שו"ת רב פעלים, חלק א, יורה דעה נ׳Responsa Rav Pealim, Volume I, Yoreh Deah 50
א׳שאלה. תינוק שמת ביום ל"א ללידתו, אך לא היו שלשים יום שלמים בשעות, כי הוא נולד ביום חמישי בשבת אחר הצהריים, ומת בליל שבת שהוא יום ל"א באמצע הלילה, דאין כאן שלשים יום שלמים מעל"ע, אם מתאבלין עליו, או"ד שלמים מעל"ע בעי, ולא אמרינן מקצת היום ככולו על יום הלידה שנולד בו בסוף היום, יורנו ושכמ"ה:
1
ב׳תשובה. מסתמות דברי הפוסקים משמע דלא בעי שלשים יום שלמים מעל"ע, ואפילו אם נולד בסוף היום חשבינן ליום הלידה יום שלם, אך ספק זה נמצא מפורש בחתם סופר יו"ד סי' שמ"ג, כי מורה אחד הורה דלא בעינן מעל"ע, ויש מן החכמים שערערו עליו ובעו מעל"ע, והגאון ח"ס הסכים עם המורה דלא בעי מעל'ע ע"ש. ושו"ר להגאון מהרי"ש בשואל ומשיב תניינא ח"ג סי' ח"י שנשאל בזה מרב אחד שהיה גם כן דעתו מסכים דלא בעי מעל"ע, והשיב לו הגאון שם וז"ל, כל ראיותיו שהביא לא יועילו, והטעם נראה לפענ"ד, דהנה נודע דברי הט"ז ביו"ד סי' שצ"ז, דאף דמוקמינן בחזקת חי היינו כל זמן שחי, אבל אם כבר מת לא שייך חזקת חי וכו', ובזה יש לומר אף לנקודות הכסף זהו דוקא במי שכבר אתחזק בחזקת חי, אבל הולד הזה דלא אתחזק בחזקת חי, א"כ אף כל שבאמת מת בתוך מעל"ע השעות אמרינן למפרע דמה שמת היה מכח דהיה נפל, ובזה הכל מודים דלא יצא מכלל נפל, וזה ברור כשמש עכ"ל ע"ש. הרי הגאון מחליט הדין להפך דבעי מעל"ע, ואותם החכמים שערערו על המורה באותה שאלה של ח"ס ג"כ דעתם כך, וקי"ל הלכה כדברי המיקל באבל, וא"כ יש להורות בנידון לה דלא חל האבלות, כיון דלא חל האבלות, בשעות, ואם היה בעירנו מנהג ברור בזה, ודאי אין להתיר משום האי כללא דהלכה כדברי המיקל באבל, וכמ"ש הגאון חיד"א בחיים שאל ח"ב סי' ל"ח אות מ"ו, וז"ל בדבר שפשט המנהג לאסור מכמה דורות, אין לומר הלכה כדברי המיקל באבל עכ"ד, והנה באמת בדין זה אין פה עירוני מנהג ידוע וברור כלל, לכן יש להורות להקל. והשי"ת ברחמוי יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:
2