שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה נ״חResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 58
א׳נפלה הבהמה ממקו' שיש מכרסה עד מקו' שנפלה שם י' טפחים או שטרפה לכותל או דרסה ברגליו או הכה באבן בכל גופה וכן עוף שנחבט על דבר קשה בכח אסורה אם לא שתשהה אותה מעת לעת ותבדוק כנגד כל החלל אם היא שלמה מכל י"ח טרפיות כשרה ואם לאו טרפה ואפי' נתרסק אבר שאם נטל כולו כשר כגון טחול וכליות טרפה והמוח והסימני' א"צ בדיקה עמד' בתוך מעת לעת ושחט' כשר' ע"י בדיק' הלכה כשר' בלא בדיק' פשטה ידה לעמוד אעפ"י שלא עמדה הוי כעמדה עקרה רגלה לילך הוי כהלכה מ"מ ראוי להחמיר עד שתעמוד ממש אי עד שתלך ממש ועוף שנחבט על דבר קש' אם שט מלא קומתו ממטה למעלה לעומת המים הרי היא כהלכה ומלמעלה ולמט' לא ואם היה שם קש שוה לעוף וקדם העוף לקש אז הוי כהלוך וכשהלכה אפילו שחטה ונמצא איזה שנוי באברים אינו חושש כל שאינו מוצא בה שום טרפות הפוסל ואם הפילוה בע"כ אפי' בפחות מי' יש לה דין נפולה ואם מדעת כאילים המנגחים או שוורים שמפילים לשוחט' אין חוששין להם ובלבד שלא יקשרו רגלי הבהמה קפצה מדעת אפי' ממקו' גבוה הרבה אין חוששין לפיכך אם הניחה למעלה ומצאה למטה כשרה גנבי' שגנבו בהמה והפילוה בין בהליכה בין בחזרה אין חוששין לה ואם כשהחזירוה לא היה מחמת תשוב' אלא מיראה חוששין לה. עובר אם ידוע שכלו לו חדשיו מותר לאכלו ביום שנולד ואפי' שנראה שאינו יכול לעמו' עוף שנדבקו כנפיו בדף שצדין אותו חוששין לו ואם לא נדבק אלא כנף א' אין חוששין כל היכא דאמרינן חוששין דינה כנפולה י"ח:
1