שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה נ״זResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 57
א׳דרוסה טרפה יש סברות וחלוקים ואכתוב מה שנר' לי במעשה הזאב יש לו דריסה אפילו בשור הגדול וכ"ש הארי וכל חיה טמאה גדולה מן הזאב דינה כזאב. חתול נמיה ושועל אין להם דריסה אלא בגדיים וטלאים ובעופות חולדה אין לה דריסה אלא בעופות. כלב אין לו דריסה כלל אלא דין קוץ יש לו שאם נכנס לחלל צריך בדיקה בבני מעים. הנץ יש לו דריסה בגדיי' וטלאים שאם נכנס לחלל חוששין שמא הטיל ארס לא בענין אחר ואין עוף אחר שיהיה לו דריסה אפי' בגדיי' וטלאים אלא הנץ הנקרא אישפארויר ויש לו דריסה ביונים וכיוצא בהם ובתרנגולים הקטנים והנץ היא הפלקין וכל שלמעלה ממנו יש לו דריסה בכל עוף אפי' בגס שבגסים ושאר עופות למטה מנץ יש להם דריסה בעופות שכמות' לא בגדולי' מהם וכל שלמטה מן הנץ אין לו דריסה כלל. וכל אלו שיש להם דריסה אין חלוק בין באין להציל הנדר' ממנו בין אין באין י"ח וחתולי' נהגו בזמן הזה שלא לחוש להם אם לא כשראינו רודף ומכה ואיסור הדריסה היא בד' תנאים סימנם י"צ ד"ם פירוש יד צפורן דעת מחיים יד לאפוקי שן ורגל דעת לאפוקי שאם נפל הדורס על הנדרס בכח שלא בכונה ונתחב הצפורן אין לזה דין דריסה מחיים לאפוקי שאפי' נעץ הדורס הצפורן בנדרס אם הרגו הדורס קודם שהוציא הצפורן אין כאן דריסה וכן נמי אם חתכו ידו קודם אין כאן אלא כקוץ בעלמא ראינו הצפורן תחובה ולא ידענו איך היה המעשה אסור מספ' וכן אלו הצדין בעופות אפילו הרגו הדורס קודם שסלק היד יש לחוש חוששין לספק דריסה נגון ארי שנכנס בין השוורים או זאב והוא שותק והם מקרקרין לא בענין אחר הרג א' מהם אין חוששין להם לשאר: הכה ולא הרג חוששין ספ' נכנס או לא או ספ' ארי או כלב או בקנה נגף או נסתפק לנו אי שתיק הוא והם מקרקרין או להפך וכן אם המקו' רחב שיכולין לברוח ובכל דבר שאפשר לתלות להקל והוא שיהי' דבר מצוי תולין להקל ארי שנכנס בין השוורי' ונמצא צפורן של ארי תלוש' ויושב' בגב א' מהן חוששין לכל השוורי' בכל ענין בהמ' או עוף שבא לפנינו מבעבע דם אם יש דבר מצוי תולין בו בין להקל בין להחמיר ואם יש לתלות להקל א"צ בדיקה אלא כנגד מקום הדם ואפילו שראינו שנקב הקנה כשרה כל שיש לתלות בדבר שאינו דורס ואם מצוי הדור' כ"כ כמו הבלתי דורס תלינן לחומרא. דרוס' ודאית י"א דאין לה תקנ' בבדיקה ולדעת הרא"ש יש לה בדיקה ובחשש דרוסה לכ"ע יש לה בדיקה לבד ובעל העיטור דסבר דלעול' אין תקנה אלא היכא דאמרו אין חוששין לה דלדעתו פירוש אין חוששין לומר ודאי נדרסה אלא בודקין אותה והבדיקה מכנגד המוח עד צומת הגידין ואם נמצא שהאדים הבשר נגד א' מן האברים שהבהמה נטרפת בהן אסור' וכן אם נתמסמס הבשר הוי כמו האדים סימנים קשים אצל דריסה ואם לא האדימו הם עצמם אין חוששין להם לדע' הרשב"א ז"ל אם בדק סמוך לדריסה אז אם לא האדי' הבשר מבחוץ כשרה ואם לא היה סמוך אז צריך בדיקה דשמא הארס נכנס בפנים והבריא מבחוץ י"א דבזמן הזה אין בקיאין לא בדרסה ולא בנפולה ושבורה בבדיקה שלהם ומי שאירע בו ספ' אם זכר הוא ישהנו י"ב חדש ובנקבה עד שתתעבר ותלד ובעוף תשהנה עד שלא תטיל בצים כ"א יום ואם יחזור אח"כ ותטיל כשרה וכ"ז בספ' אבל באות שאמרו חז"ל טרפה אין להם שום תקנה. גם אם היו רבים הספקות אסור להשהותן. ואסור למכור דרוסה או ספק דרוסה לגוי וכפי דעת הרומת הדשן ז"ל דרוסת שאר חיות בר מארי וזאב מותר למכור דהוי ס"ס וא"כ אפשר דכל ספק נדרס מותר ואם שחטה לפנינו נראה שהכל מותר. ספק דרוסה שנתערבה באחרות נראה יש צד להתיר א' א' משום שכל א' הוי ס"ס והטור כתב תקנה אפי' בודאי דרוס' שנתערבה באחרות דנכבשינהו דניידי וכל דפריש מרובא פריש לבד השתים האחרונות שהם אסורות:
1