שו"ת מהרשד"ם, חושן משפט של״טResponsa Maharashdam, Choshen Mishpat 339
א׳ראובן היה ש"מ וצוה מחמת מיתה וז"ל פרימיר' מינטי מאנדו קומו דיש' פור אפטרופוסים די מיש איג'וש אה ה"ר יעקב ן' עטר וה"ר יוסף ששון ורבי יוסף לינדו מו ראדוריס די שאלוניקי ג' ונטה מינטי קון דונא קלארה מי מוג"יר אי מאנדו קי שיינדו קי דיגה מי מוג"יר קיירה אישטאר קון מיש פיגוש אילייא שיאה פטרונא אי שינייו רה שוברי טודו כו' אחר כך בהמשך צואתו צוה וכתב וז"ל אי סי דקלארא קי שיינדו קי דיגה דונא קלארה מימוגיר אפירמחרי לה שבועה קי די שו פורפיאה וילונטד טומו די נו סי קאזאר פור טייפו דייז אנייוש מאנדו קי איליה שיאה אפוטרופוסא אי מאנדי מי פזיינד' קון טאל קי נו פאגה נינגונה קוזה שין אורדין חי קונסיגו די דיגוס אפטרופוסיס אי איליא פואידה דאר קיטאנסה אה קואל קייר דבדור מיאו ענסי הי דאר קומו די אויר קון קונדוסיון קי קומו פאשארי איל אניו שי ואייה אה שאלוניקי ועתה שאלה האשה דונא קלארה הנז' אם היא יכולה למנו' אפטרופות אחר במקומה לשישתתן עם שאר האפטרופוסים בשאלינקי לשאת ולתת בנכסים יען כי היא אשה חולנית והילדים רכים והיא ובניה יושבי' בצל קורת אביה ואמה המשרתי' לה בתחלאי' וזנין ומפרנסין ומשגיחין על הילדים כראוי וכהוגן ואם תלך לעיר שאלוניקי אין דורש לה ואין משגיח על ילדיה ועליה בתחלואיה על כן יבא נא דבר אדוננו אם יכולה היא להעמיד במקומ' אפטרו' מתושבי סאליניקי יע"א ומה' יהיה משכור' אדוננו שלמה:
1
ב׳תשובה
2
ג׳גם כי בעיני הדבר ברור כשמש שלא תהיה האש' אפטרופוסית אם לא תרצ' לקיים לבא לסאלוניקי אחר עבור השנ' כמה שגלה דעתו הנפטר וגם כי בעיני הדבר פשוט מעצמו מ"מ ראיתי ליתן טעם לדברי והוא כי דין פשוט הוא דאין ב"ד ממנין אפטרופא לאשה וכתב ר"ש בר צמח ז"ל וכ"ש אשת המת:
3
ד׳וא"כ אעפ"י שהבעל יכול למנות אותה אפטרופא מכל מקום הדעת מחייב דדוקא כאשר יהיו דברים מבוררים שאין ספק בהם אבל כל שאירע בו משום ספק ראוי לומר שלא תהיה אפטרופ' ולהחזיק דעת חכמי' שאמרו שאין למנות אשה אפטרופא וגם כי כפי האמת אין צריך ראיה לזה מ"מ יש להביא ראיה ממ"ש פרק יש נוחלין שלח רבין משמיה דרבי אבהו הוו יודעין ששלח רבי אלעזר לגולה משום רבנו ש"מ שאמר כתבו ותנו מנה לפלו' כו' ופירש כתבו ותנו מנה לפלו' ומת הש"מ קודם שכתבו ונתנו לו השטר למקבל מתנה שוב אין כותבין ונותנין לו את המנה שמא לא גמר להקנות לו אלא בשטר ואין שט' לאחר מיתה ופירש רשב"ם דהוא הדין נמי אם אמר תנו וכתבו עד שיאמר בפירוש תנו אף כתבו שאז מייפה כח המקבל ע"כ. שמעינן מיהא דבדבר שיוצא מכלל סתמיות הדין ואין אנו עושין הענין אלא מכח דברי המצוה יש לנו לבטלם בכל האפשר אפי' שיהיה קצת רחוק מהסברה וכאלה רבות כ"ש וק"ו בנדון זה שהמשמעות הראשון והאחרון פי' הש"מ שלא היה ממנה אשתו אלא בשני תנאים ברמז לבד היה מספיק לע"ד וכאן אין הדבר אלא מבואר מאד מכמה טעמים א' דאמדי' דעתו של ש"מ שלא היה רוצה שיעמדו בעיר איסקופי' אשר היא בערך עיר שאלוניקי כא"י עם ח"ל ואולי יותר מכמה טעמים אי מטעם שעיר אישקופיא רובם גוים ושאלוניקי להפך גם תורה שיש הרבה בשאלוניקי גם בריאות יש ויש. ב' שהרי הניח ג' נכבדי ארץ אפטרופוסים ואינו עולה בדעת שילכו הם אצלה מה תאמר יתבטלו הם ותשאר היא הא ודאי אתמה יציבא בארעא כו' וכ"ת יהיו הם בשאלוניקי והאשה באשקופא א"כ מה תועיל אפטרופסו' שלה הרי דאין לה לעשות דבר בלי עצתם אם לא שיאמ' כי גם זה לאו דוקא ח"ו גם תנאי כפול פשיטא ופשיטא שאינו מן השם שהרי כתבו כמה מגדולי הפוסקים שלא אמרו תנאי כפול אלא בעדיות לא בממון כ"ש שיש כמה דברים שגלוי דעת מספיק ואינו צריך להאריך כו':
4
ה׳ועל מה שהיא אומרת אם יכולה למנות אפטרופוס אחר במקומה כו' גם ע"ז נר' לומר שאין לה כח שאם רבי לא שנאה רבי חייא מנין לו אם מפסדת כח האפטרופוסים מן הטעם שכתבתי איך יכולה למנות במקומה אם לא שאני אומר שאחר שהוא דבר ידוע שכל ב"ד וב"ד אביה' של יתומים ויש להם לראות כל מה שהוא תועלת והנאה ליתומים וכן יעשו וכמו שידוע שאפי' שאבי היתומים מנה אפטרופוס פ' בפירוש ואח"כ ראו ב"ד טעם מספיק שלא יהיה הוא אפטרופ' חייבין לסלקו ולעמיד אחר במקומו וכמ"ש הרמב"ם פ"י מה' נחלות ח"ל והוא הדין לאפטרופוס שמינהו אבי יתומים כו' עד ב"ד חייבים לסלק אותו כו' וכן הביאו הטור ח"מ משמו סי' ר"ץ יע"ש וזה דבר ברור אין צורך לאורך על כן אני אומר שיש לה כח לעשות זה בעצת ב"ד שאם יראה להם שהאפטרו' שהיא מנחת במקומה הוא הנאה ותועלת ליתומים תעשה וכתב הרש"בא ז"ל בתשובה שאין האם וקרוביה ולא קרובים מצד האב יכולים לעכב ביד ב"ד מלמנות אפטרופום הנר' להם ע"כ א"כ אם נראה להם שזה האפטרופוס יש בו הנאה ותועלת ליתומים יהיה ואנו מקיימים בזה שאין אנו ממנין אשה אפטרופא ואנו מפייסין דעתה ואמדינן בזה דעת אבי היתומים שנראה שלא רצה בפי' שיהיו הג' הנזכרים אפטרופוסים לבד ולכן טוב וישר בעיני שאם ירא' לב"ד שהוא תועל' והנאה ליתומים בזה שכן יעשה אמת שצרי' שהאפטרופוסים שצוה הנפטר לא יקפידו על זה דאם יקפידו ולא ירצו לקבל שותף אחר עמהם אין להחליף טוב ברע כי הדבר ברור ומפורסים שעליהם אין להוסיף וצדק הנפטר בצואתו אחר שזכה שהם רצו להטיל משא זו עליהם הנלע"ד:
5