שו"ת רב פעלים, חלק א, יורה דעה מ״טResponsa Rav Pealim, Volume I, Yoreh Deah 49
א׳כתב מרן ז"ל בסי' שע"ד ס"ח, תינוק כל שלשים יום ויום שלשים בכלל אין מתאבלים עליו, אפילו גדל שערו וצפרניו, ומשם ואילך מתאבלים עליו וכו'. ולכאורה יש לומר לדעת הב"ח והש"ך בסי' ש"ה ס"ק י"ט, דהעלו להלכה אם הבן הוא בן כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים חשיב בן חודש גמור ויכול לפדותו, א"כ ה"ה לענין אבלות אם חי כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים מתאבלין עליו, דהא הנפל גבי אבלות ילפי ליה מדין הפדיון, דכתיב ביה חודש, וכמ"ש בשבת דף קל"ה ע"ב, וכן אמרו בגמרא דנדה דף מ"ד יע"ש. אך באמת המג"א בא"ח, סי' של"ט סק"ח פליג על הב"ח והש"ך לענין הפדיון, וס"ל לא מהני בכ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים, וכתב דה"ה לענין אבלות דינא הני ע"ש, והגם דהגאון שבות יעקב ח"ב סי' פ"ז החזיק בסברת הב"ח והש"ך, והביא דברי הפנים מאירות, וכתב שרי ליה מאריה כי נסתרים כל דבריו וכו', הנה הגאון חיד"א ז"ל בברכ"י כתב על דברי הגאון ש"י שהם דברים חלושים, וגם הרב פרח מטה אהרן ח"ב סי' פ"א חלק על ב"ח וש"ך ע"ש, ופתחי תשובה הביא משו"ת כתר כהונה דהעיקר הוא כמג"א ע"ש. גם ראיתי להרב מחנה אפרים ז"ל שהביא דברי הרב הש"ך ז"ל, וכתב לפ"ד יצטרך לומר גבי אבלות ג"כ כל שחי כ"ט יום וי"ב שעות בר קיימא הוא ומתאבלין עליו, ואין נראה כן מסתמות הפוסקים ע"ש, על כן נראה עיקר כדברי הרב פנים מאירות ז"ל, דגבי אבלות אזלי לקולא, ואע"ג דחי כ"ט יום וי"ב שעות אין מתאבלין, וכך המנהג ידוע. והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
1