידו שבפניו נכתב ונחתם ונעש' עליו שליח נאמן. וההרשאה אינה סותרת דבריו אמנם מאז באתי עת' לעיין בדרוש מצאתי שכתב הטור בשם הר"ף בסימן קמ"א וז"ל מה שכתב בתיקון שטרות שטר הרשא' בשילוח גט ממקום למקום נראה שאין צריך אלא לפי שכתוב בה שנתן הבעל לשליח רשות לעשות כמה שלוחים ואפילו לא יחלה ולא יאנס ע"כ והיינו כרב אלפס והרא"ש דבהולך סתם לא יוכל לעשות שליח אחר בלי חולי ואונס ודלא כר"ת ונזכרין גם שם באותו סימן א"כ בנדון דידן שעשה השליח הראשון שליח שני צריך הרשא' וראיה שנתן לו כח זה ואין בידו הרשא' אם נאמר שדברי הרשא' אמתית וזה הגט גט אחר הוא טעם אחר אשר עלה על רוחי להתיר בעבורו הוא דבפרק יש נוחלין אמר רב דימי הלכתא אין חוששין לבית דין טועין ומסיק שם בי דינא בתר בי דינא לא דייקי בי דינא בתר עדים דייקי ואין לומר שדוקא להבא אין חוששין שמא יטעו ב"ד בדבר בענין שמעתתא ההיא דהרמב"ם כתב האי לישנא ממש שאין בודקין אחר ב"ד אבל בודקין אחר עדים נראה שהוציא דבריו משמעתא זו הנ"ל ודבריו שם פרק ו' דעדות על מה שעשו ב"ד כבר בקיום שטרות ועי"ש ובעבור זה אמרתי בנדון שב"ד סדרו מנוי השליח השני נאמר שלא טעו בדבר ולא סמכו על הרשא' זו רק ידעו אמתית הדבר שנעשו שליח על גט זה כראוי היה לראשון כח ואין בודקין אחריהם אכן עתה שנשלח אלי הקונטריס עיינתי בשאלה וראיתי שב"ד סמכו על הרשא' זו אשר בה ההשתנות וכתבו שנתן השליח הראשון לשני ההרשא' הזאת והזכירו העדים וקיימו' אותה אם כן בודאי סמכו עליהם ולא הרגישו ההשתנות אשר בתוכ' וזר הוא בעיני לומר שידעו שהעדים של הגט נזכרו בטעות בהרשא' וידעו אמתית הדבר מאחר שהיה גם כן באותו עיר ממש שנעש' השליח הראשון דאם כן היה להם להודיע הדבר בכתב שכתבו מנוי שליח השני וקיום ההרשא' הראשונה אלא בלי ספק לא הרגישו מעתה חששא זו במקומ' עומדת שמא כל דברי ההרשא' אמתיים ונתקלקל הגט או נאבד ונכתב אחר בו ביום בעדים אחרים והוא זה שהביא השליח ולא נעש' עליו הרשא' אחרת ואף אם הסופר היה במעמד במנוי השליח השני אין נראה כלל לסמוך על הסופר בכן נבוך אני ולא ידעתי מה אדון באלה וחלילה לי לסתור דברי מעלתו אך לא אטפל בו ומעל' יעשה כחפצך אם לעמוד על דבריך אם לשוב אם להוסיף אם לגרוע ושלום מני אהובך מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן:
אהובי הגאון ר"מ כמהר"ר בענדיט י"ץ שלו'. העתק הנעש' בבלוניא קבלתי ולא אשכחנו ואכתוב לגיסי הדבר על זכרונותיו ימחול לי מעל' בהיותי אתך דברתי עם מעל' מעסק הגט של שליח אשר נעשה באוטרנ"ט שההרשאה והגט אינה שוים והיה לבי אז עם מעל' להכשירו שינתן הגט לכתחלה. ועתה נתחרטתי בו כי נבוך אני בו מאוד באשר אז מתרי טעמים היה בלבי להכשירו חדא מאחר שכל סדר ההרשאות הם למותר. אמרתי אף כי נחשב ההרשא' כמאן דליתא נאמן השליח בדיבורו כבי תרי ואין לומר שגרע בנדון דידן מאחר שהרשא' סותרת דבריו זה אינו שאינו סותרת דבריו אף אם נאמר שכל דברי ההרשא' אמתיים ונעשו שליח על גט אחר נאמר שנעשו גם שליח על גט זה שהביא באשר בנדון זה אין בית מיחוש כלל באשר הזמן והשמות שוים בגט ובהרשא' א"כ ודאי שנעשו שליח לגרש אשה זו כי לא הוחזקו שני יוסף בן שמעון רק כי יש לחוש שהגט שנעשו עליו שליח כפי הרשא' נאבד אח"כ בו ביום או נתקלקל וסדרו אחר בעדים אחרים אותו שהביא בידו ולא נכתב עליו הרשא' אם כן נאמר אף כי כולם לא הרגישו בטעות ההרשא' מאחר שאמר השליח על הגט שהביא בידו שבפניו נכתב ונחתם ונעש' עליו שליח נאמן. וההרשאה אינה סותרת דבריו אמנם מאז באתי עת' לעיין בדרוש מצאתי שכתב הטור בשם הר"ף בסימן קמ"א וז"ל מה שכתב בתיקון שטרות שטר הרשא' בשילוח גט ממקום למקום נראה שאין צריך אלא לפי שכתוב בה שנתן הבעל לשליח רשות לעשות כמה שלוחים ואפילו לא יחלה ולא יאנס ע"כ והיינו כרב אלפס והרא"ש דבהולך סתם לא יוכל לעשות שליח אחר בלי חולי ואונס ודלא כר"ת ונזכרין גם שם באותו סימן א"כ בנדון דידן שעשה השליח הראשון שליח שני צריך הרשא' וראיה שנתן לו כח זה ואין בידו הרשא' אם נאמר שדברי הרשא' אמתית וזה הגט גט אחר הוא טעם אחר אשר עלה על רוחי להתיר בעבורו הוא דבפרק יש נוחלין אמר רב דימי הלכתא אין חוששין לבית דין טועין ומסיק שם בי דינא בתר בי דינא לא דייקי בי דינא בתר עדים דייקי ואין לומר שדוקא להבא אין חוששין שמא יטעו ב"ד בדבר בענין שמעתתא ההיא דהרמב"ם כתב האי לישנא ממש שאין בודקין אחר ב"ד אבל בודקין אחר עדים נראה שהוציא דבריו משמעתא זו הנ"ל ודבריו שם פרק ו' דעדות על מה שעשו ב"ד כבר בקיום שטרות ועי"ש ובעבור זה אמרתי בנדון שב"ד סדרו מנוי השליח השני נאמר שלא טעו בדבר ולא סמכו על הרשא' זו רק ידעו אמתית הדבר שנעשו שליח על גט זה כראוי היה לראשון כח ואין בודקין אחריהם אכן עתה שנשלח אלי הקונטריס עיינתי בשאלה וראיתי שב"ד סמכו על הרשא' זו אשר בה ההשתנות וכתבו שנתן השליח הראשון לשני ההרשא' הזאת והזכירו העדים וקיימו' אותה אם כן בודאי סמכו עליהם ולא הרגישו ההשתנות אשר בתוכ' וזר הוא בעיני לומר שידעו שהעדים של הגט נזכרו בטעות בהרשא' וידעו אמתית הדבר מאחר שהיה גם כן באותו עיר ממש שנעש' השליח הראשון דאם כן היה להם להודיע הדבר בכתב שכתבו מנוי שליח השני וקיום ההרשא' הראשונה אלא בלי ספק לא הרגישו מעתה חששא זו במקומ' עומדת שמא כל דברי ההרשא' אמתיים ונתקלקל הגט או נאבד ונכתב אחר בו ביום בעדים אחרים והוא זה שהביא השליח ולא נעש' עליו הרשא' אחרת ואף אם הסופר היה במעמד במנוי השליח השני אין נראה כלל לסמוך על הסופר בכן נבוך אני ולא ידעתי מה אדון באלה וחלילה לי לסתור דברי מעלתו אך לא אטפל בו ומעל' יעשה כחפצך אם לעמוד על דבריך אם לשוב אם להוסיף אם לגרוע ושלום מני אהובך מאיר בכמ"ר יצחק ז"ל קצנאילנבוגן:
1
