שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה, הלכות שחיטה נ״וResponsa Maharashdam, Yoreh Deah, Laws of Slaughter 56
א׳ניטלו צומת הגידין או נפסקו אעפ"י שהעצם קיים טרפה יש מחלוקת במקומן וכ"ע שוים שהם בסוף העצם האמצעי בסוף הארכוב' סמוך לארכוב' למעלה מן הערקום הנז' אלא שי"א שהם מצד חוץ מקום שמכה זנב הבהמה וי"א לצד פנים לחלל הבהמה וצרי' לחוש לב' הפירו' מחלוקת שני לרש"י במש' אורכן למעלה לצד הקולית ד' אצבעו' בשור הגדול ולדעת הרמב"ן י"ו ורבים הסכימו לזה ובבהמה דקה נשאר לאומד הדעת כל שהם לבנים וקשים יש להם דין צומת הגידין משהתחילו להתרכך או שהם דקים וקטנים אין להם דין צומת הגידין ובמקום שאינם לבנים אלא שמזהירין קצת לרש"י הוי צומת הגידין ולהרי"ף והרא"ש לא. עוד מחלוקת ג' כי הגידין ג' א' עב וגדול וב' דקים ממנו והב' דבוקים בבשר ובעצם והגדול שוכב עליהם רש"י מחמיר ואוסר אפי' נפסק א' מן הג' ברובו ולהרא"ש אינם אסורה עד שיפסק הגדול כלו ורוב כל אחד מהקטנים או הקטנים כלם ורוב הגדול. סברא ב' דברוב כל א' מהג' טרפה ובעוף מקומן כמו בבהמה והם י"ו אם נפסק א' מהם לבד טרפה לכ"ע ואם נפסק רוב כל א' וא' אפי' מן הט"ו יש מתירין עד שיפסקו רוב כל א' מהי"ו או א' לגמרי ואם נשבר העצם במקום צומת הגידין בלא בדיקת אפילו שנקשר ונתרפא וכן החמיר הרא"ש ויש מתירים בע"ש וי"א שאם נשתנה מקום השבר אסורה ואם לאו מותר' נשבר העצם בפנים ולא יצא כלל יש מחמירים שא"ה צריך בדיקה צומת הגידין:
1