שו"ת מהרשד"ם, אבן העזר פ״הResponsa Maharashdam, Even HaEzer 85
א׳שאלה בא תוגר אחד רכוב על סוס נחפז ללכת ומסיח לפי תומו אמר בפני אנשים יהודים שבעת וזמן הליכת יריד לאסונה בשנת השל"ז ליצירה בהיות הולך לדרכו מצא וראה בין ב' המקומות הנקראים ראליהובה וחולומונדה שלשה אנשים יודים הרוגים נופלים בשדה השנים מהם אמר שלא ידעם ולא הכירם יען היותם מוכים ומדוכאים והדוקים והאחד מהם הכירו כי לא היה שום מכה בגופו כי אם מכה אחת בחזה ושראה אותו פעמים בארץ שאלוניקי ופעמי' בסידרו קאפסי ונתן סימנים שהיה בחור ובעל קומה וזקנו אדומה רזויבש לבוש בזיבון של קוטני נאראנג"י וקאפה סחורה ומצנפת על ראשו מאלאגה ושהאיש הנהרג ההוא קרו' ממושלי ג'יליבי הנקרא משה טרוגאש מתושבי סידרוקאפסי ועל זה נכתב ונחתם מעשה ב"ד וז"ל במותב תלתא כחדא הוינא אנחנא בי דינא דחתימין לתתא אתא קדמנא הגבי' ונעלה ה"ר משה טרוגש יצ"ו ואמר רבותי הריני מעיד בפניכם כמעיד בפני ב"ד חשוב שבירושלים איך לא נפטר לי שום קרוב בזמן יריד לאסונה משנת השל"ז אלא גיסי ה"ר יוסף טובי שיצא מסידרוקאפסי בזמן הנז' ללכת ליריד לאסונה שהיה לבוש קאפה ושאיו של שחור ובוריקו נאראנג'י אבל קרוב אחר שעמד פה סידרוקאפסי לא נפטר באותו זמן אלא ה"ר יוסף הנז' שהיו לו הסי' הנז' זה העיד בפנינו ב"ד החתומים למטה ה"ר משה טורגאש הנז' היה זה פה סדרוקאפסי היום יום ג' כ"ז לחשון השל"ט וקים מאיר ארואיטי דיין. יוסף בכ"ר שלמה עלי דיין. שלמה אלטון דיין. יורנו מורנו מה משפ' אלמנת ה"ר יוסף הכז' אם מותרת להנשא על פי עדות מל"ת הנז' ושכרו כפול מן השמים:
1
ב׳תשובה
2
ג׳נראה בעיני שאשת רבי יוסף טובי הנז' מותרת להתיבם או לחלוץ ולהנשא אחר חליצה לכל גבר די תיצבי ולהיות כי בעונות הרבה פעמים יקרו מקרים רעים כאלו וכתבתי כבר והארכתי בהם כאן לא אחוש להאריך כי אם לגלות דעתי בקצרה אחר שידענו הלכ' רווח' בישר' דמשיאין אשה עפ"י עד א' ואפי' ע"פ עבד ע"פ שפח' או על פי גוי מל"ת ואפי' עד מפי עד אפי' שלא ידענו אם הראשון היה מל"ת אעפ"י שהריב"ש ז"ל מחמיר בזה מ"מ המנהג הפשוט להקל כדברי מהרר"י בעל ת"ה ז"ל וכדברי מהררי"ק ז"ל שמקילין וכ"ש בנ"ד שכבר מעידים שהתוגר דבר מעצמו מסיח לפי תומו ואעפ"י שלא הזכיר שם המת כבר כתב הרמב"ם ז"ל והביא לשונו בעל הטורים וז"ל כתב הרמב"ם ז"ל ישראל שאמר מת יהודי עמנו כו' עד שיעיד שהוא פ' ויכיר שמו ושם עירו אבל אמר שיצא מעמנו מעיר פ' ומת מחפשין באותה העיר אם לא יצא אלא הוא תנשא ע"כ למדנו מדבריו שאין התר האשה תלוי בהזכרת השם רק כל שנדע מתוך דבריו על מי מדב' משיאין את אשתו ובנ"ד כל אדם יודה שהדבר מובן ונודע בחפוש זה יותר מחפוש העיר הנז' אחר שבדקו וחקרו מה"ר משה טרוגאש אם מת לו קרוב אחר באותו זמן והעי' בתורת עדות כי בזמן הנז' לא מת לו שום קרוב שעמ' בסידרוקאפסי כי אם גיסו זה רבי יוסף טובי והזכיר ג"כ סימני גופו ומלבושיו מכוונים לדברי העד התוגר המל"ת הא ודאי שעדות זה מספיק להתיר אתתא דא מעיגונא ואעפ"י שמן הדין הסימנים הנז' אינם מספיקים להתר עם כל זה בנ"ד שאין אנו צריכין להם מ"מ סיוע מיהא הוי להורות שנכרים דברי העד שהם אמת ומה שהיה מקום לפקפק קצת דנראה מדברי הרמב"ם ומדברי הרי"ף ז"ל שצריך הגוי המעיד לומר קברתיו וכאן בנ"ד לא אמר קברתיו מ"מ כבר נאמרו דברים הרבה כדי לישב דברי הרמב"ם שנראה מדבריו במקום אחר שאין צרי' להזכיר קבורה כי יש אומרים שמ"ש הרמב"ם שצריך להעיד על הקבורה היינו כשאינו מזכיר שם המת אבל כשמזכיר שם המת אינו צריך ובנ"ד אפשר לומ' שאפי' שלא הזכיר שם המת ממש אחר שאמר שהיה קרוב לה"ר משה טרוגאש הנ"ל כאלו הזכיר שמו:
3
ד׳עוד חלוק אחר אמרו שלא אמר הרמב"ם שצרי' להעיד על הקבורה אלא כשנמצא הגוי בשעת מיתה משום דאיכא למיחש דמעיד בדדמי ליה אבל כאשר אמר שמצא כו' כנ"ד אין צריך להעיד על הקבורה. עוד כתב הר"ן ז"ל בתשובה וז"ל אין ספק כל שהגוי מכירו אין צריך שיאמר אלא מת בלבד ע"כ ובנ"ד כבר אנו רואים שהיה מכיר אותו מסידרוקאפסי ומשאלוניקי ושהיה קרוב למשה טרוגאש מכל זה נראה בעיני שאשה זו מותרת לינשא בלי שום פקפוק הנראה לעניות דעתי כתבתי וחתמתי שמי הצעיר שמואל די מדינה:
4
ה׳הן החכם השלם אלוף התורה כמהר"ר נר"ו האריך בטוב טעם ודעת והדבר פשוט שאשה זאת מותרת להנשא ולאפושי גברי חתמתי שמי הצעיר מרדכי מטאלון:
5