שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט ק״סResponsa Maharashdam, Choshen Mishpat 160
א׳ראובן ושמעון נשתתפו בקניית שמן ואח"כ חלקו השותפות והלך כל א' למקומו ואחר ימים חדש או עשור אמר ש' לראובן לאבי תפשו והעלילו ע"ע קניית השמן שקנינו בשותפות והוצרך להוציא הוצאות ורוצה אני שתפרע חלקך שהנזק בא מצד השמן שקנינו בשותפות ור' אומר אחר שחלקנו השותפות וכל אחד ממנו עומד באחריות חלקו גם זה מזלך גרם לך ולא עוד אלא שלא אירע הדבר לך אלא לאביך ואין לי עסק בזה כלל הדין עם מי:
1
ב׳תשובה הרא"ש כתב בתשובותיו והביאו בנו הריב"ה ז"ל בח"מ סי' צ"ג גם בסי' קע"ו וז"ל ראובן וש' היו שותפים מתעסקים ביחד והלך ש' ונשאר ר' מתעסק וקנה בגדים מגוי ומכרן ללוי ולוי הקונה ממנו יצא לגוי במעות ועשה ראובן עוד שטר לגוי על עצמו שאם לא יפרע לו לוי לזמן שקבע לו שיפרע לו אח"כ חלקו השותפים ובקש ראובן משמעון שיעשה לו שטר על עצמו ג"כ כו' יראה אחר שר' הוצרך לעשות שטר עליו בעסק השותפות ובתועלת השותפות ואלו היה ש' שמה היה צריך גם הוא כו' עד יראה ששמעון חייב לעשות שטר כו' שאם יברר לו עליו ר' שלא פרע לוי כו' עד ובשאר הדברים בכל מה שיברר ראובן בעדים שיפרע חלקו ש' ע"כ ") עוד אירע בעוד שהיו שותפים שנשא ונתן ראובן עם גוים והטען בחשבון ונתן המעות לשותפין וירא שיזכור בטעות' ובקש שיעשה לו ש' שטר עליו גם בזה שאם יצטרך שיפר' לו חלקו עוד תובעו כשהיו שותפין היו לו משכונות מאחרים ומכרם וירא שיבא לו הפסד מזה שיעש' לו שטר כו' עד יראה שאינו חייב לעשות לו שטר בדברי' הללו כו' יע"ש מ"מ היה נראה קצת מכח התשוב' הראשונה שראובן חייב לפרוע חלקו ממה שהוצרך להוציא כדרך שמחייב שם הרא"ש ז"ל שלא די שחייב לעשות שטר על החוב בעצמו אלא גם על כל הוצאה שיברר שיוצא כו' ומ"מ נראה בנ"ד שאינו חייב ר' לפרוע כלל ומשום הכי כתבתי כאן אלו הג' חלוקות כדי שיר' המעיין שדיני ממונו' תלוים בחוט השערה שהרי יש לראות מאי שנא החלק הא' מב' חלוקות האחרות שבראשון חייב הרא"ש לעשות לו שטר אפי' על הקרן שהכניס בשותפות אלא שנראה דבשלמא בחלק שנשאר מתעסק בשותפות ועשה מה שעשה לתועלת שניהם שעדין קשורים יחד השותפות ואלו היה שם שמעון היה מתחייב ש' לגוי משו"ה חייב הרא"ש שיעשה שטר ש' לראובן אבל בשאר החלוקות שלא נתחייב ר' לשום אדם בשטר למה יתחייב ש' בשטר אלא בשיארע הדבר אפרע מה שיחייב הדין ואיני רוצה שיצא עלי קול שטר גם אני אומר דיש לחלק בנ"ד ולומר דלא מבעיא השתא שלא היה אותו שהוציא ההוצאה ש' השותף דפשיט' שאין ר' חייב לפרוע כי מה שאנו מחייבין בנ"ד דהרא"ש היינו דבר שמן הדין אינו של השותפין והנה ר' נתן לש' כי חשב שיהיה שלהם אח"כ נמצא למפרע שאינו כן נמצא שהחלק שהגיע לשמעון טעות היה ומתנה בטעות אינו כלום גם הבגדים שמכר ר' שהוא הועיל לש' כמו שקבל ש' תועלת ממה שעשה ר' צריך שלא יגיע נזק וכל זה לע"ד היה בשעה שבאו לחלוק אבל בנ"ד ששניהם קנו וחלקו ונפרדו זה קצת ימים כשם שהחלק שהגיע לשמעון מן השמן עומד לאחריות שמעון אם ישרף או יאבד כך מה שיעלילו על כל אחד מהם הוא לאחריותו וא"כ לא מבעיא אם לא יברר ש' בעדי' ברורים ממנו כך וכך דאז פשיטא ופשיטא שראובן אין חייב כלום אלא אפי' יברר שמעון בעדים ברורים שנטלו ממנו כך וכך בשביל השמן שקנו אין לראובן לשלם כלום שיאמר מזלך גרם שמשעה שחלקנו אין לי עליך כלום ולא לך עלי כי כל א' מחל לחבירו כל אחריות והפסד שיגיע לו וכ"ש השתא שלא אירע הדבר לשמעון אלא לאביו דהוי גזל גמור מה שנטלו ממנו כי מה לו ולהם וגדולה מזו מצאתי בתשובה למורי הרב כמהר"ר לוי בן חביב וז"ל בענין הדין השני לא עיינתי בו לרצוני לקיים כל דברי בראיות ולכן לא אאריך זולתי אזכור הנראה כפי שרשי הדין כדרך כולל אותם שברחו והטמינו עצמם נר' לע"ד דפשוט דאין חייבים כלל אע"פ שנכשלו בתחלה בלקיחת הגניבה כו' עד אפילו הם לבדם הנכשלים ובסבתם בא העבד עם כל זה הם פטורים כיון שמה שלוקח העבד מכל אותם שהם נקיים הוא גזל ואינו דין ע"כ הא קמן שאפי' שהנזק ודאי לא בא אלא בשביל שמעון והוא עם כל זה זיגוד מינגד ואין לו על שמעון כלום כ"ש בנ"ד הנראה לע"ד כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
2