שו"ת מהר"ם פדוואה פ״בResponsa Maharam of Padua 82
א׳אהובי האלוף הר"ר משולם קושי שלום. דרשת ושאלת היטב על הריב אשר ביניכם אם מותר לעשות מן הפרוכת כסוי לכורסייא וצללת במים אדירים ועלה מתוך דבריך מאחר דארון הקודש חמי' קדושתו מכורסיין כדאיתא בהדיא פרק בני העי' האי תיבותא דאירפט כו' א"כ ירידה היא לעשות מפרוכת הארון כיסוי לכורסיין ולא אשית דעתי לדעתך כלל כי אף על פי שכורסיין לא ישוה לארון בערך קדושתו מה בכך הלא הכסוי של הכורסיין חמיר הוא מן הכורסיין עצמו והכורסיין נקרא תשמיש לכסוי ואין הכסוי תשמיש לו וכן הוא שם ברש"י בהדיא ואפילו לפי מאי דס"ד של רבא בתחלה שכורסיין היה תשמיש דתשמיש ולא היה בו קדושה כלל מכל מקום הכסוי היה עליו שם תשמיש קדושה שמניחים ס"ת עליו דוק ותמצא כן בדברי בהדיא ברש"י. והנה פקח עיניך וראה מאי דס"ד של רבא בתחלה שפריסא היה תשמיש דתשמיש והיינו פרוכת ולבסוף חזר בו באמרו וז"ל כיון דחזינא דעייפא ליה ומנחי ס"ת עלוי' אמינ' קדושת' היא נמצא שדבר זה שלפעמים לפרקים ולעתים רחוקים מנחי ס"ת עלוי' הוא גורם אליו להיות נקרא תשמיש קדושה ולולי זה לא היה בו קדושה כלל והיא היא קדושתו של כסוי כורס' שנקרא תשמיש קדושה בעבור שמניחין עליו הס"ת ויותר בתמידות והיא מיוחדת לאלה עלייה היא לעשות מפרוכת כסוי לכורס'. והאלקי' לדעתי יש להסתפק אם יהא מותר לעשות מן הכסוי של כורסיי' פרוכת אם ירידה היא אם לאו כי תצטרך לומר כך בהכרח שהיה כן דעתו של רבא בתחלה שחשב שפריסא וכורסה הוי תשמיש דתשמיש ואין בהן קדושה כלל והכסוי היה תשמיש קדושה כנ"ל אף בראשית מחשבתו ובעבור זה היה נקרא כורסה תשמיש דתשמיש היינו תשמיש דמפה שעליו והמפה היינו הכסוי תשמיש לס"ת נמצא שלפי דעתו זה היה אסור לעשות מן כסוי הכורסה פרוכת שהכסוי היה תשמיש והפרוכת תשמיש דתשמיש ונוכל לומר מעתה אף כי חזר בו רבא וקרא אף לפרוכת תשמיש בעבור שעושים בו תשמישו של הכסוי מכורסיי' להניח ס"ת עליו מ"מ מעיקר הדין לא חזר להשוותו לכסוי הכורסיין שהוא מיוחד לתשמיש זה וק"ל וק"ו בדורות הללו שאין בינינו מנהג זה כלל להניח ס"ת על הפרוכת אפילו לפעמים ועתים רחוקים לא ימצא דבר זה בינינו א"כ אין על הפרוכת שם קדושה כלל רק תשמיש דתשמיש הו' ומה שעושים ממנו כסוי לכורסיי' עלייה היא לו ומעלין בקדשים והנה אומר לך כלל אחד והוא טעם ברור לדעתי המפה שמשימין על הכורסיין לכסותו אינו בעבור כבוד הכורסיי' רק לבשתו כי יהיה גנאי לס"ת להניח' ערומה על הבימה בכן משימין מפה תחתיה לכסות הבימה נמצא המפה תשמיש לס"ת והפרוכת הוא ההפך כי מכסין בו הארון בעבור כבוד וקדוש' הארון הקודש ובעבור זה היה נקרא תשמיש דתשמיש אם לא שלפעמים עייפים ליה ומנחי ס"ת עלויה וכאשר תשים דבר זה לפניך יעלה לך כל הסוגיא דגמרא כהוגן ואם תדקדק בריש בני העיר במרדכי תמצא שכסוי זה של הכורסיי' נקרא מטפחת וא"כ הוא חמיר מן התיבה דתנן מכרו מטפחת לא יקחו תיבה וכל שכן שהוא יותר קדוש מן הפרוכת של התיבה דהיינו הארון הקודש אם אין עושי' בו כמו שעשו בזמן התלמוד בחזרתו של רבא דעייפא ומנחי כו' אמנם אם עושים בו דבר זה יראה שהם שוים כי תשמיש אחד להם וכן יראה מלשון הרמב"ם שהבאת וז"ל פרוכת שעל הארון שמניחין בו הספרים כמטפחת הספרים ע"כ והיינו מימרא דרבא בחזרתו דעייפא ומנחי כו' והוא תשמישו של מטפחת זו ומלשון רמב"ם זה יראה לי להוציא ולפשוט שמותר לעשות מן הכסוי של כורסיי' פרוכת דמשמע ששוים הם אכן להפך אינו צריך תלמוד כי פשוט הוא כנ"ל. ובאלה אחתום דברי שאם נוהגים בפרוכת מנהג זה לפעמים להניח עליו ס"ת אז הכסוי של האלמימרא והמפות שגוללין בהם הס"ת שוים אליו ואם אולי בדו' הזה אין נוהגין בפרוכת לעשות בו דבר זה אז אינו דומה למטפחות אלו היינו שגוללין בם או שמניחים הס"ת עליהם כי אלו תשמישי קדושה והפרוכת אז תשמיש דתשמיש כנ"ל. ושלום מני אהובך מאיר בכמר יצחק ז"ל:
1
