שו"ת מהרשד"ם, יורה דעה פ״טResponsa Maharashdam, Yoreh Deah 89
א׳קצת מיחידי ק"ק קאטלניש יע"א הסכימו שאם הח' כמהור"ר חיים עובדיא זצ"ל לא יתן להם כתב א' שהיו שואלים ממנו שלא יהיה להם לחכם ולא א' מבניו ושלא יאכל כלל משלהם ר"ל תנאי כדרך שנותנים למרביצי תורה ולא רצה החכם הנז' ליתן ונתקיימה ההסכמה בחומרה ויצאו מן הבית הכנסת ועמדו ימים אחר פטירתו ז"ל נדבה רוחם לחזור לב"הכ והיה להם חומרא ג"כ שלא לקבל לא' מבניו לחכם ונסתפק להם אם יהיו יכולים ליתן תמיד וצדקה לגבאי לפי שמשם פורעין תנאי החכם אם לאו מפני שראה שמקבלים אותו לחכם והם אינם יכולים. ואני התרתי ליתן על תנאי שיאמר לגבאי שאינו נותן מעותיו אלא לצדקה לא לפרוע לחכ' ועכשיו נראה בעיני שגם זה אינו צריך אלא אפי' יתנו סתם אין קפידא בדבר וראיה לדבר ממה דתנן בנדרים פ' ר"א ועוד אמר ר"מ פותחין לו כו' שהוא עני ואי אתה יכול לפרנסו אלו הייתי יודע שהוא כן לא הייתי נודר ובגמ' א"ל רב הונא בר רב קטינא לרבא נימא כל דמעני לאו עלי נפיל דמטי לי לפרנסו בהדי כ"ע מפרנסא ליה אמר ליה אני אומר כל הנופל אינו לידי גבאי תחלה ע"כ וז"ל הר"ן ז"ל בפי' דהאי מלתא ולימא ליה כו' היכי קתני דפותחין לו שמא יעני כו' עד לימא כל דמעני לאו עלי נפל שאיני מחוי' לפרנסו לבדי מאי דמטי לי לפרנסו בהדי כ"ע מפרנסי' ליה ורשאי הוא בכך אע"פ שאסר עליו נכסיו שהרי לא יתן בידו אלא ליד גבאי וכיון שאם רצה גבאי ליתן לאחר הרשות בידו שרי דה"ל כההיא דתנן נותן לאחר לשם מתנה והלה מותר ובנ"ד נמי הכי הוא ואפי' תימא דשאני הכא דמתחלה הכי הוו נתני ליה ומהני נדרו דאמדינן דעתייהו מכ"מ כיון שפי' פשיטא דמותר כיון שיכול הגבאי לתת לחכ' ממעות שאר הקהל ומאלו לעניים וכן משמע בהדיא מדברי הרא"ש שם בפי' דנדרים:
1